אירועי יום ההתרמה, נובמבר 2010
ביום ג' 16/11 התקיים יום ההתרמה הארצי של אגודת ניצן וארגוני החרשים. בכל רחבי הארץ התדפקו ילדי בית הספר על דלתות הבתים במטרה להרים תרומה למען ילדים לקויי למידה ולקויי שמיעה. כמדי שנה משקיעים מתנדבים בכל רחבי הארץ מאמץ מרוכז להשגת מכשור מודרני, אבחונים, מחשבים ושירותים נוספים הנדרשים על מנת לאפשר לילדים אלה הזדמנות שווה עד כמה שניתן, להשתלבות בחברה.
”נוער לא רגוע”
תוצאות סקר חדש שבצעה אגודת ניצן בנושא לקויות למידה והפרעות קשב בגיל ההתבגרות
רון (שם בדוי), בן 14, מכיתה ח' במרכז הארץ, הסובל מלקויות למידה, הוא דוגמה לקשיים בלימודים ולקשיים חברתיים ורגשיים. רון מתוסכל וכועס על בית הספר. פגוע מהיחס המזלזל של המחנכת וצוות המורים, שאינם מכירים בקשייו, וגם נוזפים בו מפעם לפעם מול עיני כל התלמידים ופוגעים בו ובמעמדו החברתי.
רון מספר: "בתחילת כיתה ז' עברתי אבחון דידקטי. גילו שיש לי קשיים גרפיים-מוטוריים וגם קשיים במיקוד ובראייה. עם אותיות קטנות קשה לי להסתדר. בכיתה, אני לא מספיק להעתיק מהלוח וגם לא מצליח להבין מה שאני קורא. במבחנים בכתב, אני לא מצליח אפילו אם אני מכיר את החומר מצוין. זה מתסכל. אני לומד ו'חורש' לקראת המבחנים. ממש 'שר' את החומר, אבל במבחנים מקבל ציונים נמוכים וזה מרגיז ומייאש. הבעיה שלי היא שהמורים לא מבינים את הקשיים שלי. חושבים שאני מגזים, שאני ממציא. לא מתחשבים במצב שלי. המשפט הכי מעליב שהמחנכת שלי אמרה לי הוא שאני עצלן ולא אגיע רחוק. לו רק הייתה מבינה אותי. בכלל, המורים לגמרי לא מבינים אותי, גם כשאני מתאמץ – להם לא אכפת. הם מזלזלים במאמצים שלי. הם גורמים לי בעיות עם החברים שלי. לא נעים לי לשמוע כמה אני עצלן ליד כל חברי בכיתה. זה מעליב. גורם לכולם לחשוב שהם צודקים. הלוואי ואני כבר אסיים עם בית הספר. אני לא אוהב אותו, בעיקר סובל שם. גם אמא שלי שמנסה שוב ושוב להסביר למורים על הקשיים שלי נתקלת באוזניים אטומות, בזלזול ובחוסר הבנה. אין לי הזדמנות שווה להצליח בבית הספר כמו כולם".
לקראת יום ההתרמה השנתי של אגודת ניצן ושל ארגוני החרשים שיתקיים ביום ג' 16 בנובמבר מפרסמת אגודת ניצן סקר, שעיקר ממצאיו:
- כרבע מהתיכוניסטים ניגשו ב-3 השנים האחרונות לאבחוני איתור ליקויי למידה ו/או הפרעות קשב. אצל 17% מכלל התיכוניסטים אומתו החשדות.
- 45% מהתיכוניסטים בישראל מדווחים על קשיים בלימודים.
- כחצי מכלל התיכוניסטים בארץ נעזרים בשיעורים פרטיים.
- כמעט חצי מהתיכוניסטים עם ליקויי הלמידה/הפרעת קשב: מורחקים מהשיעורים.
- 1 תיכוניסט מכל 4 מעורב באלימות בביה"ס !
עפרה אלול, יו"ר אגודת ניצן: "יום ההתרמה השנה מעלה על סדר היום את אוכלוסיית המתבגרים במדינת ישראל. בגיל ההתבגרות מתגבשת הזהות העצמית של המתבגר, השואף לממש את עצמיותו, ובמקביל לחוש שהוא שייך לחברת בני גילו. תקופה זו מציבה קשיים מיוחדים למתבגרים עם ליקויי למידה, ועל אלה נוספות בדרך כלל חוויות של כישלון לימודי, הפוגעות בדימוי העצמי של המתבגר ובתדמיתו החברתית. משום כך, אבחון מקור הקשיים – הוא הצעד הראשון לקראת התמודדות מיטיבה של המתבגר. אחריו נכונה לו דרך ארוכה של הבנת קשייו וקבלתם, לימוד אסטרטגיות למידה, סיוע מקצועי בלימודים וסיוע רגשי".
הסקר נערך על בסיס מדגם ייעודי מייצג של בני הנוער בארץ בגילאי 18 – 15 (כיתות י' – יב') ע"י מכון המחקר של רפי סמית, בשיתוף ד"ר איריס קלקא. אוכלוסיית לקויי הלמידה מהווה 17% מהמדגם, נתון זהה לידוע על היקף תופעת לקות הלמידה בישראל.
מהסקר עולה כי 26% מכלל התיכוניסטים בארץ ניגשו באחת משלוש השנים האחרונות לאבחון של ליקויי למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז. שני שליש מהם, המהווים 17% מכלל תלמידי התיכון אותרו כבעלי לקויות.
בחינת ממצאים אלה על רקע אזור המגורים של המתבגרים העלתה כי קיים פער בין הפריפריה לבין מרכז הארץ. 82% מתיכוניסטים בפריפריה, לעומת 60% מהתיכוניסטים במרכז, שניגשו לאבחונים, נתגלו כבעלי לקויות, כלומר: קיים סיכוי גדול יותר שתלמיד תיכון מהפריפריה הניגש לאבחון, יאותר כבעל לקות למידה, לעומת תלמיד מרכז הארץ.
מי ניגש לאבחונים? 45% מהתיכוניסטים דיווחו על קשיי לימודים. מתוכם, 36% פנו לאבחון, לעומת 17% מהתיכוניסטים, שדיווחו כי אינם מתקשים בלימודים, וניגשו לאבחון בכל זאת.
אופן ההתמודדות: 35% בלבד מתלמידי התיכון, שאותרו כבעלי ליקויי למידה, מקבלים שעות תגבור מביה"ס. 72% מהם מדווחים כי אלה מסייעות להם להתמודד עם מטלותיהם.
הסיוע הפרטי, שלא במסגרת ביה"ס שכיח מאוד, ובפרט בקרב תלמידים עם ליקויי למידה.
כמחצית מכלל התיכוניסטים נעזרים בשיעורים פרטיים. 74% מבעלי ליקויי הלמידה - לעומת 42% מהתיכוניסטים ללא ליקויים דומים.
הפרעות ואלימות: דבר שבשגרה: 25% מתמידי התיכון (1 – מכל 4!) היו מעורבים באלימות מילולית אשתקד, 14% !! (1 – מכל 7) מתלמידי התיכון דיווחו כי היו מעורבים אשתקד באלימות פיסית! לא נמצא הבדל בין תלמידים עם ליקויי למידה לתלמידים רגילים בעניין מעורבות באלימות, עם זאת, נמצא הבדל בין בעלי ליקויי למידה ותלמידים ללא קשיים דומים בעניין הרחקות מהשיעורים. 39% מתלמידי התיכון דיווחו כי הורחקו מהשיעור בשנה האחרונה, 45% מהתיכוניסטים עם ליקויי למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז, לעומת 38% מהתלמידים ללא קשיים דומים.
בנוסף, התלמידים המתקשים בלימודים, מעורבים באחוז גבוה יותר של מעשי אלימות. 33% מתלמידי התיכון שהתקשו בלימודים דיווחו על מעורבות באלימות מילולית (לעומת 18% מהתלמידים, שלא נתקלו בקשיי לימודים), 18% מהמתקשים בלימודים דיווחו על מעורבות באלימות פיזית (לעומת 10% מהתלמידים האחרים),
גם השנה אגודת ניצן חילקה מלגות בהיקף של 2 מיליון ₪ באמצעות קרנות ותורמים ליותר מ- 500 ילדים ממשפחות מצוקה. הכסף, שייאסף ביום ההתרמה, מיועד למימון אבחונים ולהוראה מתקנת.
לכתבה שהתפרסמה באתר מורשת לחץ כאן.
כתבות נוספות בנושא:
מתוך "קול הכפר" 12/11/10
מתוך "קול הרצליה" 12/11/10:
פתיחת יום ההתרמה בסניפי ניצן
באר שבע
בבאר שבע נפתח יום ההתרמה ביום ה' 11/11 בעיריית באר-שבע במעמד ד''ר חפצי זוהר, סגנית ומ''מ ראש העיר באר שבע.
|
מימין לשמאל: בני קרוצ'י - יור ניצן באר שבע, ד''ר חפצי זוהר-סגנית ומ''מ ראש העיר באר שבע, רבקה בן יעקב-מנהלת ניצן ודניאל מלכה-ניצן באר שבע.
|
רמת גן
ברמת גן נפתח יום ההתרמה במעמד ראש העיר צבי בר, נציגי הנהלת סניף ניצן בעיר, בראשות היו"ר ומייסדת הסניף- הגב' גאולה יפה, והמנהלת הפדגוגית- הגב' צופית וטבו.
אגודת ניצן לקידום ילדים ובוגרים עם ליקויי למידה, הפרעות קשב וריכוז וקשיי התנהגות והסתגלות הוקמה ברמת-גן לפני למעלה מעשרים שנה. מאז אובחנו בסניף השוכן ברחוב הבילויים 33 בר"ג, אלפי ילדים מר"ג והסביבה. רובם גם השתתפו בשיעורי הוראה מתקנת בעברית, אנגלית, מתמטיקה, רכשו מיומנויות ואסטרטגיות למידה, השתחררו מהמעצורים והפחד שהיה להם ולמדו להצליח בבחינות, ואפילו רשמו הצלחות נהדרות בבחינות הבגרות השונות, והסבו נחת להורים.
ילד או הורה שחש בקושי בשגרת הלימודים של הבן או הבת, מוזמן לניצן ר"ג כדי לזכות באיתור ואבחנה של הבעיה המציקה לו או להורים.
כיום, מתקיימות בסניף פעילויות מגוונות: שירותי אבחון דידקטי (בעברית, מתמטיקה ואנגלית) ואבחון פסיכולוגי לכל הגילים, שיעורי הוראה מתקנת והדרכת אסטרטגיות למידה בעברית, מתמטיקה ואנגלית מכיתה א'-י"ב כולל הכנה לבגרויות, אבחון וטיפול בריפוי בעיסוק, טיפול רגשי באמצעות אמנויות לתלמידים והדרכות הורים.
|
ראש העיר צבי בר, מנהל אגף החינוך משה בודאגה, יו"ר ניצן גאולה יופה וצופית וטבו
|
השרון
בסניף רעננה נפתח יום ההתרמה ביום ב' 15/11 במעמד ראש העיר, מר נחום חופרי.
בסניף כפר סבא נפתח יום ההתרמה ביום ג' 16/11 במעמד ראש העיר, מר יהודה בן חמו.
מתוך "קול הכפר" 19/11/10:
מתוך "קול הכפר" 12/11/10:
הניצן פורח
אלוף משנה במיל' זאב שרוני סיים אוניברסיטה, מילא שורה של תפקידים בכירים בצה"ל וכיום הוא בעל חברת ייעוץ לחברות. בילדותו הוא סבל מבעיות קשב וריכוז ואובחן כדיסלקט. "בתור ילד שחווה את תחושת הכישלון החלטתי לסייע לילדים ובני נוער כדי שיוכלו להצליח בחיים" , אומר שרוני שהצטרף לעמותת הידידים של אגודת ניצן.
כתבתה של קרן שלהבת ב"קול הרצליה", 12/11/10.
זאב שרוני 46, תושב כפר סבא, אלוף משנה ואיש קבע במיל', נטש קריירה מזהירה בצה"ל לטובת חיי המשפחה. שרוני חבר לאחרונה לאגודת ניצן והחליט להקים עמותת ידידים שתסייע לעמותה.
שרוני, שסובל מדיסלקציה, מספר על הדרך הקשה שעבר בילדותו, על הרצון העז להצליח להגיע להישגים, על נטישת הצבא ועל הרצון שלו לתרום לקהילה בייחוד בתחום החינוך והתרבות.
שרוני סבל כבר מילדותו מקשיי למידה. כבר בבית הספר היסודי התקשה בלימודים, וכשהגיע לתיכון נשלח לאחד מבתי הספר הטובים בעיר.
שרוני: "הייתי טוב בכל מה שקשור למקצועות ההומניים אך היה קשה לי בלימודים, בייחוד במקצועות הריאליים. אף פעם לא הבנתי למה וזה תסכל אותי. אני זוכר שבכיתה ו' כל התלמידים התחילו לכתוב בעט ורק אני כתבתי עדיין בעפרון. אבא שלי מאד התרגש וקנה לי עט יוקרתי, כל כך התביישתי, שיקרתי לו ונאלצתי להשאיר את העט בתיק ולא להשתמש בו. רק בגיל מאוחר יותר נגשתי לאבחון וגיליתי שאני דיסלקט. הרגשתי תחושת הקלה ולאחר האבחון עברתי הכוונה ולימדו אותי כיצד להתמודד עם המצב, כך שבאוניברסיטה פשוט פרחתי".
לכתבה המלאה לחץ כאן
אשדוד
כתבתו של יאיר הרוש, Mynet דרום, 23.11.10
יום ההתרמה הארצי עבור החירשים וילדי ניצן נערך ביום שלישי שעבר. יום ההתרמה באשדוד נפתח בלשכת ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, כאשר דויד שושן, יו"ר העמותה, ורונית בן סימון, מנהלת סניף אשדוד, הגיעו למקום.
סניף ניצן באשדוד פועל בעיר מזה כ-20 שנה, ונותן מענה מקצועי רב תחומי לילדים ובוגרים לקויי למידה ולבני משפחותיהם. בסניף אף מציעים להורים קבוצות מיוחדות, סדנאות ואימון.
לסרי סיפר כי "אגודת ניצן פועלת ומסייעת לתלמידים רבים להתמודד עם ליקויי למידה. יום ההתרמה חשוב כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרון הקיים.
באשדוד, אנו פועלים במהלך כל השנה במטרה לסייע לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, מקצים משאבים גדולים ובונים תוכניות ייחודיות במטרה לסייע להם ולשלבם בחברה".
העמותה מגייסת תרומות העוברות באופן מלא לסבסוד משפחות נזקקות בסניף ולפרויקטים עירוניים. השנה צוות ניצן מפעיל בבית-הספר "שקמים" תוכנית שנתית לאבחון וטיפול בתלמידים לקויי למידה בכיתות ג'-ד' ולהדרכת צוות ביה"ס.
מנהלת ניצן אשדוד, רונית בן סימון, סיפרה ללסרי כי היא מקווה להקים בעיר מועדון חברתי לבוגרים לקויי למידה הסובלים גם מקשיי הסתגלות ותפקוד בחברה. מסגרת מעין זו לא קיימת בעיר, ולמעשה אין מענה לאוכלוסיה זו. ראש העיר הבטיח לבדוק את הנושא מקרוב ולסייע לקידומו.
לכתבה המקורית לחץ כאן.
כתבתו של שי מלול, "השבוע באשדוד", 19/11/10:
הרצליה
פרסומי יום ההתרמה בסניף:
כתבתו של שרון יונתן, מתוך "קול הרצליה" 12/11/10:
נצרת עלית
מתוך "עובדה", 12/11/10:
כתבתו של יוגב ישראלי, מתוך "ידיעות הגליל" 12/11/10:
אשקלון
כתבתו של אייל אסרף, מתוך "סקופ דרום-אשקלון", 11/11/10:
חדרה
מתוך "קו 7 חדרה", 5/11/10
נהריה
כתבתו של אדי גל, מתוך "ידיעות הצפון ", 5/11/10
פתח תקווה
כתבתה של לאה גילר מתוך "שחק פתח תקווה", 5/11/10
פרסומים באתרי האינטרנט לקראת יום ההתרמה
האם יש יותר מדי תלמידים עם ליקויי למידה?! / מלי דנינו, מנכ"ל ניצן
מתוך אתר NEWS1
קשיי הלמידה מתבטאים במלוא חומרתם עם המעבר לחטיבת הביניים, לתיכון או לאקדמיה. אז מורכבות החומר אינה מאפשרת להישען על אסטרטגיות מפצות באותה מידת יעילות.
שוב ושוב אנו נתקלים בטענות כנגד תופעת אבחוני היתר בתחום לקויות הלמידה ו/או הפרעות הקשב והריכוז. המקטרגים טוענים כנגד עודף התלמידים שזוכים להתאמות.
טענות אלה מביעות חוסר אמון בצרכים המיוחדים של ציבור גדול של ילדים ובוגרים, הזקוקים לסיוע. מקורן בשתי סוגיות שונות; האחת נוגעת לפקפוק באמינות האבחנות, הנקבעות עבור תלמידי תיכון שפונים לאבחון ראשון בגילאים מבוגרים, והשנייה - לשיעור הגבוה של תלמידים הניגשים כיום לאבחונים לשם קבלת התאמות.
לשתי הסוגיות יש בסיס במציאות - אכן, רבים פונים לאבחון ראשון בגילאים מאוחרים יחסית, לקראת התיכון ובמקרים רבים גם לקראת לימודים גבוהים, ואכן - שיעור ההתאמות הניתנות לתלמידים גבוה. עם זאת, הטענות שכנגד עושות עוול לילדים ולבוגרים הזקוקים לסיוע. מכלול סיבות עשוי להוביל פנייה מאוחרת לאבחון. שילוב של סביבה מגוננת וחומלת בבית הספר היסודי ורמת מורכבות מתונה של החומר הנלמד בגילאים אלה, מאפשר, פעמים רבות, לילדים בעלי מוטיבציה גבוהה או יכולות אינטלקטואליות טובות לפצות על קשייהם הלימודיים באופנים אחרים, להגיע להישגים תקינים בבית הספר ולא לעורר את חשד המורים וההורים כי קיימים קשיים הדורשים התערבות.
קשיי הלמידה מתבטאים במלוא חומרתם עם המעבר לחטיבת הביניים, לתיכון או לאקדמיה. אז מורכבות החומר אינה מאפשרת להישען על אסטרטגיות מפצות באותה מידת יעילות. בעניין ההתאמות, על-אף שיעור ההתאמות הגבוה, יש לזכור כי מרביתן אינן משנות את תוקף הבחינה; תוספת הזמן, הגדלת שאלון הבחינה, הקראת השאלון ואף האפשרות להכתיב את התשובות לבוחן - מסייעות במידה ניכרת לתלמידים ולסטודנטים עם ליקויי למידה ו/או הפרעת קשב להתמודד עם מטלות הבחינה ולהביא לידי ביטוי את ידיעותיהם, אך התאמות אלה אינן מעניקות להם יתרון על פני תלמידים ללא ליקויים.
ועם זאת, הפערים בין אחוז מקבלי ההתאמות בבתי הספר התיכוניים בישובים המבוססים לבין אחוז מקבלי ההתאמות בישובי הפריפריה, כמו-גם הפער העצום בין אחוז מקבלי ההתאמות במגזר היהודי לבין תלמידי המגזר הערבי, הדרוזי והבדווי - מלמדים על אפליה מבנית במערכת החינוך ועל כך שבפועל מספר התלמידים שאמורים לקבל התאמות אמור להיות גבוה יותר!
אזור מרכז הארץ והיישובים המבוססים (כוכב יאיר, שוהם, רעננה, רמת השרון ואחרים), רווי במכוני אבחון ובהורים שיש ביכולתם לסייע לילדים ולממן להם אבחונים. לעומת זאת, ביישובים שבהם מתגוררות אוכלוסיות קשות יום, התמונה שונה. לשם המכונים הפרטיים אינם מגיעים. פעמים רבות, תלמידים שזקוקים להתאמות ולתמיכה בלימודים, אינם מאובחנים, ומתוקף כך הם אינם זכאים ליהנות מתקציבי השילוב בביה"ס. רמת הישגיהם פחותה והשתלבותם בכיתה אינה מוצלחת. ככה נוצרת מציאות של תלמידים אשר נופלים בין הכיסאות, כשהביטוי הקיצוני לתסכול אלה הן תופעות של אלימות מילולית ופיזית בבתי הספר. בלקונה זאת, נכנסת אגודת ניצן ומשקיעה מכספי התרומות שלה (בהיקף 2 מיליון שקל לשנה), במלגות המסייעות לסבסד אבחונים של תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת ביישובי הפריפריה ,שיעורי הוראה מתקנת והדרכת הורים.
לכתבה המקורית באתר NEWS1 לחץ כאן.
למה כדאי לכם להעסיק לקויי למידה? על בוגרי ניצן אונים כפר סבא
תרגילים במחשבים ובתקצוב, מטבח לימודי ואיך מבחינים בין מוצרים משומרים לטריים. בקמפוס "ניצן אונים" בכפר סבא מלמדים חניכים בעלי ליקויי למידה קשים. "אנחנו כאן כדי להכשיר אותם ליציאה אל החיים", מסבירה מייסדת ומנהלת המכון, רחל רגב.
כתבתה של כרמית ספיר-ויץ בעיתון מעריב, 15/11/2010
צילומים: אלי דסה, מתוך הכתבה המקורית באתר nrg
המקום: כיתת הלימוד בקמפוס ניצן אונים, כפר סבא. הסיבה להתכנסות: שיעור תקציב. בכיתה יושבים חבר'ה בוגרים, מגיל 18 עד 30. "אני לא מבין איך יכול להיות שכל המטבעות הקטנים האלה זה רק עשרה שקלים. זה נראה המון. יש פה המון מטבעות!", אומר בתמיהה אחד החניכים. המורה עורמת את השקלים הבודדים במגדל קטנטן ומנסה שוב להעביר בצורה הנהירה ביותר את חוק השימור של פיאז'ה.
"תסלחו לנו", היא פונה אל יתר החניכים. "אנחנו מיד חוזרים". היא מובילה את החניך השואל אל המדרגות, ויחד הם מונים את המטבעות. אולי דרך הרגליים ההסבר יעבוד טוב יותר. חלק מן החניכים לומדים רק עכשיו לספור עד עשר. רובם בעלי לקויות למידה קשות וחלקם השלים כבר מזמן עם מחלות כמו סוכרת נעורים, מומים בלב ואפילפסיה. מאחורי ההגדרה הפורמלית "לקות למידה קשה" מסתתר עולם שלם של מהמורות.
 |
|
צילום: אלי דסה, מתוך הכתבה המקורית באתר nrg
|
עולם שלם של בוגרים שלא יודעים קרוא וכתוב, שמתמודדים עם בעיות בתחום הרגשי, בעיות התמצאות וסרבול גופני ממשי. רובם חווים בעיות בתחום הכמותי עד כדי חוסר יכולת לבצע פעולות חשבון בסיסיות או חוסר יכולת לחשב עודף.
המטרה: עבודה תמורת שכר מינימום
כשג' יצאה בשמחה לסופרמרקט להביא פיתות לקראת קומזיץ קבוצתי, היא זכרה שאמרו לה "תביאי קצת", אז היא הביאה 200. ח' אוגרת מזון וניירות. כל הקיץ היא התהלכה בבגדים ארוכים וחמים. גם חבריה התרגלו למפגשים לא נעימים עם החיים: עוברי אורח מזהים בהם את השוני ומבקשים מהם כסף, חברות סלולר מחתימות אותם על חוזים דרקוניים, מוכרים מדלת לדלת עושים איתם עסקים מטורפים.
 |
|
צילום: אלי דסה, מתוך הכתבה המקורית באתר nrg
|
אבל מעבר למתרס - ואת זה אסור לשכוח - יש אנשים טובים שלא מהססים להושיט יד ולעזור. אנשים שמבינים כי לקויות למידה קשות מפריעות לחיים היומיומיים במישור החברתי וודאי התעסוקתי.
"בעלי לקויות למידה קשות לא יכולים להסתדר לבדם בלי למידה מיוחדת. הם זקוקים להשגחה לכל אורך חייהם", מסבירה מייסדת ומנהלת ניצן אונים, הפסיכולוגית רחל רגב. "אנחנו כאן כדי להכשיר אותם ליציאה אל החיים".
מכון ניצן אונים כפר סבא להכשרת בוגרים עם לקויות למידה וקשיי הסתגלות ותפקוד, הוקם בשנת 1988 על ידי הביטוח הלאומי ואגודת ניצן. הרעיון היה להקים מסגרת שתשמש כפנימייה לאוכלוסיות עם ליקויי למידה קשים, במטרה להכין את חניכיה לתפקוד עצמאי ולחיי עבודה. כ-20 חניכים חיים פה בתנאי פנימייה במשך שנתיים. המשימה העליונה: הכשרת החניכים לקראת יציאה לשוק החופשי והבאתם לרמת עצמאות מקסימלית, כל אחד כפי יכולתו.
"לחלק לא קטן מהאנשים שלנו מאוד קשה, בגלל שהם מיטלטלים בין שני העולמות. יש להם את הפנטזיה שהם יהיו לגמרי רגילים, והפנטזיה הזו לא לגמרי מתגשמת. מספיק ה'לא לגמרי' כדי שיהיה פצע וקושי לזרום עם החיים", אומרת רגב. "נורא קשה להשיג מקומות עבודה ואנחנו עומדים על זה שהם יעבדו תמורת לא פחות משכר מינימום ובתנאים רגילים. גם כאשר אנחנו מוצאים עבורם מקומות עבודה, נדרשות התערבויות רבות כדי לעזור להם בקליטה הראשונית. אחרת הם ייפלטו מהר מאוד".
לא עונש אלא תוצאה
אין כאן גדר. הכניסה והיציאה אל הבית מוקף הירק היא חופשית. רק שעון הנוכחות בכניסה מרמז על כך שהבניין בן שלוש הקומות הוא לא עוד בית משותף. החניכים מחתימים כרטיס עם כניסתם לכיתה וביציאה. על לוח המודעות תלויה מערכת השעות.
כל סדר השבוע מאורגן כסימולציה למקום עבודה, לרבות החתמת כרטיס לפני הפעילות ובסיומה, והקפדה על הופעה ולבוש. היחסים עם הצוות משמשים כסימולציה ליחסים עם הסמכויות העתידיות במקום העבודה.
השבוע נפתח בשיעור מחשבים ותקציב, ואחר הצהריים נערכת הדרכה מינית בהדרכתה של העובדת הסוציאלית של המכון. יום ראשון הוא סמן לקראת הבאות: כתיבה שימושית, אקטואליה, שיחות קבוצתית עם המדריך החברתי, עידוד קריאה ועוד. בין לבין, יש גם שיעורי טאי צ'י שמעביר אחיקר אייל, טייס נכה שהיה שבוי במצרים והיה שותף להקמת המכון הייחודי הזה.
הדירות הוסבו לכיתות לימוד, ואחד המטבחים משמש כמטבח לימודי. כאן הם לומדים לתפקד בין הסירים, כהכנה לחיים שממתינים להם בחוץ. הם לומדים על תזונה נכונה, כיצד מתייחסים למבצעים, מהו תאריך תפוגה ואיך מבחינים בין מוצרים משומרים לטריים. בכל קבוצה כזו מסתתרים אפקט טיפולי ודגש על עזרה הדדית, חלוקת עבודה ושיתוף פעולה. העבודה מסתיימת רק כאשר המטבח נקי.
א' הגיע לא מסודר לכיתה. כאשר נשלח להתארגנות מחדש בדירה, קיבל בהכנעה את גזר הדין. "אנחנו מסבירים להם שזה לא עונש, אלא תוצאה. זהו ניסיון להתאים את סרגל המאמץ ליכולותיו של האדם. הם מבינים שאין אפשרות שהם לא יצליחו", אומרת רגב. "אנחנו אומרים למעסיקים: אל תרחמו. חשוב מאוד להתייחס אליהם כאל אנשים, שלא נמסים מביקורת או מדרישות שמציבים בפניהם. צריך לדרוש ולהפעיל בקרה, וצריך להגיד את הדברים".
מאחורי כל הפעילות הזו מסתתרים בסך הכל שבעה תקנים של אנשי צוות, ולא כולם במשרה מלאה. מאז הקמתו של המכון, לא הוחלפו המיטות של החניכים. הארונות הרעועים הוחלפו, אך רק לאחרונה, הודות לתרומה של משרד עורכי דין.
"המקום מטופח כי אנחנו מאוד מטפחים אותו, אבל התנאים הבסיסיים לא קלים", מסבירה רגב. "איך עושים את זה? מותחים את השמיכה עד לקצה. אנחנו פועלים 24 שעות ביממה. בעבר המקום היה מוזנח עם שדה קוצים. את כל השיפוצים והניקיון עשו אנשי הצוות של ניצן אונים. עכשיו הוא גן עדן קטן".
אף אחד לא עושה טובות
על אף הקשיים שבדרך, מכון ניצן אונים כפר סבא חתום על הצלחה בלתי רגילה. עד היום 87 אחוז מבוגריו השתלבו בעבודה בשוק החופשי. השכר הממוצע שלהם למשרה מלאה עומד על 4,133 שקל והם משתלבים במקומות כגון נס טכנולוגיות, קפה ארומה, טבע, חברת החשמל, תנובה, קוסמוס, בית החולים מעייני הישועה, אוניברסיטת תל אביב, בנק דיסקונט, חברת דן האגיס, חברת טלפייר, כפר השעשועים, חברת אי-איי-אם ומשרדי עורכי דין יוקרתיים.
שלא תהיה טעות: אף אחד לא עושה להם טובות, אם כי נדרשת היערכות מעט שונה לקראת קבלתם לעבודה. המסירות שלהם היא כזאת שקשה למצוא היום. כך גם באשר לנאמנותם למקום העבודה ולחריצותם.
"אנחנו לא מפנים אותם רק לשירותי ניקיון או לשטיפת כלים. יש לנו חבר'ה שעובדים בחברת החשמל בקריאת מונים, בפקידות במשרדי עורכי דין ורואי חשבון, ויש בוגרת הנמצאת בפרויקט המשך ועובדת במוקד טלפוני. בוגר אחר עובד בחיווט טלפוני במפעל היי-טק", מדגיש המדריך החברתי ארז פיגלש.
"אנחנו משתדלים להתאים את מקום העבודה ליכולות. אני רואה תפוקות נפלאות. יש לנו חניכה שנכנסה לעבוד ב'כללית סמייל' והם היו כל כך מרוצים ממנה, שבזמן השיפוץ הם הגדילו את עמדת המחשב שבה ישבה והוסיפו לה תחומי אחריות. היא מקבלת שכר מלא, שמגיע לה בהחלט. היא עושה אותה עבודה כמו עובדים אחרים. למה שהיא תקבל פחות?"
מה נדרש מהמעסיקים?
"להיות טיפה גמישים. זה בהחלט משתלם. לרוב הם מקבלים עובד שמחזיק מעמד המון שנים במקום העבודה. אני לא מכיר הרבה אנשים היום, ובטח לא חבר'ה צעירים, שמחזיקים מעמד בקו ייצור 20 שנה. הרי ברגע שמישהו ישלם עוד שקל או שניים הם יברחו. החבר'ה האלה, בזכות הלקויות שלהם, באים יום אחר יום לעבודה שיכולה להיות מאוד משעממת, אבל עושים אותה טוב.
"אולי המעסיק נדרש לטיפה יותר סבלנות, אבל הוא מקבל עובד טוב באמת. הרבה פעמים החניכים מגיעים לעבודה אחרי שהם לא מאמינים שהם מסוגלים לקבל עבודה בשוק החופשי. הם כל כך שמחים ומוקירים, כי עבורם זו גאווה של ממש. על השאלה 'למה באת לכאן ומה אתה מצפה להפיק מהשהות שלך במקום הזה', התשובה שלהם היא תמיד 'למצוא עבודה'".
ניצן אונים, טל' 09-7601879 שלוחה 5.
ב-29 בנובמבר יתקיים בניצן אונים יום פתוח למשפחות.
למידע נוסף על היום הפתוח לחץ כאן.
לכתבה המקורית באתר nrg לחץ כאן.
מונולוג מהלב של בועז הימן, דייר בדיור המוגן באגודת ניצן ת”א , ynet
"בסך הכל טוב לי. אני לא מתלונן"
"קוראים לי בועז היימן. אני בן 41 וגר בדירה של אגודת ניצן במסגרת הדיור המוגן בתל אביב. למרות שיש לי
כל מיני בעיות, אני חי רגיל ומתפקד. אני עצמאי ועובד כבר 18 שנה בבית לווינשטיין באגף הלוגיסטיקה. התפקיד שלי הוא לחלק תרופות בעגלה למחלקות ולחולים.
יש לי לקויות למידה קשות וגם אני סובל מבעיות של חוסר קורדינציה. בגיל 7 עברתי תאונת דרכים קשה ואז נפגעתי בראש. אחרי התאונה, ההורים שלי, שגרו אז בבאר שבע, ושאינם בחיים עוד, העבירו אותי לקיבוץ גבעת חיים לבית ספר לחינוך מיוחד. תמיד היה לי קשה בלימודים. בקיבוץ למדתי עד גיל 18. כל סוף שבוע נסעתי בשני אוטובוסים לבאר שבע. באמצע השבוע היו לי משפחות אומנות. משפחה אחת מחדרה, ואחרי כמה שנים משפחה אומנת מקיבוץ אביחייל.
זה לא פשוט להיות עם משפחה אומנת. זאת לא המשפחה שלי ולא הבית שלי. כל הזמן נתנו לי הוראות: אל תלך לשם, תחזור עד שעה מסוימת. לא קל. כשהגעתי לגיל 18 רציתי להתגייס לצבא, אבל הצבא לא רצה אותי. עם כל הפרוטקציה שניסיתי להפעיל מטעם ההורים שלי, לא הצלחתי להתגייס ולבטל את הפטור מהצבא. תקופה מסוימת עבדתי בבית חולים סורוקה במחלקת רנטגן. הייתי מוציא תיקים.
אמא שלי ז"ל הייתה פעילה מאוד באגודת ניצן ובזכותה התקבלתי למכון של ניצן אונים בכפר סבא. במשך שנתיים שם לימדו אותי להסתדר בחברה, להיות עצמאי והכינו אותי לעבודה. גרנו בתנאים של פנימייה. אכלנו יחד בחדר האוכל. אני זוכר את תורנויות המטבח. המדריכים לימדו אותנו כללים חשובים לחיים ולעבודה: לא להתחצף למעסיקים שלנו. לבוא בזמן לעבודה ואף פעם לא לאחר. להתלבש נקי ומסודר. להתגלח בבוקר, וגם כשאין חשק וכח – להיות ממושמעים. אנחנו החניכים ניקינו את החדרים שלנו. אם הבית הייתה בודקת את הניקיון. פעם בשבוע הייתה פגישה של כל החניכים. השנתיים שם הקפיצו אותי. לימדו אותי להיות עצמאי.
משם הגעתי לדירה של אגודת ניצן בתל אביב. הדירה הראשונה הייתה ברחוב רש"י עם שותף. פעמיים בשבוע מגיעה אלינו מדריכה מיוחדת. היא עוברת איתנו על התקציב האישי שלנו. בודקת אם אנחנו מסתדרים ועוזרת לנו לפתור בעיות אישיות. יש לי שני תחביבים. הראשון הוא תיאטרון. אני משתתף בקבוצת התיאטרון של ניצן בתל אביב. בקבוצה שלנו יש כיסא פנוי. בכל פעם מישהו יושב על הכיסא הפנוי ומספר על הבעיות שיש לו, למשל בעבודה. כל החברים נותנים רעיונות איך להתמודד עם הבעיות. ככה יש לי תמיכה מחברים.
התחביב השני הוא אימון בחדר כושר. אני מתאמן בחדר כושר שנקרא 'פורמה' ברחובות. מקבלים אותי שם כמו שאני. מתייחסים אליי יפה ולכן אני נהנה לנסוע לשם ולהתאמן. ההורים שלי נפטרו מזמן. מזל שיש לי מקום עבודה קבוע כבר 18 שנה. בבית לוינשטיין אני מכיר את כולם. יש לי קשר מצוין עם העובדים. גם המשכורת שלי סבירה. אמנם אני מקבל השלמת הכנסה, אבל אני מסתדר. בסה"כ טוב לי ואני רוצה שכולם ידעו כמה אגודת ניצן עוזרת לי".
לכתבה המלאה באתר ynet לחץ כאן.
איך להתאים משחק לילד? / רוויטל גנץ, מנהלת ניצן בייבי
מתוך אתר Doctors
איזה משחק לבחור לילד? האם כדאי שהילד ישחק עם חבר, עם ההורים או לבדו? האם לבחור משחק, שיפתח את היכולות המוטוריות, יפתח את התחום השפתי או להתמקד במשחקי חברה?
קודם כל, חשוב לבחור משחק שהילד אוהב, כזה שיסב לו הנאה ובנוסף יהווה כלי להתפתחות ולמידה. להלן השיקולים המנחים בבחירת המשחק:
גיל/יכולות הילד: קנו משחק המתאים לגיל הילד וליכולותיו. המשחק והפעילויות הנלוות צריכים להיות מותאמים לשלב ההתפתחותי (מוטורי, קוגניטיבי ורגשי) של הילד.
אתגר מותאם: חשוב לספק לילד את רמת האתגר המתאימה לו. המשחק אמור לאתגר את הילד כך שיאפשר חווית הנאה וסיפוק מההצלחה ולא רק חזרה על יכולות קיימות. לא צריך תמיד "לתת להם לנצח", על מנת שייהנו וגם לא תמיד לנצח אותם כדי שיחוו הפסד. צריך לשחק איתם ברמה המאתגרת אותם באופן תואם להם.
רכישת מיומנויות ויכולות דרך המשחק: בחרו משחק, שיכול לסייע בפיתוח ידע ויכולות בתחום שהילד חלש:
- התפתחות מוטורית- תנועתית: תוך כדי משחק הילד מפעיל את איברי גופו, הוא פעיל ומתנסה בפעילות לא מובנית. בהתאם לסוג המשחק, הילד חווה שכלול של תפקוד המוטוריקה העדינה, מוטוריקה גסה, שיווי משקל, תיאום בין שני צידי גוף (קואורדינציה), תזמון, רצף פעילות ועוד. משחקים אפשריים: משחקי קופסה כמו 'הך פטיש', משחקי בנייה, כגון לגו וקוביות ומשחקי חוץ, כגון 'תופסת' ומשחקי כדור.
- התפתחות קוגניטיבית ולשונית: תוך כדי משחק הילד עוסק בחקירה, תהליכי למידה, זיכרון, תפיסה חזותית ועוד. הילד גם מתנסה בשיחה, בניהול דיאלוג, הרחבת אוצר המילים ובניית משפטים. משחקים אפשריים: משחקי זיכרון , משחקי הפכים ושייכות ומשחקי לוטו למיניהם.
- התפתחות רגשית:המשחק מאפשר הנאה, פורקן רגשי ועיבוד תכנים רגשיים. חוויות הילד בעת המשחק, תכני המשחק, התמודדויות תוך כדי המשחק עם חוקים, שמירה על התור, ניצחון והפסד - כל אלו תורמים להתנסויות רגשיות חשובות ולצבירת כלים להתמודדות עם מצבים דומים בזמן אמת. משחקים אפשריים: 'היער הקסום', משחקי קלפים, מונופול. בובות, תחפושות.
- יצירתיות:המשחק מהווה מקום בטוח לעיבוד רגשות ותחושות, לפיכך אין צורך לחשוש מלקנות לילד המבקש "צעצועי מלחמה" (חרבות, רובים), או לדחות בקשה ל"עוד בובות". כמובן שההיענות לבקשות הילד צריכה להיעשות באיזון. לרוב, ילדים בוחרים להיצמד לצעצועים אלה, שדווקא הפשטות שבהם מאפשרת להם לפתח יצירתיות וליזום משחק דמיוני שייתן מקום לעיבוד רגשות.
- תקשורת והסתגלות חברתית:המשחק המשותף מאפשר שיתוף פעולה עם האחר, משכלל את התקשורת המילולית, תוך כדי ניהול דיאלוג והעשרת אוצר המילים, המתחייב במשחק. ההתנסות הרגשית במהלך המשחק מהווה התנסות בפתרון קונפליקטים והסתגלות לקודים החברתיים המלווים הפסד, ניצחון, הישג, המתנה בתור וכו'. משחקים אפשריים: מונופול, צוללות, 'מי הדמות המסתורית', משחק הזכרון, לוטו.
- התארגנות: ההתנהלות סביב המשחק תורמת רבות ללימוד ולהתנסות בהתארגנות. המשחק המובנה מזמן התנסויות, כגון: קביעת סדר התורות, סידור המשחק, בקרה על תקינותו, הימצאות כל החלקים הנדרשים, זריזות ועצמאות.
גיוון סוגי המשחקים בבית: המשחקים בבית צריכים להיות מגוונים, על מנת לפתח יצירתיות בתחומים שונים. לפיכך, אם ילדכם מעדיף סוג מסוים של צעצועים/משחקים, תפקידכם כהורים לחשוף אותו לחוויות משחק נוספות, אשר יספקו מגוון צרכים. לדוגמא, חשוב לאפשר לבת לשחק במכוניות ולבן בבובות – גם אם זו לא משיכתם הטבעית. ילד הנמנע ממשחקי כדור, כדאי לזמן לו גם משחקים מתחום זה בבית. תמיד כדאי לברר מהי סיבת הרתיעה ממשחק מסוים, אולי ההימנעות כרוכה בקושי ממנו נמנע הילד, כגון: קושי פיזי או מוטורי במשחקי כדור, או חשש מהפסד במשחקי קבוצה. במקרים שכאלו אפשר יחד לעבוד על הקושי.
הכרות קודמת עם משחק: חשוב להתחשב ברצון הילד. אם הילד התנסה במשחק שעניין אותו בגן/אצל חבר, אפשר לזרום עם רצונו. ההתחשבות בהעדפה שלו - מעצימה את המוטיבציה שלו לשחק.
בטיחות: בטיחות הינה שיקול חשוב בבחירת צעצועים ומשחקים. חשוב להתאים לגיל, לבדוק הודעות בטיחות, לחשוב על חלקים קטנים בבחירת צעצועים לילדים מתחת לגיל 3 וכן כאשר יש אחים קטנים בבית להקפיד לאחסן משחקים מסוימים במקום לא נגיש.
השיקול הכלכלי: אחרון חביב, אך לעיתים ראשון במעלה: מרכיב העלויות ביחס למענה שנותן המשחק לילד, למגוון לאיכויות. מומלץ כמובן לעשות "סקרי שוק".
משחק משותף הורה - ילד: משחק משותף הינו זמן איכות נטו להורים עם ילדיהם, לכן מומלץ לעיתים להתנתק ממטלות היומיום ולזרום יחד למחוזות הדמיון. שמרו על קשר עין והיו קשובים לצרכיו. ההנאה מהיחד חשובה על מנת שיצפה לפעם הבאה בה תשחקו יחדיו.
"סביבת העבודה": ההכנה של סביבת המשחק משמעותית בהצלחת הפעילות המשותפת. חשוב לבחור זמן שבו אפשר לשחק ביחד וברוגע. הפחיתו גירויים בחדר. אפשר גם להשאיר מגוון מצומצם יחסית של משחקים ולתת לילד לבחור משחק. מומלץ לרענן מדי פעם את המשחקים, להחליף משחקים שאינם מתאימים עוד, להוציא משחקים בהם חסרים חלקים (פאזלים, משחקי קופסה) למניעת עומס מיותר ותסכול.
רוויטל גנץ, מרפאה בעיסוק ויועצת חינוכית עם התמחות בגיל הרך ומנהלת "ניצן בייבי" – מרכז להדרכת הורים של אגודת ניצן
כך תעזרו לילדכם עם הכנת שיעורי הבית / מלי דנינו, מנכ”ל ניצן - מתוך ynet
הורים רבים נאבקים יום יום עם ילדיהם על משימת הכנת שיעורי הבית. אצל הורים לילדים עם ליקויי למידה משימה זו קשה שבעתיים ולעתים קרובות הם מוצאים עצמם חסרי אונים מול מציאות זו. יש המגיבים בכעס ובכך מקלקלים את מערכת היחסים עם ילדיהם ויש המרימים ידיים ומוותרים.
אגודת ניצן מספקת עצות להורים, ובעיקר להורים לילדים עם ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז, להתמודדות יעילה יותר עם הכנת שיעורי הבית.
הזמן האופטימלי
כדאי להכין את שיעורי הבית בזמן האופטימלי לילד. מנוחה קצרה אחרי בית הספר ואחריה הכנת השיעורים, מאפשרת לילד לעשות את הנדרש לפני שהתעייף עוד יותר וספג גירויים עודפים ממשחקי מחשב וטלוויזיה.
חשוב להגדיר שעות אלה מראש, גם לגבי סוף השבוע.
הסביבה האולטימטיבית
היה גמיש לגבי בחירת המיקום להכנת שיעורי הבית. לא כל ילד עובד ביעילות ליד שולחן בחדר שקט, יש ילדים שיעדיפו בשכיבה על הרצפה, בישיבה על המיטה, או על השולחן במטבח, למרות ההמולה.
יש ילדים שאוהבים רעש רקע, אחרים מעדיפים שקט. בזמן שטלוויזיה בדרך כלל מסיחה את המיקוד של הילד, מוסיקה יכולה לשמש כרעש רקע מועדף עבור ילדים. חשוב לגלות גמישות, כל עוד שילדך באמת מכין את שיעוריו בסביבה שבחר לעצמו.
נוכחות הורית
הקושי לגיוס אנרגיה ללמידה גובר כאשר הילד נמצא בגפו. ההתנסויות המצטברות של כשל בגיוס אנרגיה ובהתמדה עד להשגת המטרה הרצויה מביאות לייאוש מלכתחילה.
בנוכחות המבוגר, המשאלה ללמוד על-מנת לשמח את המבוגר ולקבל ממנו הערכה והתפעלות, עוזרת לווסת את המוטיבציה והעוררות. ילדים רבים מתעקשים שההורה לפחות ישב לידם בעת הכנת השיעורים. אחר כך בהדרגה המבוגר יכול לצמצם את נוכחותו: לשבת על-יד ולעודד, לשבת במרחב מה באותו חדר ולעסוק במשהו אחר, להציץ על הילד כל כמה דקות ולעודד וכו'.
סביבה לימודית בטוחה ואוהבת
ילדים ליקויי למידה זקוק לסביבה בטוחה ואוהבת. רק בסביבה כזו הוא יכול לקחת סיכונים ולהתמודד עם דרישות לימודיות וכישלונות.
על-מנת שיצליח לפתח קשב וכישורים ניהוליים, הוא זקוק למבוגר שאליו יוכל לפנות כשקשה לו, ושיעזור לו לווסת את עצמו ביעילות. מיעוט בתיקונים ובהערות וצמצום בגינוי והטפות מוסר, הם ערובה לשימור של יחס חיובי ושגרה תומכת.
ארגון המשימות
סייע לילדך בארגון המשימות שקיבל בבית הספר, עזור לו לבחור במה להתחיל, לאסוף ולארגן את החפצים הנחוצים לו, תוודא שהוא מבין מה נדרש לעשות וכשאתה מוודא שהצליח להתחיל, תעזוב אותו ותן לו להמשיך לבד. לאחר מכן עזור לו לעבור למשימה הבאה.
כאשר יש לילדך שיעורי בית רבים, בדרגות קושי שונות, עם מה כדאי לו להתחיל?
זה תלוי בילד ובהרכב המסוים של שיעורי הבית שקיבל. יתכן שאם יתחיל עם המשימות הקלות ואח"כ ימשיך לקשות יותר, זה יתרום לביטחונו העצמי . מצד שני, אם יסיים עם המשימות הקשות קודם, יהיה לו קל יותר. תנסו את שתי השיטות בכדי לראות מה מתאים לו ביותר. אל תחשוש להחליף בין שתיהן, לפי הצורך.
תכנון משימות לטווח ארוך
הקל על ילדך בהכנת עבודות גדולות בכך שתחלקו את העבודה הגדולה לחלקים קטנים. קבעו מועדים לסיום כל משימה, כך שלבסוף כל העבודה תהיה מוכנה בזמן.
תהליך זה יסייע לילדך להתמקד בחלקים קטנים של העבודה הגדולה, יגביר את המוטיבציה שלו וילמד אותו שיטות תכנון.
לקחת הפסקות
קבע יחד עם ילדך את תדירות ומשך ההפסקות שהוא עושה בהכנת השיעורים. נסה להעריך את הזמן שהוא צריך להכנתם באותו יום וחלק אותו ליחידות קטנות יותר. המנע ממעבר פתאומי מפעילות חופשית להכנת שיעורי הבית. מעבר מפעילות מהנה להכנת שיעורי בית עלול להיות קשה עבור ילדים. תקל על המעבר בכך שתיתן לו משימה פשוטה שתסייע לו להיכנס לאווירה של עבודה וריכוז. למשל: קיפול כביסה, עריכת השולחן, טאטוא הרצפה.
סיוע בהתארגנות ותכנון
ניתן לסייע בהתארגנות על-ידי הקניית שגרה התנהגותית קבועה המתבצעת בזמנים קבועים, על-פי רשימה כתובה או רשימת הכנות הנשלפת מהזיכרון.
ילדים שמצליחים להפנים ולהתרגל לרשום ביומן, להכין דף משימות, וגם לזכור לעקוב אחריו, משפרים את יכולת ההתארגנות שלהם באופן מהותי.
שאלות מנחות
כשילדך נתקע ולא מצליח להמשיך את העבודה, שאל אותו שאלות מנחות שידריכו אותו במציאת התשובה. שאלות מנחות מסייעות לילדים לרכוש יכולות לגשת לבעיות מורכבות בצעדים קטנים.
המנע מלהציל ממשברים
כל ילד, באיזשהו שלב, שוכח להכין את שיעורי הבית או שדוחה את הכנתם עד שכבר מאוחר מדי. כשזה קורה, המנע מלהתערב כדי לתקן דברים. במקום זאת, תדריך אותו לגבי הצעדים שעליו לקחת כדי לצאת מהמשבר. למשל, אם שכח לרשום את שיעורי הבית, תשב לידו עד שיתקשר לחבר מהכיתה ויברר.
במידה ואינו מצליח לסיים את העבודה בזמן, במקום שתכתוב פתק למורה, תציע לו לכתוב מכתב למורה בו הוא מסביר מדוע לא הצליח לסיים את העבודה ולבקש הארכה. תחתמו על המכתב יחד. כשאתה מאפשר לילדך לקחת אחריות על הטעויות שלו, הוא לומד שיטות חשובות לפתרון בעיות.
עזרה חיצונית
יכולות להיות תקופות שבהן אינך האדם המתאים ביותר בשביל לסייע לילדך עם שיעורי הבית. במידה והעבודה ביחד גורמת לכם לתסכול, חפש עזרה חיצונית. אין זה אומר שאתה צריך להוציא כסף רב על מורים פרטיים או מרכז למידה. אתה יכול, למשל, להתחלף עם הורה אחר של ילד מהכיתה, או לבקש עזרה מאח גדול או מקרוב משפחה. עדיף שתשמור על תפקידך כהורה אוהב לשמר מערכת יחסים טובים עם ילדך מאשר להיכנס למעגל של כעס ורגזנות בגלל שיעורי הבית.
לעצור בזמן
לכל אחד יש את הגבולות שלו ולפעמים ילדך יכול להיות עייף או מתוסכל מדי בשביל להמשיך לעבוד. זה הזמן לעצור. במידה וזה אפשרי, תנסו לחזור למשימה מאוחר יותר. במידה ושיעורי הבית ניתנו מהיום למחר, תכתוב פתק למורה שבו אתה מסביר שילדך הכין כמה שהיה מסוגל.
התייחס לציונים ותיקונים של המורה
תעבור עם ילדך על שיעורי בית שהמורה החזיר לאחר תיקון. זו הזדמנות עבורך לשבח אותו על העבודה הטובה שעשה ועל ההתקדמות. כך תוכל גם להבחין בנקודות קושי ובתחומים בהם הוא זקוק לתרגול.
תגמו על התקדמות
הענקת פרסים קטנים עבור הכנת שיעורי בית יכולה לעודד ילדים במידה רבה.
כשילדך מתמודד עם משימה לימודית קשה, הבטחת מתנה קטנה יכולה לסייע לו לאסוף כוחות ולסיים את המטלה. תחשוב גם על תגמולים למשימות לטווח ארוך כמו הכנת עבודה גדולה ומורכבת.
הפוך את ילדך למורה
עידוד ילדך ללמד אותך, יכול לסייע לו להעלות את בטחונו העצמי.
תבקש מילדך להראות לך באיזו דרך פתר תרגילים, תשאל אותו שאלות. כאשר יסביר לך את חומר הלימודים שלו, זה יסייע לו לחשוב באופן מסודר ולהגדיר מושגים ואתה תוכל לראות את התחומים שעליהם עליו עוד לעבוד.
תחומי העניין של הילד
כאשר יש משיכה לתכנים מסוימים מוכרים והעדפה להתמקד בנושא אהוב ולמצות אותו, כדאי להתחיל לבנות קשר ולמידה דרך הנושא האהוב. בהדרגה ניתן להרחיב ולגוון את הרפרטואר ולהכניס תכנים אחרים.
לכתבה המקומית ב- ynet לחץ כאן.
אגודת ניצן בתקשורת
ביום ההתרמה, 16/11 התארחו מלי דנינו, מנכ"ל ניצן וקטי סאניצקי מולר, מנהלת ניצן חולון, בתכנית "עושים צהריים" בגלי צה"ל עם יעל דן ודברו על ליקויי למידה בגיל ההתבגרות.
ביום ההתרמה, 16/11 התארחה מלי דנינו, מנכ"ל ניצן בתכנית"אמא עצבנית" , רדיו חיפה ודברה על ליקויי למידה בגיל ההתבגרות.
ביום ב' 15/11 התארחה בטי שכטר, מנהלת סניף ניצן אילת, בתכנית 'עצם העניין - קול הים האדום' קול הים האדום ודברה על יום ההתרמה בסניף אילת.