יום ההתרמה הארצי של אגודת ניצן
ביום ג' 16/3/10 התקיים יום ההתרמה הארצי של אגודת ניצן וארגוני החרשים. בכל רחבי הארץ התדפקו ילדי בית הספר על דלתות הבתים במטרה להרים תרומה למען ילדים לקויי למידה ולקויי שמיעה. כמדי שנה משקיעים מתנדבים בכל רחבי הארץ מאמץ מרוכז להשגת מכשור מודרני, אבחונים, מחשבים ושירותים נוספים הנדרשים על מנת לאפשר לילדים אלה הזדמנות שווה עד כמה שניתן,להשתלבות בחברה.
סקר חדש של אגודת ניצן: המורים רוצים לעזור ללקויי הלמידה מבחינה חברתית ורגשית, אך אין להם כלים לכך!
לקראת יום ההתרמה השנתי של אגודת ניצן ושל ארגוני החרשים בישראל, אומרת עפרה אלול, יו"ר אגודת 
ניצן: "בתי הספר בארץ לא מצליחים להתמודד עם תלמידים בעלי לקויות למידה. פחות מחמישית מהילדים, שאובחנו כבעלי לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז, קיבלו השנה, או בשנים קודמות, הסברים מבית הספר אודות הלקות. כשני שליש מההורים לילדים הללו, לא נפגשים לאורך השנה עם גורמים מקצועיים מבי"ס (יועצות חינוכיות, פסיכולוגים מבתי הספר וכד')."
כדי לבחון מה חושבים המורים, ערכה אגודת ניצן סקר בקרב מורים, בו נחשפו הבדלים במענה שנותנת המערכת, לדעת המורים, לצרכי הילדים לקויי הלמידה ביחס לכלל הילדים:
52% מהמורים סבורים כי ביה"ס עונה במידה רבה על הצרכים החברתיים של כלל הילדים.
כאשר מדובר בילדים עם ליקויי הלמידה – רק 34% מהמורים סבורים כך.
44% מהמורים סבורים כי ביה"ס עונה במידה רבה לצרכים הרגשיים של כלל הילדים.
כאשר מדובר בילדים עם ליקויי הלמידה – רק 31% מהמורים סבורים כך.
לשאלה: האם יש לך המורה כלים לתת מענה לצרכים החברתיים והרגשיים? ענו רק חמישית מהמורים כי יש להם במידה רבה כלים לכך. למעלה משליש מהמורים השיבו כי חסר להם זמן, חסרות להם שעות נוספות במערכת כדי לשפר את תמיכתם בצרכים החברתיים והרגשיים של התלמידים, וכשליש מהמורים השיבו כי חסר להם ידע תיאורטי ומעשי במישור זה.
הנתונים נכללים בדו"ח השנתי שמפרסמת אגודת ניצן, והם נאספו ע"י מכון סמית בשיתוף ד"ר איריס קלקא.
עוד בדו"ח, נתונים מסקר נוסף, שנערך בקרב 400 הורים במדגם ארצי מייצג, ובו עולה כי כ-35%!! מההורים (לילדים בגילאי 6 – 18), מדווחים כי ביצעו אי פעם אבחון לאיתור לקות למידה ו/או הפרעות קשב לפחות לאחד מילדיהם. ואכן, היקף התופעה רחב.
לפחות 190,000 – 180,000 ילדים בגיל ביה"ס סובלים מלקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז (רבות מדובר בילדים, שסובלים גם מלקויות למידה וגם מהפרעות קשב).
להורים לילדים אלו, מתבררות עד מהרה ההשלכות הכלכליות של התופעה.
מהדו"ח עולה כי: ההוצאה הממוצעת של ההורים לילדים עם ליקויי למידה גבוהה מזו של ההורים לילדים ללא לקויות.
כמחצית מכלל ההורים בארץ מוציאים עד 500 ₪ לחודש על פעילויות לילדים (חוגים, שיעורים פרטיים, טיפול פסיכולוגי ופעילויות שונות), וכמחצית מההורים בארץ מוציאים מעל 500 ₪ על פעילויות לילדים (מהם – 18% ציינו שההוצאה היא מעל 1,000 ₪).
לעומת זאת, על ילדים עם ליקויי למידה מוציאים יותר.
מקרב ההורים, שיש להם ילד עם ליקויי למידה – 64% מוציאים מעל 500 ₪ לחודש – לעומת רק 42% שמוציאים סכום זה בקרב הורים לילדים ללא ליקויי למידה.
26% מההורים לילדים עם ליקויי למידה מוציאים מעל 1,000 ₪ בחודש על פעילויות לילדים, לעומת רק 13% להורים לילדים ללא ליקויי למידה, שמוציאים סכום זה.
כדי להמחיש את הפערים, הופנתה בסקר שאלה המתייחסת לקבלת שיעורים פרטיים, מתוצאותיה עולה כי: אחוז גבוה יותר של תלמידים עם ליקויי למידה (60%!) נעזרים בשיעורים פרטיים – לעומת תלמידים ללא לקויות (48%).
מלי דנינו, מנכ"לית האגודה, אומרת: "משמעות נתונים אלה היא חד משמעית. השקעה גדולה יותר מצד 
ההורים בפעילויות תומכות לילדים עם לקויות למידה - לעומת יתר הילדים. אגודת ניצן עומדת בקשר רצוף, יומיומי עם ההורים ואנחנו מזהים תסכול רב מהמפגש שלהם עם המערכת. לא רק שהמערכת איננה מסייעת מהצד הרגשי והחברתי של הילדים, היא גם מותירה את ההורים להתמודד לבד עם הצורך לקדם ולתמוך בילדם".
נתוני הסקר מצביעים בבירור על קשיי ההורים בכל הנוגע לתמיכה בילדיהם. 57% מההורים, שביצעו אבחון לילדם חשים שאין להם כלים מתאימים לסייע. רובם גם סבורים כי בכדי לטפל בלקות למידה, או בבעיה כלשהי אצל הילד – יש לסייע גם להם.
מלי דנינו מספרת שאגודת ניצן מפעילה תוכניות סיוע להורים. האגודה מפעילה קבוצות תמיכה להורים, אוניברסיטה להורים וכן תכניות לאימון הורים (כולל קבוצות מקוונות).
כתבתו של אור קשתי בעיתון "הארץ" 15/3/10:
לכתבה בנושא שהתפרסמה באתר חינוך NOW! לחץ כאן.
לכתבה שהתפרסמה בנושא באתר pulse לחץ כאן.
לכתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ לחץ כאן.
פתיחת יום ההתרמה בסניפי ניצן
אשדוד
יום ההתרמה באשדוד נפתח בלשכת ראש העיריה ד"ר יחיאל לסרי בנוכחות יו"ר הסניף, מר דוד
שושן ומנהלת הסניף, הגב' רונית בן סימון.
כתבתו של משה ג'רפי במקומון "זמן הדרום" - אשדוד בתאריך 19/3/2010:
כתבתה של ענת ביגר במקומון "השבוע באשדוד", 26/2/10:
אופקים
יום ההתרמה בניצן אופקים נפתח ביום א' כ"ח באדר 14.3.10
לפני 24 שנים הקימה האגודה, סניף באופקים. מאז מאובחנים בסניף מדי שנה כ – 200 ילדים ובוגרים, באבחונים דידקטיים או פסיכו-דידקטיים. רובם השתתפו בשיעורי הוראה מתקנת ובפעילויות אחרות של הסניף.
סניף ניצן פועל בשיתוף פעולה הדוק עם אגף מינהל החינוך בעירייה ועם מנהלי בתי הספר. בנוסף לפעילויות הברוכות בתוך הסניף, זו השנה השנייה שפועל בהצלחה רבה פרוייקט מעק"ב בכיתות ג'. הפרוייקט נבנה ופועל בשיתוף פעולה עם בתי הספר. מורות המתמחות בהוראה מתקנת מגיעות לבתי הספר בשעות הבוקר לפעילות וקידום התלמידים.
השרון
בכפר סבא נפתח יום ההתרמה ביום ג' 16/3 במעמד ראש העיר, מר יהודה בן חמו, ובנוכחות הגב' יעל פרידמן, מנהלת סניף השרון, הגב' טוב גור אריה, ראש תחום השתלמויות באגודת ניצן ותלמידי כיתה ח' בחט"ב בר-לב.
מתוך המקומון "ירוק בכפר" 19/3/2010:
כתבתו של אביהו רצאבי במקומון "ירוק בכפר", 26/2/10:
כתבתה של אירית מרק במקומון "קול הכפר", 5/3/10:
חדרה
ראש עירית חדרה, מר חיים אביטן, אירח בלשכתו את הגב' רחל ניסטל, חברת ההנהלה, לקראת יום ההתרמה ארצי של אגודת ניצן וארגוני החרשים.
לדברי מנהלת הסניף, הגב' עדה לוי, "יום זה נועד לסייע לאוכלוסיית לקויי הלמידה ואגודת החרשים, להתגבר על קשייהם ולממש את הפוטנציאל האישי הגלום בהם."
ובבתיה"ס התיכונים בעיר, ביקר ארז דה דרזנר, מתכנית הריאליטי "האח הגדול". ארז דיבר בגילוי לב על לקות השמיעה שלו וחשיבות ההתרמה.
מתוך "השבוע בחדרה" , 10/3/10:
כתבותיה של רונית מלול, מתוך "חדשות חדרה", 12/3/10:
חולון
בחולון נפתח יום ההתרמה בלשכת ראש העיר, מר מוטי ששון.
מודיעין
לאחר שנים של ציפייה בקרב הורים רבים, מצטרפת מודיעין לרשימה הארוכה של ערים וישובים שבהם פועלים סניפי אגודת ניצן. הסניף יספק שירותי אבחון, הוראה מתקנת, סיוע בשיעורי בית, שירותיי יעוץ ותמיכה להורים עם לי'קויי למידה והפרעות קשב וריכוז ועוד.
מתוך "גל גפן מודיעין", 3/3/2010
כתבתה של דנה יופה ב"זמן מודיעין", 4/3/10
כתבתה של טל טביומי במקומון "ידיעות מודיעין", 3/3/2010
מרכז ארצי
לקראת יום ההתרמה התארח ארז דה דרזנר, מתכנית הריאליטי "האח הגדול" במרכז הארצי של אגודת ניצן ונפגש עם מלי דנינו, מנכ"ל ניצן וצוות העובדים.
לראיון עם ארז לחץ כאן
נהריה
מתוך כתבתה של קרן אור גרינברג במקומון "צפון 1", 5/3/10:
"את האבחון הראשון עברתי לפני גיל בית ספר. הוחלט שאני לא מספיק בוגרת ולכן הושארתי עוד שנה בגן
ונעזרתי בקלינאית תקשורת. את האבחון השני עברתי כשהייתי קצת יותר גדולה, בכיתה ו'. זו היתה החלטה של הורי ובהמלצת המורה. אני הייתי נגד האבחון וההקלות. לא הבנתי בהתחלה למה זה טוב בשבילי, למרות קשיי הכתיבה שהיו לי, שגיאות הכתיב ותלונות של המורים על התשובות שלי במבחנים ובעבודות ההגשה. בכל זאת, הורי החליטו לפעול למען הצלחתי בלימודים. כאן אני רוצה לפנות להורים שחוששים לעשות לילדיהם אבחון, ולומר להם, שאין כל רע בילד לקוי למידה ואין מה לחשוש לעשות לילדיכם אבחון. זה יעזור להם אישית ויעלה את בטחונם העצמי שעכשיו הוא ירוד, כי הם לא מצליחים במבחנים ובכל מה שהם רוצים להצליח. הורי תמכו בי לאורך כל הדרך ופנו לניצן שקבלה אותי בצורה הכי נעימה ומתוקה שיכולה להיות."
כותבת שורות אלה אותרה כמתקשה בקשב ובריכוז. כיום היא חיילת משוחררת המשרתת בצה"ל כמעט שנה, עם תעודת בגרות מלאה וציונים מעל 80. חלומה הוא ללמוד הוראה באוניברסיטה.
מיקי גולדווסר, יו"ר סניף נהריה: "אנו שואפים לסייע לכל הילדים לקויי הלמידה בעיר, לצמצם את הפערים שנוצרו בינם לבין בני גילם ולפעול למען שילובם החברתי ותמונת עתיד אופטימית באמצעות תמיכה מתמשכת בהם ובמשפחתם".
אגודת ניצן היא אגודת הורים ומתנדבים שהוקמה בשנת 1964 במטרה לאתר, לאבחן ולטפל בלדים, מתבגרים ובוגרים עם לקויות למידה, קשי הסתגלות ותפקוד. מומחים מעריכים כי כ-10 אחוז מכלל אוכלוסיית הילדים והבוגרים סובלים מלקויות למידה. כ- 2 אחוזים מהם זקוקים למסגרת חינוך מיוחדת. בסניף הנהרייני של ניצן מספקים שירותי אבחון, ייעוץ והדרכה, לצד סל שירותים טיפולי, שכולל אבחונים דידקטיים ופסיכולוגיים, קלינאיות תקשורת והוראה מתקנת, סדנאות תמיכה להורים, וטיפולים של ריפוי בעיסוק, שמבסובסדים כמעט במלואם על ידי קופת חולים כללית. דו"ח שערך מכון המחקר סמית, בשיתוף עם ד"ר איריס קלקא, חושף כי אצל מחצית מהילדים עם לקויות למידה מתעוררות בעיות רגשיות, ואצל יותר מרבע מתעוררות בעיות חברתיות. כ-47 אחוז ממהורים בארץ לילדים בגילאי 6 עד 18, בצעו בעבר אבחון לפחות לילד אחד שלהם. בכשני שלישי מהאבחונים אותרו קשיי למידה.
מנהלת סניף ניצן הנהרייני, יונה פלישר: "בניגוד למכונים פרטיים רבים, ניצן היא אגודה הפועלת ללא מטרת רווח, שמשקיעה את הכנסותיה ואת התרומות שאותן היא מקבלת מהציבור, להרחבת פעילותה השוטפת בקהילה. בזכות התרומות שקבלנו בעבר, החלטנו להרחיב את פעילותנו, לצאת ממקום מושבנו, בית ראסל ולהגיע אישית לבתי הספר בעבודה משולבת עם היועצות, המנהלות והמורות. הכרנו בצורך לשתף הורים במסגרת רחבה וגלויה, כדי להדריך אותם ולתת בידיהם כלים מקצועיים ומודעות איך להתמודד עם הילד לקוי הלמידה, לעזור לו ולהם, ואף הרחבנו את מספר העובדים המקצועיים במרכז. כיום, אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא גם עם מערכת הרוחה בעירית נהריה ומחקר שערכה אוניברסיטת חיפה, עודד את שילובנו בבית הספר".
ארז דה דרזנר, כוכב תכנית הריאליטי "האח הגדול" ביקר בביה"ס הרב תחומי עמל בנהריה, במסגרת השתתפותו במסע הסברה ארצי משותף לאגודת ניצן וארגוני החרשים. דה דרזנר, יחד עם מיקי גולדווסר, יו"ר אגודת ניצן בנהריה, הציגו בפני התלמידים את הקשיים שחווים בעלי לקויות הלמידה ובעלי קשיי השמיעה.
מתוך חדשות נהריה 18/3/2010:
לכתבה המלאה ולכתבות נוספות בנושא לחץ כאן.
רמת גן
ראש עיריית רמת גן, מר צבי בר, התומך ומסייע לילדי ניצן, לאורך השנים. הזמין את הנהלת ניצן ללשכתו כדי לתת את ברכתו ותרומתו ליום ההתרמה בשנה זו.
בפגישה שהתקיימה בלשכתו בתאריך 18.2.2010 נכחו מנכ''ל העירייה, מר דוד בנימין, מנהל אגף החינוך; מר משה בודגה ועוזר ראש העיר מר רפי פיליפסון. וכמובן חברי הנהלת ניצן רמת גן: הגב' גאולה יפה – יו''ר ניצן ר''ג, מר שמואל גורודצקי – חבר הנהלת ניצן ר''ג והגב' אולגה שקלובסקי – מנהלת סניף ניצן ר''ג.
בברכת ראש העיר הועלתה תרומתו המיוחדת, כבכל שנה, בגובה 10,000 ש''ח.
בנוסף הודגש, תקציב, מיוחד שהוקצב עבור טיפולים לילדי ניצן מיעוטי יכולת ורבי טיפולים, אשר באמצעות פנייה לעוזר רה''ע מר רפי פיליפסון והמלצת הנהלת הסניף יאושר סיוע כספי הולם.
אין ספק שתמיכה זאת תעזור מאוד למשפחות, להמשיך ולתמוך בילדי ניצן הזקוקים לטיפולים ארוכי טווח ובמגוון מקצועות לימוד.
העיר ר''ג מברכת את ניצן וארגון החרשים להצלחה בגיוס ביום ההתרמה 16.3.2010.
מימין: רפי פיליפסון, גאולה יפה, דוד בנימין, אולגה שקלובסקי, משה בודגה ושמואל גורודצקי
תל אביב
יום ההתרמה נפתח בלשכת ראש העיר, מר רון חולדאי.
אגודת ניצן בתקשורת
בתכנית "ערב חדש" בערוץ 1 התארחו הגב' עפרה אלול, יו"ר ניצן וארז דה דרזנר, מתכנית הריאליטי "האח הגדול" . התכנית שודרה ביום ב' 15/3.
בתכנית "העולם הבוקר" בערוץ 2 דיבר אברי גלעד על יום ההתרמה. התכנית שודרה ביום ג' 16/3.
בתכנית "לחיות טוב"בערוץ 2 דיבר משה דץ על יום ההתרמה של אגודת ניצן ועל הסקר החדש שפרסמה האגודה. התכנית שודרה ביום ג' 16/3.
שמעון וילנאי דיבר על העסקת בוגרי ניצן אונים בחברת החשמל. התכנית תשודר ברשת ב'.
בתכנית "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל התארחו הגב' מלי דנינו- מנכ"ל ניצן, מר רמי גרטלר- ראש תחום אבחון וטיפול וד"ר אורניה ינאי- פסיכולוגית קלינית ותעסוקתית, ממקימי "ניצן בייבי", בנושא: לקויות למידה במעגל החיים עם דגש על התמודדות מבוגרים עם ליקויי למידה מבחינה אקדמית, חברתית, זוגית ותעסוקתית. התכנית שודרה ביום ד' 10/3/10 בין השעות 16:00 - 15:00.
בתכנית הבוקר "יופי של יום" בערוץ 2 ארחה קארין מגריסו את הגב' מלי דנינו, מנכ"ל בנושא "שלבי האבחון". התכנית שודרה ביום ה' 11/3/10 בין השעות 10:00 - 09:00.
אירוח מומחים בקהילות:
הקשר בין בעיות שינה להפרעות קשב וריכוז סבוך. עדיין ישנם סימני שאלה רבים, ולא אחת נשאלת השאלה מה קדם למה: הביצה או התרנגולת? ברור שישנו קשר בין ההפרעות, ושתסמין אחד עלול להיות דומה לאחר.
כשמדברים על הפרעות קשב וריכוז, אין הכוונה לקשיי ריכוז בהרצאה או בשיעור. הכוונה היא לתסמינים רבים, שמביאים לירידה בתפקודי החיים השונים. שינה שאינה עונה על הצרכים מביאה עימה ירידה בריכוז. עם זאת, לא מדובר בתסמונת המכונה "הפרעת קשב וריכוז".
תופעה שכיחה היא אבחון מוטעה של ילדים ובני נוער, שלא ישנים מספיק בלילות, או ששנתם אינה טובה ובמהלך היום נאלצים להתמודד בבית הספר כבעלי הפרעות קשב וריכוז.
ואכן, בפועל מתבצעות טעויות רבות בזיהוי הפרעות השינה כתסמין ראשון של הבעיה. רבים מטופלים בריטלין ובתרופות אחרות שלא לצורך.
חשוב לאבחן את התסמין הראשון ממנו סובל המטופל: הפרעות שינה, או הפרעות קשב וריכוז? רוב המחקרים שנעשו בתחום הפרעות השינה היו בילדים. רק בשנים האחרונות התברר כי התסמונת ממשיכה גם לחיים הבוגרים בקרב כ-70% מאלה הסובלים ממנה בילדות.
התסמינים הבולטים של הפרעות שינה הם: תנועתיות מרובה בשינה, קושי להירדם, תנועות רגליים מחזוריות בשינה ולעתים גם הפרעות נשימה בשינה. מכאן עלתה ההנחה, שלמעשה הפרעות קשב וריכוז הן הפרעות של היממה, הבאות לידי ביטוי גם בשינה.
ד"ר מיכל לוסטיג, מומחית בפסיכיאטריה וברפואת שינה,מנהלת היחידה להפרעות קשב וריכוז למבוגרים באגודת ניצן, התארחה בפורום במדור NRG (מעריב) בריאות בנושא: "הקשר שבין הפרעות שינה להפרעות קשב וריכוז" והשיבה לשאלות הגולשים.
לצפייה באירוח לחץ כאן.
ביום ב' 15/3 התקיים בפורום תפוז: "לקויות למידה ואסטרטגיות" , דיון בנושא "אבחון מבוגרים". את הדיון ניהל מר רמי גרטלר, ראש תחום אבחון וטיפול באגודת ניצן, והשיב לשאלות הגולשים.
לצפייה באירוח לחץ כאן.
ביום ג' 16/3, יום ההתרמה, התקיים בפורום "לקויות למידה" בוואלה, דיון בנושא "לדבר עם ילדך ובעיקר להקשיב". את הדיון נהלה גב' מיכל מולדבסקי, ראש תחום ההורים של אגודת ניצן ויועצת חינוכית, והשיבה לשאלות הגולשים.
לצפייה באירוח לחץ כאן.
פרסומים באתרי האינטרנט לקראת יום ההתרמה
”גם להם מותר” - על זוגיות ומיניות בקרב בוגרים עם מוגבלות
2/3/2010 ynet
קנאה, אהבה, יחסי מין, בגידות, זוגיות, ילדים ומשפחה - כל אלו מתקיימים במרכז "לחוד וביחד" שמפעילה אגודת ניצן ברחובות, כדי לתת מענה לאוכלוסיות עם מוגבלות חברתית. "התפיסה שלהם שונה, אבל הם עדיין מבינים שזוגיות, חום ואהבה זה המתכון לאושר" .
המילה הראשונה שהילדים הללו לומדים היא קודם כל אסור! אסור לאהוב, אסור שיהיה בן זוג, אסור שיהיה חבר, אסור להביא ילד לעולם. אבל גם לאנשים עם מוגבלויות מגיע לקיים זוגיות, לקיים יחסי מין ואף לשאוף להקים משפחה.
לפני כשבע שנים הוקם ברחובות מרכז "לחוד וביחד" של אגודת ניצן לקידום מבוגרים ובוגרים עם לקויות למידה, בעיות קשב וקשיי הסתגלות. מרכז "לחוד וביחד" של אגודת ניצן משמש לייעוץ, טיפול והדרכה בתחום המיניות, הזוגיות והיחסים החברתיים לאנשים עם מוגבלויות חברתיות וקוגניטיביות. אירית ירון, מנהלת ניצן רחובות, מדברת על הצורך של אוכלוסיית הבוגרים בעלי צרכים מיוחדים באהבה, זוגיות, חום וקשר מיני.
"נתקלתי במקרה בו בני זוג מהדיור, אשר מתגוררים יחד וכולם ידעו שהם "זוג", יצאו עימנו לטיול בוגרים. כאשר ראיתי את הבחורה ללא בן זוגה שאלתי אותה האם החבר שלה מגיע? היא אמרה שהיא לא יודעת. כששאלתי אותה אם הם יצאו מאותו הבית וישנו באותה מיטה היא אמרה שכן, אבל היא עדיין לא יודעת. מבחינתם, זוגיות מתפרשת כלישון ביחד. הם לא מודעים אפילו לעובדה שזוג אמור לדבר אחד עם השני, לצאת, לבלות יחד, לסגור את דלת החדר כשהם ביחד. התפיסה שלהם שונה, אבל למרות כל הבעיות שלהם, בתוכם הם עדיין מבינים שזוגיות, חום ואהבה זה המתכון לאושר".
טיפול מיני לאנשים עם מוגבלויות? זו לא מילה גסה
"יש אצלנו מטפלים מיניים שבאים מהרקע של החינוך המיוחד, הם עובדים בצורה פרטנית או עם קבוצות, על מה היא פרטיות? איך יוצרים אינטימיות? איך אפשר לענג אחד את השני? טיפול יכול להימשך תקופה ארוכה או מספר מפגשים, תלוי בכל אחד, ככה זה גם באוכלוסיה הרגילה. לפעמים המשפחה מתערבת בטיפול ולפעמים הטיפול נעשה רק עם המטופל עצמו, לכל אחד מתאימים את מה שנחוץ".
"התפיסה בחברה הנורמטיבית היא כי לא מגיע להם להתחתן, להביא ילדים, לקיים זוגיות, אבל זה לא נכון. רק במסגרת הדיור שלי, ישנם זוגות שהתחתנו, ישנם כאלו שגרים ביחד, יש אף זוג שהחליט להביא ילד כי הם מעוניינים לקיים את מצוות "פרו ורבו". הסברנו להם ולהורים את ההשלכות ובכל זאת החליטו ללכת עם רצונם, ואנו כיבדנו זאת. כמובן שכל עוד הם גרים תחת קורת גג של מסגרת חוץ-ביתית, אין הם יכולים להביא ילדים".
שום דבר לא טריוויאלי אבל הכול מאד נורמאלי
בסדנאות מראים למשתתפים עזרי מין ותמונות. הם לא מרגישים בנוח, מצחקקים, משפילים את הראש. תופעה שתתרחש בכל כיתה שרואה בפעם הראשונה אביזרים כאלו, רק שבמקרה הזה, רובם בני 20 פלוס.
גב' יונה רימוני, רכזת טיפולית של מרכז 'לחוד וביחד' ומטפלת מינית, מספרת מניסיונה ש"אחרי שאני מראה להם את העזרים לוקח להם זמן עד שהם נרגעים. לקח להם זמן עד אשר היו מוכנים לגעת בעזרים ולדבר על מה הם הרגישו, רגשות שהיו מעורבים בדחייה, אי נוחות, בושה ועוד. השתדלתי להסביר להם שכל מה שהם מרגישים זה בסדר. וזה בסדר גם אם ירגישו גירוי באיבר המין וזה בסדר ללכת לחדר ולאונן. בחור אחד אמר לי בסוף המפגש: 'היום למדתי איך נראה איבר המין של אישה'.
"הכיף הכי גדול שלי זה כשאני שומעת על שינויים ועל ההצלחות הקטנות שהטיפולים מביאים לחייהם. עד לא מזמן הייתה לי בחורה שפחדה לישון ביחד עם בן זוגה. כיום, אחרי טיפולים רבים, היא מסוגלת לישון איתו."
רימוני מדגישה כי אלו שאין להם בני זוג מקנאים עד מאד בזוגות. "הם אולי לא יודעים מהי זוגיות נורמטיבית אבל הם מרגישים שהיו רוצים להיות בזוגיות, הם מרגישים שהם רוצים לגעת, הם פשוט מרגישים את זה גם אם הם לא יודעים בדיוק מה זה אומר. אם החבר חיבק בחורה אחרת הם מרגישים את הכעס עליו. ואז צריך להסביר מה זה כבוד ומה לא".
ירון מדגישה את הגנת היתר מצד ההורים. "יש להם פחדים טבעיים בכל מה שנגוע למיניות הילד הפגוע. יש להורים קושי אמיתי להבין את הצורך של ילדם במיניות, או להבין שהילד הזה לא יכול להיות בזוגיות עם אדם שהוא אינו בעל צרכים מיוחדים ויש להתאים לו בן זוג".
רימוני מדגישה ש"קשר זוגי גם אצל אדם בעל צרכים מיוחדים הוא מדד להגשמה עצמית. לכל בת בדיור יש חבר, וכשמגיעה בחורה חדשה הבנים ישר בודקים אותה מרחוק ולאט לאט מתקרבים ולהפך".
לכתבה המקורית באתר ynet לחץ כאן.
ראיון זוגי עם אנשים שחיים קצת אחרת
15/3/10 ynet
שמעון ומרגלית קופשטיין הם חברים ותיקים במערך הדיור הקהילתי הראשון מסוגו בארץ. מערך הדיור מיועד לבגירים בגילאי 20 ומעלה לשם פיתוח העצמאות, היצרנות וההשתלבות בחברה של אנשים עם ליקויי למידה קשים, קשיי הסתגלות ותפקוד ומחלות נלוות (אפילפסיה, סכרת נעורים, מחלות לב, C.P ועוד).
לפני 26 שנה הקים "ניצן חיפה" - ארגון הורים לעזרה עצמית, את מערך הדיור הקהילתי בסיוע משרד אגף השיקום במשרד העבודה והרווחה, המוסד לביטוח לאומי, משרד השיכון ועיריית חיפה. מדובר במודל ייחודי ופורץ דרך בשם "הכשרה בשלבים". המשמעות - קליטת חברי ניצן בדירות הכשרה למשך שנה עד שנתיים, בהתאם ליכולת הפרט. אחריהם מתבצעת יציאה לחיים עצמאיים בדירות לוויין או בדירות טיפוליות, שבהן נהנים הדיירים מעצמאות תחת פיקוח והכוונה. בחיפה קיימות 25 דירות בהן מתגוררים כחמישים חברים.
"האגודה עבורנו היא ממש כמו אבא ואמא"
שמעון (45) המתמודד עם לקויות למידה קשות, עובד בחיפה כמחסנאי בחברת תרופות אמריקנית כבר כ-13 שנה. הוא גר בקריות ונשוי באושר. "את מרגלית הכרתי דרך חבר, היא בדיוק נפרדה מחבר שלה ואני מחברה שלי", הוא מספר. "היינו בנופש באילת מטעם ניצן, ונוצר קליק. אנחנו אנשים עצמאיים, הולכים למכולת, משלמים חשבונות חשמל, אני עובד בשוק החופשי, אנחנו עושים חישובים כמה יש לנו וכמה אנחנו מוציאים. לפני כשמונה שנים קיבלנו בעזרת העמותה דירה מחברת "שיקמונה", שמסייעת בפתרונות דיור לאנשים שלא יכולים לקנות בתים.
"למרגלית יש חצי גוף משותק" הוא מוסיף, "ואמא שלה תמיד אמרה לה שהיא אף פעם לא תתחתן. היא הייתה מאוד מופתעת כשהצעתי לה נישואים, ומאוד שמחה בשבילנו. גאולה פרידמן, מנהלת ניצן חיפה, מאוד האמינה בנו. היא דחפה ועודדה אותנו כדי שנהיה מאושרים".
'ניצן' מספקת את צרכיהם בחיי היום יום: שרות כלכלי, רפואי, תרופות, טיולים, חוגים, חשמל, מים, פיקוח צוות רפואי, ביקור אם בית וכל פרט שדיירי ניצן צריכים כדי לנהל את חייהם היומיומיים. הכסף שחניכי ניצן מרוויחים בעבודתם עומד לרשותם והולך לכיסם הפרטי. את ניהול חיי היום-יום השוטפים ממנים אגודת ניצן ואגף השיקום במשרד הרווחה.
בתור נשוי ותיק אתה מעודד זוגות אחרים?
"אני מאוד מנסה לעודד, לדחוף ולתת לזוגות להאמין שזה אפשרי. אני בערך 20 שנה בניצן ומרגלית 22. אפשר להגיד שניצן זה אנחנו. האגודה עבורנו היא ממש כמו אבא ואמא. פעם-פעמיים בשבוע הם שולחים אלינו אם בית כדי לבדוק אם חסר לנו משהו, לראות שהכול בסדר, אם יש זוג שמעוניין לגור ביחד הם עוזרים ולא מפריעים לו. ניצן זה דבר מקודש".
מה אתם אוהבים לעשות יחד?
"אני אוהב לעבוד. לפעמים אנחנו מטיילים, מרגלית אוהבת לגלוש באינטרנט, לתפור ולקרוא, אף פעם לא חשבתי שהיא תצליח לעשות את כל הדברים האלו", סיפר.
מרגלית מצטרפת לשיחה בקול שקט ורגוע. "נולדתי בקיבוץ בית העמק ב- 1968, עם שיתוק מוחין CP. בגיל שנה כבר עברתי את הניתוח הראשון. הייתה לי ילדות מאוד קשה, החברה דחתה אותי ועברתי מספר בתי ספר עד שסיימתי ב"רגבים" בקריית חיים. הגעתי לניצן בגיל 18 דרך המטפלת שלי בקיבוץ, ששמעה על האגודה וכך הגעתי להתגורר בדיור של ניצן".
"למרות המשברים שחווינו אנחנו מכבדים אחד את השני"
עד גיל 19 חיה מרגלית בקיבוץ, ולדבריה "המעבר היה מאוד קשה. לא היה לי קל להתרגל ביחד ולחוד
לעיר, לגור עם עוד אנשים, לחיות לבד. כל סוף שבוע הייתי נוסעת להורים - ולא רציתי לחזור ביום ראשון".
ההקלה החלה כשמרגלית הכירה עוד אנשים במסגרות דומות. "ביליתי בחברה שמבינה אותי. עד אז ביליתי רק עם המשפחה, אז השינוי היה טוב אבל לקח זמן. את שמעון הכרתי אחרי ארבע שנים".
מה עם עבודה?
"עברתי הרבה עבודות ומרכזי שיקום. לפני כמעט שנה הגעתי בעזרת ניצן לארגון "שילובים"- ארגון לאנשים עם צרכים מיוחדים, ואני עובדת אצלם במיחזור. אנחנו מצפים פחים, יוצרים דברים מקרמיקה, מלמדים אותנו צילום מקצועי, ואחר-כך מייצרים מזה גלויות. בסופו של דבר אנחנו מוכרים את המוצרים שלנו."
"בהתחלה חשבנו על ילדים", מתוודה מרגלית "אבל בניצן אמרו לנו שאם אנחנו רוצים ילדים - נצטרך לעזוב את הדיור. ההורים גם לא כל-כך תמכו, כי הם ראו שניצן זה פשוט מקלט עבורנו. ההורים שלי כבר מבוגרים וניצן זה הגורם שתומך בנו, הבנו שמשפחה יכולה להיות גם ללא ילדים".
אתם מודל לזוגות אחרים בניצן?
"הרבה אנשים רואים אותנו כזוג אוהב, שמכבד אחד את השני. למרות כל המשברים שחווינו אנחנו מכבדים אחד את השני, הולכים ביחד למשחקי כדורגל, יוצאים לבית קפה, באולינג, לטייל בטבע או סתם בעיר, חברים".
מי מבשל בבית?
"גם אני וגם שמעון.יש דברים שקשה לי לעשות, אז שמעון עוזר לי. אני יודעת לבשל הכול".
ומה שמעון אוהב לאכול?
בצחוק מתפרץ היא עונה "ממליגה".
תחביבים?
אני סורגת, מכינה גובלנים, אני מאוד אוהבת לקרוא, בדיוק סיימתי את הספר 'מלאכים ושדים'".
אחרי הפסקה קצרה היא מוסיפה "אני יודעת לדבר שלוש שפות- עברית, אנגלית וספרדית, אמא שלי אנגליה ואבא ארגנטינאי, כשאני מדברת עם אבא הוא מתקן אותי ואז אני משתפרת".
טיפ לזוגות אחרים?
"אם אוהבים אחד את השני ותומכים אחד בשני - לא משנה אם יש בעיות, העיקר שיש הדדיות ואהבה, איך אומרים? אהבה מנצחת את הכול."
לכתבה המקורית ב- ynet לחץ כאן.
”200 פיתות זה קצת, נכון?”
ynet 08.03.10
משק בית הוא עסק מסובך. תשאלו כל בעל משפחה כמה דילמות צצות בחיי היום יום: מענייני כביסה, בישולים וניקיונות, ועד קניות, תשלומי מיסים ועניינים אחרים. עבור אנשים צעירים עם לקויות למידה קשות וקשיי התארגנות והסתגלות ומחלות נלוות, הדילמות הללו מקבלות נפח משמעותי הרבה יותר מאשר לאוכלוסיה הרגילה.
זוכרים את הרגע שעברתם לדירה משלכם? חיפוש הדירה הנצחי, ניקיון הדירה, קניית כלים ושאר מצרכים, שימלאו את המקרר הריק, לחזור הביתה אחרי יום עבודה ארוך ולהכין משהו לאכול, לנקות את השירותים, לעשות כביסה בלי אמא. חשבו כמה היה קשה. וכמה ממשיך להיות קשה.. כעת חשבו על צעיר/ה עם לקויות למידה קשות ומחלות נלוות. הקושי מוכפל פי כמה וכמה.
סניף ניצן אונים בכפר סבא הוא מרכז ייחודי מסוגו בארץ אשר הוקם ב-1988 על ידי הביטוח הלאומי ואגודת ניצן כמכון הכשרה לאוכלוסיות עם ליקויי למידה קשים ומחלות נלוות (בעיקר אפילפסיה, סכרת נעורים, מחלות לב, C.P ועוד) לשם הכשרתם לתפקוד עצמאי בחיים והכשרתם לחיי עבודה.
ללמד, לא לאלף
21 חניכים, בדרך כלל בגילאי 26 – 18, שוהים בתנאי פנימייה במשך שנתיים בכפר אונים בכפר סבא. בחודשים הראשונים לשהותם בפרויקט הם משפרים את מיומנויותיהם בתחומי הקריאה, הכתיבה, הבנת הנקרא, התקשורת הבין-אישית. כמו-כן, הם זוכים להכשרה בנושאי תקציב, ניקיון אישי וניקיון המגורים, בישול, הדרכה מינית וידע נוסף מתחומים אחרים, שיסייע להם בהמשך להפוך לאנשים עצמאיים ולשלבם בקהילה. במקביל, מכשיר אותם הצוות המקצועי לתעסוקה (עמידה בזמנים, קבלת סמכות דיוק ויוזמה, מילוי מטלות וכיו"ב). הצוות שבניצן אונים מאתר עבור החניכים מקומות תעסוקה ועוקב אחר השתלבותם באותם המקומות.
רחל רגב, מנהלת סניף "ניצן אונים", מספרת על הקושי שיש לאנשים אלה בניהול משק בית ובעצמאות. "ללמד אותם לנהל משק בית, זה לא דבר ברור וקל. יש לנו מדריכים שעובדים איתם על ניקיון סביבתי, ניקיון אישי, סידור הארון, הגיינה אישית, איך מכבסים, איך תולים, איך מקפלים בגדים, ואפילו איך שמים את הבגדים בארון.
"הבסיס הוא ללמד, לא לאלף. לכל קבוצה יש חניך אחראי, שתפקידו לראות האם העבודה מתבצעת: האם החניכים עומדים בתורנות הניקיון? האם הם מגיעים בזמן לעבודה? אם העבודה לא נעשתה – יש דיווח למדריך. החניך שלא עשה ניסיון אמיתי למלא את המשימה מקבל הערה וצריך לחזור ולעשות את מה שפספס - אין קיצורי דרך. המטרה היא שאחרי השהות בניצן אונים הם יצאו לדיור בקהילה, וישתלבו במעגל העבודה".
אז מי אוהב ללכת לקניות וגם לבשל? רגב מספרת שלחניכים יש קבוצת בישול וקבוצת תקציב שם מלמדים אותם הכול: איך מנהלים תקציב? זיהוי מבצעים, איך להכין ספגטי, חביתה, סלט, עוגות ושאר מטעמים, וכמובן גם לנקות בסופו של התהליך.
השימורים השתלמו
איך זה עובד?
"בתחום הבישול למשל, יש קורס שנמשך מספר חודשים. בהתחלה לומדים איך מקימים מטבח: מהם הכלים הבסיסים שצריך לקנות, הסבר על תבלינים, שמן ושאר מצרכים בסיסים במטבח. הם לומדים בתחילה בתיאוריה איך קונים בסופר, איך משווים בין מבצעים, מה ההבדל בין טרי לקפוא, מה בריא יותר לאכול, לומדים להשוות מחירים ועוד...
"הייתה אצלנו חניכה, שנשלחה לקנות "קצת פיתות" וחזרה עם 200 פיתות! מבחינתה זה נחשב קצת. היא לא הבינה מה רוצים ממנה. הדוגמה הזאת מבטאת את ייחודה של האוכלוסייה איתה אנחנו עוסקים. אם לא נלמד אותה פרופורציות והגיון בתחום הבית – היא לא תדע, וזהו עניין בעייתי לעתידה כדיירת עצמאית בדיור בקהילה. חניך אחר שלנו נשלח לקנות ירקות. לאחר שחישב כי שימורים משתלמים יותר - חזר עם עגלה מלאה בקופסאות שימורים.
"אחרי התיאוריה שולחים אותם בזוגות לסופר ובודקים איך הם מתמודדים עם חווית הקנייה. משם ממשיכים לבישול. בתחילה, זו ארוחה פשוטה - חביתה וסלט, איך פורסים לחם, בהמשך עולים ברמת המורכבות. לרוב החניכים יש חסך שלם בנושא, כי אצלם בבית לא אפשרו להם לתפקד באופן עצמאי. צריך אפילו ללמד אותם על עודף, על כך שיש צורך לנקות אחרי הבישול, להפיג את פחדיהם מגז ולהתמודד עם חסכים רבים אחרים.
"כל חניך מביא מהבית תקציב אישי למשך השבוע. מלמדים אותם איך לנהל את ההוצאות, להביא קבלות, לחסוך אם רוצים לקנות משהו גדול, לא להגיע לתקציב שלילי. בכל שבוע המורה לתקציב בודקת האם מה שרשום ביתרה במחברת התקציב תואם לסכום בארנק. החניכים לא תמיד עומדים במטרות, אבל ניכר שהם כה רוצים להוכיח את עצמם, גם אם יש בדרך כישלונות."
לעבודה ולמלאכה
"כאשר יש בשלות, משתלבים החניכים במעגל העבודה, כל אחד על-פי יכולתו, רצונו והאפשרויות בשוק. יש לנו מגוון רחב של מעסיקים: חברת נס טכנולוגיות, קפה ארומה, חברת טבע, חברת החשמל, תנובה, משרדי עו"ד, היי טק ועוד. חלק מהחניכים פונים לפקידות, חלק עובדי מטבח. עובדים בסופר, עובדי יצור ועוד מגוון רחב.
"אנחנו אומרים למעסיקים שלא יוותרו לחניכים. אם הם מאחרים או לא מתנהגים כראוי או אינם לבושים בצורה ייצוגית ועוד – שלא יתביישו, יעירו להם וידווחו לנו. יש לנו מספר חניכים שאנחנו יודעים כי השעון הביולוגי שלהם מעיר אותם בשעות הצהריים, אז הם עובדים משמרת צהריים. יש חניכים שצריכים לקום בשש בבוקר כדי להגיע למקום העבודה בזמן, והם עושים את זה. הם מאוד מחויבים לעבודה ולמעסיק שלהם. כ-90% מהחניכים שלנו משתלבים במקומות העבודה בשוק החופשי ומרביתם מתמידים לאורך השנים.
"מה שמחמם את הלב, זה לראות איך הבוגרים שלנו משתלבים במעגל התעסוקה, לחלקם יש בן/ת זוג, וחלקם גם נישאו וגרים ביחד, ופשוט מנסים לנהל חיים נורמאלים, לבלות וליהנות עד כמה שאפשר. למרות שקשה להם, הם כל כך רוצים לעשות את זה ולהוכיח שבעצם הם לא כל כך שונים".
לכתבה המקורית ב- ynet לחץ כאן.