כיצד משפיעים הספרים על הפן הרגשי של ילדי הגן? / פרופ' דורית ארם
על רקע האלימות הגואה בעולם ראוי שניתן תשומת לב לדרכים לקדם התפתחות רגשית-חברתית של ילדים בגיל הרך.
הבנה רגשית-חברתית כוללת היכרות עם מגוון רגשות, ראיית נקודת המבט של האחר והבנה של מצבים חברתיים. היא מרכזית בקביעת איכות החוויות היומיומיות של ילדי גן, והיא מנבאה רווחה נפשית ואף הצלחה מאוחר יותר בבית הספר. ילדים לומדים על רגשות ויחסים חברתיים מהינקות במגוון התנסויות בחברה ובמשפחה.
קריאת ספרים היא פעילות מבוגר-ילד טבעית התורמת להתפתחות הילדים ולהעשרת עולמם. קיימת הסכמה כי היא מקדמת אוצר מילים והבנת הנקרא. תרומתה של קריאת ספרים למיומנויות אלפביתיות כמו ידע אותיות, כתיבה וקריאה צנועה יותר ופחות ברורה. מחקרים שבוחנים תנועת עיניים של ילדים בעת התבוננות בספר מצאו שילדים מביטים בעיקר באיורים וממעטים להסתכל על הטכסט. מה לגבי תרומתה להתפתחות הרגשית-חברתית של ילדי גן? מחקר מועט יחסית בחן נקודה זו. זאת למרות שרבים מסיפורי הילדים עוסקים במצבים חברתיים ובערך כל שלושה משפטים בספר מופיעה התייחסות לרגש או לאירוע חברתי. ספרי ילדים מציגים מצבים חברתיים מעולמו של הילד ומאפשרים היכרות עם דמויות המתמודדות עם אתגרים, ומונעות על-ידי רצונותיהן, רגשותיהן, כוונותיהן ואמונותיהן. השיח שבין מבוגרים לילד בעת סיפור ספר יכול לעודד את הילדים לחשוב על המצבים החברתיים בספר.
בסדרת מחקרים שערכתי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב עם עמיתים וסטודנטיות בחנו איך מבוגרים קוראים ספרים לילדי גן ואת המשמעות של אופי השיח בעת הקריאה להתפתחות הרגשית-חברתית של הילדים. בקשנו ללמוד איזה ספרים מעוררים את ההורים להרחיב בשיח שלהם עם ילדיהם, צלמנו הורים מספרים לילדיהם מגוון ספרים המדגישים רגשות שונים. מצאנו שהורים יותר מסבירים ושואלים שאלות כאשר הספר דן ברגשות "שליליים" (לדוגמה, כעס, עצב, קנאה) מאשר כאשר הספר העוסק ברגשות "חיוביים" (לדוגמה, אהבה, אמפתיה, נדיבות). נראה שהורים מניחים שמצבי קונפליקט, פחד או מתח מצריכים התייחסות מצידם ומצבים של נועם, חיבה ושיתוף פעולה מובנים מאליהם ופחות מצריכים שיח. חשוב לעודד הורים להסב את תשומת לב ילדיהם למצבים של יחסים חברתיים חיוביים ולרגשות חיוביים ולשוחח איתם על כך.
כולנו יודעים שילדים אוהבים להקשיב לאותו ספר כמה פעמים. בקשנו ללמוד את אופיין של הקריאות החוזרות ומשמעותן להתפתחות הילדים. צילמנו אימהות קוראות לילדיהן ספר המספר על ריב וחברות בין שני קופים בשלוש קריאות חוזרות ומצאנו שדפוס השיח משתנה בין הקריאות. בקריאה הראשונה, האימהות בעיקר הבהירו את העלילה, בשנייה הן הרחיבו בשיח מעבר לעלילה והתייחסו לפן הרגשי חברתי ובמהלך הקריאה השלישית, הן שתפו יותר את הילדים ואלה מצידם התייחסו בקריאה זו יותר למצבים המנטאליים של הדמויות בספר. נוכחנו שקריאות חוזרות יעילות. הן הופכות את הספר למוכר ומעודדות שיח מעמיק המהווה הזדמנות לשוחח עם הילדים על העולם הרגשי חברתי ללא הצמדות לסיפור. היה מעניין ללמוד שאופי השיח שבין האם לילד תרמה להבנה החברתית של הילד ולאמפתיה שלו אפילו מעבר להשכלת האם ורמת השפה של הילד. ככל שהאם הרחיבה בשיח, התייחסה לרגשות ושיתפה את ילדה בשיח כך הילד ידע לתת סיבות לרגשות, להביע אמפתיה כלפי דמויות במגוון מצבים, להבין מצבים חברתיים ולהסבירם היטב.
מה לגבי אופי השיח בעת קריאת ספר לרמת המוסר של ילדי גן? הבנה מוסרית כוללת יכולת להבין אירוע הן מההיבט הרגשי (אמפתיה) והן מההיבט השכלי (לקיחת אחריות תוך הערכת הנסיבות). חקרנו את הדרך בה אימהות קוראות לילדיהן ספר שעוסק בקונפליקט בין דמויות. הסיפור מספר על כבשה שדופקת בליל סופה על דלתו של הזאב. הזאב רוצה לטרוף אותה אך הוא מפתח חיבה כלפיה ובסופו של דבר מוותר על הדחף שלו והופך לחבר שלה. מצאנו שעושר השיח הרגשי של האם עם ילדה בעת קריאת ספר, המידה שהיא התייחסה לרגשות ולמחשבות של הדמויות מנבא את מידת האבחנה של ילדה בין עבירות על חוקי מוסר לבין עבירות על מוסכמות חברתיות, כמו גם את מידת התחשבותו באחר ונדיבותו.
האם יש צורך בשיח עם מבוגר כדי להפיק מהספר את המיטב? ייתכן שהספר מעביר את המסרים ומספיק פשוט לקרוא אותו לילדים? כדי להשיב על שאלה זו ערכנו מחקר התערבות בו לימדנו הורים כיצד לקרוא ספרים לילדיהם תוך התייחסות להיבטים רגשיים חברתיים (קבוצת הניסוי) והשווינו אותם ואת ילדיהם לקבוצה של הורים אותם עודדנו לקרוא ספרים לילדים ללא התערבות (קבוצת הביקורת). בשתי הקבוצות ההורים קבלו כל שבוע ספר שעוסק בנושאים רגשיים חברתיים (סה"כ ששה ספרים) אותו הם התבקשו לקרוא לילדם ארבע פעמים במהלך אותו שבוע. ההורים בקבוצת הניסוי קבלו הדרכה שבועית כיצד להתייחס למצבים הרגשיים חברתיים בספר בכל אחת מארבעת הקריאות. מודל ההתערבות נבנה כך שתחילה דאגנו לבסס אצל הילדים הבנה של אירועי הסיפור, באמצעות הבהרת הרצף העלילתי ופירוש של מילים קשות. רק לאחר השגת הבנה זו, התקדמנו להבהרת מצבים רגשיים-חברתיים בסיפור, תוך שימת דגש על מחשבות ורגשות של הדמויות, הארת נקודות ראות שונות, וקישור המתרחש בסיפור לחיי הילד. מצאנו כי בעקבות התוכנית, ההורים בקבוצת הניסוי התייחסו יותר מהורים בקבוצת ההשוואה למחשבות, לרצונות ולרגשות של הדמויות, קשרו מצבים לרגשות ("הוא בוכה כי הוא כועס") וקשרו את הסיפור יותר לחיי הילד שלהם. בנוסף, הילדים בקבוצת הניסוי הראו הבנה רבה יותר של מצבים רגשיים-חברתיים. התוצאות מעודדות ומראות שניתן באמצעות הדרכה להעשיר את השיח בין הורים לילדי גן וללמד הורים כיצד לקרוא ספרים בדרך יעילה.
אנחנו שואפים לקידום הבנה חברתית של ילדים צעירים ולפיתוח 'שפה רגשית-חברתית', שתאפשר להם לשוחח על רגשותיהם, להבין ולהתמודד טוב יותר עם מצבים חברתיים בחייהם. קריאת ספרים מספקת הזדמנויות לשיחות מועילות על אודות מגוון מצבים: הדמויות בסיפור מתקשרות זו עם זו במצבים שילדים יכולים להבין. הסיפור מציג דוגמאות לשימוש במיומנויות חברתיות ולדרכי פעולה במסגרת קבוצת השווים. עלילת הסיפור מעודדת את הילד לבחון את פעולותיו והתנהגותו שלו. הורים יכולים לתווך לילדיהם מושגים מופשטים באמצעות הרחבה והעשרה של נושא הסיפור. קריאת ספרים מאפשרת התרחקות מהמציאות היומיומית, עיסוק ב'אחֵר' והתקרבות מחודשת אל עצמנו תוך כדי הפקת לקחים ומסקנות. לפיכך בכוחו של הספר לקרב את הילד לבעיות המשותפות לכל בני האדם, ללמדו על רגשות, לסייע לו לראות ולהבין נקודות מבט שונות, לשפר את יכולתו לערוך שיפוט מוסרי ולהבחין בין עוול לצדק. שיח עשיר על מצבים חברתיים מסייע להבנתם. כאשר יש לנו יכולת להבין מצבים, אנו יכולים לחשוב בצורה בהירה יותר ולמצוא פתרונות יעילים להתמודדות.
השותפות למחקר: פרופ' מרגלית זיו, ד"ר רותם שפירא, גב' יערה פיין, גב' תמי סבאג-שושן וגב' יפית לבדב