רגע של סיפור, רגע של קסם / ד"ר ציפי הורוביץ קראוס

מאת: דר ציפי הורוביץ-קראוס, מנהלת מרכז לחקר המוח והקריאה, בית החולים לילדים בסינסנטי, אוהיו, ארה"ב 

"אמא, האזורים שלי במוח האחראיים של על צלילים מתחילים להתקשר עם האזורים האחראיים על מילים! אמא אני

יודעת לקרוא!". חייכתי כששמעתי את הילה, בתי בת ה-6, נותנת את ההסברים המדעיים האלו לתהליך רכישת הקריאה. לרוב אני מנסה להפריד בין חיי המקצועיים לזמן האיכות היקר כל כך עם ילדי, אבל לעיתים אני פשוט לא מתאפקת וחולקת איתם ממצאים ממחקרי. שאלותיהם, לפעמים מורכבות כמעט כמו של עמיתיי למקצוע, הינן בגדר הנאה צרופה. כל כך פשוטות, אך כל כך מאתגרות . תקוותי היא כי להעביר להם את המסר אותו הם יוכלו ליישם ולאמץ בחיי היומיום.

השעה היא כבר 7:45 בערב. אחרי אמבטיה חמימה, הילה, יאיר, בני בן ה-4 , ואנוכי מתכרבלים יחד לקראת זמן הקראת הסיפור במסורתית שלנו. בהגיענו לרגעים קסומים אלו, העייפות נעלמת כלא היתה. עם יאיר בצידי האחד, והילה בצידי השני, אנו מתחילים לדפדפף. שמיעת סיפורים הינה היכולת השפתית הראשונה אותה מפתח הילד, עם עדויות לתחילת התפתחות יכולת זו עוד בעובר. האזורים המוחיים שתומכים ביכולת שמיעת סיפורים והבנתם (הבנת הנשמע), זקוקים לטיפוח, טיפוח המגיע מהקראת סיפורים אינטראקטיבית בסביבה מוגנת. אני מסייעת לשני הקטנים שלי להשאר קשובים ע"י שאילת שאלות ("מה לדעתכם יקרה בהמשך? מי לדעתכם הגיבור המעניין ביותר"?) ועקיבה באצבעי על המקום בו אנו נמצאים כרגע בסיפור. העקיבה בעזרת האצבע עוזרת לילדים להבין, באופן מפורש, כי לכל צליל או מילה בשפה- ישנה אות ומילה מתאימה בעלי כיווניות מסויימת. פעילות זו מעודדת חיבור של אזורים במוח האחראיים על צלילים עם אלו של מילים- בדיוק כמו שהילה הסבירה!

"אמא על מה נחלום היום"? שואלים אותי הקטנטנים לפני שהם עוצמים את עיניהם. "חישבו עם הספר שקראנו ובחרו את הדמות שתרצו להיות הלילה". בזמן שגלגלי הדמיון שלהם נעים ומגייסים את יכולות הויזואליזציה והזיכרון, הקטנטנים שלי כבר שקועים בשינה עמוקה.