להחזיר למורים את הברק לעיניים / ד"ר מלי דנינו
מאת: ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן, מפתחת שיטת ה- E.C.C
(Emotional Cognitive Coaching) לאימון הורים. מחברת הספרים "ההורה כמאמן", "המדריך לאימון הורים"ו"לשחרר באהבה".
|
ד"ר מלי דנינו | צילום: סיגל איילנד |
ההתייחסות לתלמידים מחוננים מתבססת על גישה, אשר לטענתה, על המורים ללמוד מתלמידיהם, ולא רק ללמדם.
כך חשבה פאולה ווייט (Paula White) מורה בבי"ס יסודי במדינת וירג'יניה שבארצות הברית. פאולה שאלה את עצמה: מה יקרה אם נתייחס לכל הילדים כאל תלמידים מחוננים?
זה אומר שנקודת המוצא שלנו תהיה שלכל אחד מהתלמידים יש יכולות ותפקידנו כמורים לעזור להם להוציאן מהכוח אל הפועל.
זה אומר כי עלינו לצאת מאזור הנוחות שלנו, לוותר על הסמכות שלנו כמורים ש"יודעים הכל", ולפנות את מירב תשומת הלב שלנו לתלמידים, ללמוד מהם וכך להרחיב את עולם התוכן והמושגים שלנו.
זה אומר כי עלינו לעודד את התלמידים לחקר ולחשיבה, לעזור להם לגבש אסטרטגיות לפתרון בעיות וללוות אותם על מנת שייקחו אחריות על התוצאות.
גישה זו משנה את תפיסת תפקיד המורה ומכתיבה תכנית לימודים חדשה.
כל המחקרים מראים שהמורה הוא דמות חשובה ומשמעותית בחיי תלמידיו. לעיתים תהא זאת הדמות שתשפיע על מהלך חייו ועתידו. אנחנו שמחים ללמוד מקצוע שמלמד מורה שאנחנו אוהבים ומכבדים, זה שמתייחס אלינו, ומאידך, קשה לנו לאהוב מקצוע כשאנחנו לא מתחברים אל המורה. למידה קשורה ברגש והיחס האמפטי והרגישות שמגלים המורים לתלמידים מעוררים אצלם רגשות חיוביים המעודדים למידה וצמיחה.
עבור מורים רבים, הבחירה במקצוע ההוראה אינה מקרית כלל, כל אחד מהם ידע לספר מדוע בחר ללכת להוראה ומי היה זה שבזכותו או בגללו בחר במקצוע זה.
אחת המורות סיפרה: "בכיתה ו' הייתי ילדה שמנה. בשיעורי ספורט השתדלתי לעשות כל מה שיכולתי. כשקבלנו תעודות צעק אחד התלמידים: מה?? השמנה הזו מקבלת 100 ואני רק 70? והמורה ענה: אני לא מסתכל על התוצאה אלא על המאמצים שהתלמיד משקיע בשיעורים.
עד היום כמורה אני לוקחת את זה איתי ומתייחסת גם בציונים למאמצים שמשקיע התלמיד.
מורה אחרת סיפרה על התהודה של תחושת ההשפלה והכישלון, מתוכה עולה הרצון ליצור חוויה אחרת, מתקנת וטובה יותר, אצל התלמידים שלה: "בכיתה יא' היו לי ציונים טובים בכל המקצועות הריאליים, אבל בגלל שלושה ציונים שליליים החליטו להשאיר אותי כיתה. חרב עלי עולמי, זה השפיע עלי קשות. המנהל הציע שאגש לדבר עם המורה לתנ"ך, אחת מאלה שנתנו לי ציון שלילי. היא לא רצתה להקשיב לי. ישבתי שם מפוחדת, היא הסתכלה לי בעיניים בשמחה לאיד ואמרה לי: לא! עד היום מלווה אותי תחושת ההשפלה..."
סדנת "המורה כמאמן" שפיתחתי באגודת ניצן, נגזרת מתוך התכנית לאימון הורים בשיטת ה-E.C.C
(Emotional Cognitive Coaching). היא לוקחת את המורה למסע של התבוננות וחקירה רגשית ומסייעת לו לפתח תובנות חדשות שיאפשרו לו להתחבר לייעוד אשר הביא אותו לעסוק בחינוך ובהוראה.
במסגרת התכנית, כל אחד מהמורים נפגש מספר פעמים עם תלמיד שבחר ומנהל עמו דיאלוג אחר מזה שנוהג בדרך כלל.
מורים רבים מתקשים לנהל עם תלמידיהם שיח שאינו נוגע לתחום הלימודי וחוששים מהיעדר שיתוף פעולה מצידם, הם תוהים כיצד לנהל את השיח באופן שיאפשר לתלמיד להיחשף ולשתף בקשייו.
כפי שאמרה מורה שעברה את הסדנא: "כמורים אנחנו תמיד חושבים מה עלינו להגיד או לעשות, ולעיתים קרובות איננו מתפנים להתמקד בהקשבה. אנחנו עסוקים בקונקרטיות – מה עושים או אומרים לתלמיד, אבל הדבר הכי חשוב שהתלמיד שלנו יחווה איתנו, זו ההקשבה שלנו וזו מיומנות שחשוב להתאמן עליה".
במסגרת הסדנא "המורה כמאמן", חווים המורים את כוחה של ההקשבה ולומדים לנהל דיאלוג אפקטיבי עם תלמידיהם. הם רוכשים כלים לתקשורת מקרבת, לומדים לייצר שיח בגובה העיניים, ל"היכנס לנעליו של התלמיד", לחוות את חוויותיו, להבין את קשייו ולהגיב ממקום שאינו שיפוטי או ביקורתי, אלא מכיל ומבין. מורה שמתפנה להקשבה אינו עסוק במחשבה "מה אני הולך לומר לתלמיד", אלא פנוי להקשיב מה יש לתלמיד לספר לו.
מורים שהשתתפו בסדנא חוו חוויה מכוננת ומעצימה אשר שינתה את יחסם לתלמידים ולמקצוע ההוראה בכלל. אחת המורות מביה"ס בצפון הארץ סיכמה בסיום הסדנא: "נבראתי מחדש... נזכרתי למה בחרתי במקצוע ההוראה". מורה אחרת שיתפה: "כשאני יושבת היום מול תלמיד אני רוצה להבין את הקושי שלו ואיך אני יכולה לעזור לו. פעם זה לא היה ככה. היום אני סובלנית יותר ומכילה יותר".
המורים מקבלים לאורך השנים, שעות רבות של השתלמות ורוכשים ידע רב כיצד לעבוד עם התלמידים המתקשים בכיתה. אך נשאלת השאלה, מה יכול להניע אותם ליצור עימם קשר ולהכילם? נקודת המוצא היא שעל מנת שמורה יוכל להכיל את תלמידיו, גם הוא זקוק לקבלה ולהכלה. הענקת חוויה של הכלה תאפשר לו את המקום הבטוח בו יוכל לבטא רגשותיו מבלי לחשוש לביקורת מצד עמיתיו. אם לא נכיל אותו - הוא לא יוכל להכיל את תלמידיו.
מערכת החינוך שמה לה למטרה בשנה הקרובה, לשלב בכיתות הרגילות, תלמידים עם צרכים מיוחדים, שהיו עד כה במסגרות של החינוך המיוחד.
סוגיית ההכלה הופכת למרכזית וחשובה מעין כמוה. קיים חשש כי המורים יתקשו לעמוד במשימה זו ללא תמיכה והדרכה. תמיכה זו תרחיב את יכולת ההכלה שלהם ותסייע להם לפתח קשרים חיוביים עם תלמידיהם.
תלמידים מעריכים מורים שמתעניינים בהם באמת. זה מעודד אותם להשקיע יותר בלימודים ולשאוף להצלחה. קשר חיובי זה יחזיר למורים את הברק לעיניים ואת הכבוד וההערכה להם הם ראויים.
מתוך מוסף ביו של עיתון הארץ בשיתוף אגודת ניצן, ספטמבר 2019