שינוי בפעילות מוחית בקרב ילדים עם דיסלקציה לאחר אימון בקריאה

מאת: דר' ציפי הורוביץ קראוס

פרופ' משנה, בית הספר לרפואה, אוניברסיטת סינסנטי, בית החולים לילדים בסינסנטי, המרכז לאוריינות וקריאה, המרכז להדמיית ילדים, אוהיו, ארה"ב

היכולת להפיק מידע סמנטי מסמלים, או במילים אחרות, יכולת הקריאה, הינה המצאה אנושית שפותחה על מנת להעביר ולתעד מידע באופן יעיל. עם השנים, תמונות וסמלים לבשו צורת אותיות, המוכרות לנו מימינו אנו. המעבר מהתאמת מילה לתמונה, יכולת שכהורים וכמחנכים אנו מתרגלים עם תינוקות ופעוטות לאותיות מופשטות וצלילים הינו מורכב מאוד. מעבר זה דרש גיוס של מערכות מוחיות שאבולוציונית, לא נוצרו על מנת להתאים צלילים לאותיות. הגיוס והסנכרון של הרשתות הנוירונליות האלו בתהליך הקריאה, אינו אינטואיטיבי לכולם.

דיסלקציה, או לקות קריאה היא דוגמא ספיציפית לקושי בהתאמת צלילים לאותיות. דיסלקציה מאופינת בקריאה שאינה שוטפת (איטית) ואינה מדוייקת הממשיכה לבגרות למרות חשיפה לשפה הכתובה לאורך השנים. להעביר ולתעד מידע באופן יעיל. עם השנים, תמונות וסמלים לבשו צורת אותיות, המוכרות לנו מימינו אנו. המעבר מהתאמת מילה לתמונה, יכולת שכהורים וכמחנכים אנו מתרגלים עם תינוקות ופעוטות לאותיות מופשטות וצלילים הינו מורכב מאוד. מעבר זה דרש גיוס של מערכות מוחיות שאבולוציונית, לא נוצרו על מנת להתאים צלילים לאותיות. הגיוס והסנכרון של הרשתות הנוירונליות האלו בתהליך הקריאה, אינו אינטואיטיבי לכולם.

היכולת לקרוא באופן שוטף נסמכת לא רק על יכולות קריאה תקינות אלא גם על תקינותן של יכולות קוגנטיביות גבוהות יותר, הנקראות "יכולות ניהוליות" הכוללות, בין היתר, יכולות זיכרון פעיל (היכולת לזכור ולבצע מניפולציות על מספר אלמנטים בזמן נתון), יכולות קשב וקצב עיבוד מידע. יכולות אלו הינן מבחינת אתגר לקוראים עם דיסלקציה, גם ברמה הלא שפתית.

במחקר שערכנו לאחרונה בבית החולים לילדים בסינסנטי, בארה"ב, נמצא שאימון בן ארבעה שבועות בלבד המבוסס על שטף קריאה ויכולות ניהוליות (תוכנת ההאצה, פיתוחה של פרופ' צביה ברזניץ, מרכז אדמונד ספרא לחקר המוח בלקויות למידה, אוניברסיטת חיפה) גורם לשיפור בשטף ודיוק קריאה, הבנת נקרא ואף לעליה ביכולות ניהוליות בקרב ילדים עם דיסלקציה בני 8 עד 12. השיפור לווה גם בשינוי פעילות המוחית בזמן קריאה: בדיקת המר"י התפיקודי העלתה שמפעילות מוחית מבודרת בשני צידי המוח בזמן קריאה ,לאחר האימון נצפתה מיקוד פעילות באזורי הקריאה בצד שמאל של המוח, הצד הדומיננטי הפעיל בקריאה אצל קוראים תקינים (ראה מטה, למחקר המלא ראה:
Horowitz-Kraus, T., et al. (2014). Brain and Behavior. doi: 10.1002/brb3.281).

תוצאות מעודות אלו,יחד עם תוצאות הדמיה נוספות המצביעות על מרכזיותן של יכולות ניהוליות בקריאה ועל גמישותו של המוח בקרב קוראים דיסלקטים בפרט וקוראים לקויי קריאה מסיבות נוספות ככלל (ילדים עם הפרעות קשב, אוטיזם, עיכוב התפתחותי, או ילדים עם הפרעות פסיכיאטריות וקשיים נוירולוגיים כמו אפילפסיה) מצביעות על חשיבותן של תוכניות ההתערבות בקריאה, בעיקר בגיל ילדות. תוצאות אלו ממחישות את מעורבותן של יכולות נוספות בתהליך, ובאופן ספציפי של היכולות הניהוליות, העשויות להגביר את השפעתן של תוכניות ההתערבות בקריאה.

המוח האנושי הינו גמיש, בכל גיל. בשל תהליכי התפתחות המוח והקישוריות בין אזורי שפה לאזורים האחראיים על יכולות ניהוליות המואצים בילדות, הגמישות והתגובה להתערבות הן קריטיות אף יותר בשלבים מוקדמים. כשם שכולנו יכולים לשפר את הכושר הגופני שלנו על ידי חזרות על תרגילים באימונים חוזרים, כך מגיב גם מוחנו להתערבות קוגנטיבית ככלל, ולאימון קריאה בפרט. אלמנטים נוספים כמו השפעת תכיפות האימון, השפעת "זריקות דחף" של חשיפה נוספת לאימון לאחר סיומו על מנת לשמר את רמת הקריאה הן שאלות מחקר קריטיות עליהן תחום חקר המוח מנסה לתת את הדעת. בימים אלו, בהם קמה זעקה על חשיבותם של איבחונים לילדים המתקשים בקריאה ומתן התאמות, שהינן בחזקת "קביים" המאפשרים לילדים המתקשים בקריאה להביא את ידיעותיהם מן הכוח אל הפועל חשוב להדגיש את חשיבותו של האיתור המוקדם. השפעת אימון יכולות ניהוליות ויכולות שפה שהינן בבסיס הקריאה בגילאי טרום-קריאה בילדים בסיכון לפתח קשיים הינן קריטיות על מנת ולמזער את הפער העתידי ביניהם לבין ילדים שאינם לקויי קריאה. 

המאמר פורסם במוסף bio של הארץ לרגל יובל לאגודת ניצן, פברואר 2015