משפחות ואחאים
לקות למידה תורמת משתרע של קשיים ראשונים בתחום האקדמי ובעיות משניות בתחום החברתי ובתחום הרגשי. ילדים עם לקויי למידה נמצאו בעלי דמוי עצמי נמוך יותר, בעלי תחושת חרדה גבוהה יותר ובעלי קבלה חברתית נמוכה יותר מאשר ילדים בעלי הישגים רגילים. המערכת המשפחתית נתרמת מהאינטראקציה ההדדית בין חברי המשפחה ולכן לקות הלמידה של הילד תהיה בעלת השלכות על ההורים, המערכת המשפחתית והאחאים (אחים ואחיות).
המאפיין החברתי המשמעותי ביותר של לקות למידה הוא ככל הנראה שהלקות בלתי נראית. אבחון מאוחר או שאינו חד משמעי הוא שכיח, והוא מוביל להשהיית ההתערבות הטיפולית. בעת שהילד לא מטופל הלקות הבלתי נראית עלולה ליצור חוסר סבלנות כלפי הילד על ידי המשפחה וכלל האנשים סביבו. בנוסף עלולה לקות הלמידה ליצור תקוות שווא בהורים שיגיבו ללקות בהכחשה או בתחושה אמביוולנטית לקיום הלקות ויהיו בעלי צפיות לא ריאליות לגבי הישגיו האקדמיים של הילד. מצבים אלו תורמים להעלאת המתח (stress) המשפחתי ועלולים לפתח תפקוד משפחתי שלילי.
"תפקידים" משפחתיים המאומצים על ידי האחאים של ילדים עם לקויי למידה הם "המצליחנים" או "המתווכים". בחלק מן המחקרים נמצא כי לא משנה איזה תפקיד יתפסו האחים, אין הם חשים מיוחדים או חשובים ולכן יפתחו דמוי עצמי נמוך. יתרה מזאת כיוון שאחאים משפיעים זה על זה הם עלולים לפתח דמוי עצמי נמוך מתוך הזדהות עם האח או האחות עם לקויי הלמידה. תוצאות אחד המחקרים מצביע כי האחאים עלולים לפגוש בסביבת לימודים שלילית. מורים לילדים עם לקויי למידה יצפו מהאחאים הצעירים לביצוע נמוך יותר של מטלות אקדמיות, מטלות תפיסה וזיכרון וכמו כן להתקדמות מעטה יותר במהלך שנת הלימודים מאשר של אחאים לילדים ללא ליקויי למידה. מחקר שבדק מצא כי אחאים של ילדים בעלי הישגים נמוכים אשר לומדים עם אותה מורה יראו פחות הישגים מאשר אחאים לילדים עם הישגים גבוהים. כיוון שדמוי עצמי מושפע גם הוא מגורמים חיצונים כמו בית ספר, אחאים לילדים עם לקויי למידה עלולים לפתח דמוי עצמי נמוך מחוויות בית הספר שלהם.
למחקר אין ממצאים חד משמעיים על לחץ הורי והתפקוד המשפחתי. מספר מחקרים אישרו כי אמהות לבנים עם לקויי למידה יותר חרדות מאשר אמהות לבנים בעלי הישגים רגילים, וכי משפחות לילד עם לקויי למידה מדגישות יותר שליטה, סדר והישגים אישים ומתירות פחות חופש ביטוי של רגשות מאשר משפחות לילדים עם הישגים רגילים.
מתח הורי רב יותר נמצא באמהות לילדים עם לקויי למידה מאשר אצל אמהות לילדים הלומדים בחינוך הרגיל. בנוסף דווח בחלק מהמחקרים על חוסר תפקוד משפחתי וסטייה מהטווח הרגיל של לכידות והסתגלות. ישנם מחקרים מנוגדים המציעים כי משפחות עם ילדים עם לקויי למידה אינם שונים ממשפחות לילדים שאינם לקויים במצבים בייתים הקשורים לחינוך כמו התארגנות משפחתית, לחץ הורי, תמיכה הורית וציפיות חינוכיות של ההורים. חוסר העקביות בממצאים המחקרים מוסברת על ידי דיווח סותר של המשפחות ובכך שלמרות שהמשפחות חוות מתח נפשי ובדידות הן גם בעלות נסיון משפחתי חיובי.
בתוצאות המחקר הנוכחי נראה כי בהופעת ילד עם לקויי למידה, תחווה המשפחה יותר לחץ הורי ותתן דגש רב יותר על צמיחה אישית של חברי המשפחה. במקרים מסוימים ניתן לראות כי שגרת המשפחה תופרע ותהיה פגיעה באינטרקציה עם האחאים. למרבית ההפתעה כל אלה אינם גורמים לחוסר תפקוד משפחתי או פגיעה בדמוי העצמי של האחאים. במחקר זה נמצא כי משפחות לילדים עם לקויי למידה בדומה למשפחות לילדים בעלי השגים רגילים הם בעלי יחסי משפחה חיובים ומלוכדים ומסתייעים בחוקים לקיום השגרה המשפחתית. משפחות לילדים עם לקויי למידה שמו דגש על צמיחה אישית של חברי המשפחה והם פעילים יותר בפעילויות תרבות ופנאי. קשיים הוריים היו תלויים בעיקר בקשיים במיומנויות, בקשיי התנהגות של הילד ובחוויות בית הספר, שהיו לא מספקות עבור ההורים. תרמו לבעיות הקשורות לבית הספר גם עיכוב באיבחון הילד ובתוכנית ההתערבות.
קיימת חשיבות רבה לתמיכה בהורים לילדים עם לקויי למידה ולשימת דגש על איבחון ותוכנית התערבות בבית הספר. אבחון מוקדם יותר ומהיר יותר של קשיי הילד, המלווה בתוכנית התערבות המפתחת יכולות חברתיות והתנהגותיות אצל הילד עם לקויי הלמידה יסייעו בשביעות הרצון של ההורים ובהפחתת הלחץ שלהם.
Dyson L.L (1996) The experiences of families of children with learning disabilities: perental stress, family functioning and sibling self-concept, journal of Disabilities vo. 29 (3) 280-286
איור בדף ראשי: הדס פיצ'וטו