החופש הגדול בראי הקורונה / ד"ר מלי דנינו מנכ"לית ניצן
החופש הגדול השנה העמיד בפני הורים לילדים עם הפרעת קשב, התמודדות מאתגרת הרבה יותר מבכל שנה אחרת. מעבר לחסרונה של המסגרת המוכרת והרגילה, החיונית במיוחד עבור ילדים עם הפרעת קשב, אנו מתמודדים עם מגבלות הקורונה כבר תקופה ממושכת - החדשות מדאיגות, הורים רבים נמצאים בחל"ת או איבדו את מקום עבודתם, הפגנות ברחובות, תחושת אי ודאות גדולה - והילדים שלנו בבית, חשופים לכל אלו.
בנוסף - בתי הקולנוע סגורים, הג'ימבורי, בריכות נפתחות ונסגרות לסירוגין, חופשות משפחתיות שבוטלו - הילדים מבלים זמן רב יותר בבית ופחות זמן באינטראקציות חברתיות מחוצה לו, צריכת המסכים עולה והמתיחות במשפחה גוברת.
עם כל הקשיים, חשוב לזכור שלחופש הגדול תפקיד חשוב. זה הזמן למנוחה ולמילוי מצברים לקראת השנה הבאה.
עבור הילדים עם קשיי הקשב והריכוז מדובר בחופש במלוא מובן המילה, וגם עבור ההורים תקופת החופש היא, במובנים רבים, תקופה של פסק זמן ורגיעה, הפוגה מבקרים לחוצים, מהסעות לחוגים ומהוויכוחים המוכרים סביב שיעורי הבית.
ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן בעצות - כיצד להתנהל במציאות זו ולהפוך את החופש הגדול לחוויה חיובית ונעימה
ככל האפשר.
ילדים עם הפרעת קשב זקוקים לסדר יום ולשגרה יותר מכל ילד אחר. הם מתקשים במיוחד להתמודד עם תחושת חוסר הודאות המאפיינת שבירת שגרה. האתגר הגדול שלנו ההורים, הוא ליצור סדר יום משפחתי, קבוע ככל שניתן, בו ייקחו הילדים חלק פעיל. מומלץ להתנהל בתוך מערכת של גבולות ברורים כגון: זמני ארוחות, שעות שינה, מנוחה, זמן קצוב למסכים, ושעת הרדמות סבירה.
בתכנון סדר היום חשוב למצוא "עוגן" סביבו יתנהל היום: שעת סיפור, יצירה, עבודה על חוברות לימוד לחופש ועוד.
על בסיס עוגן זה ניתן לבנות תכנית לימודים משלימה לחודשי הקיץ הממוקדת בתחומי העניין של הילד. ישנה כאן הזדמנות פז ללמוד מתוך הנאה ובחירה ולייצר סוג של "בית ספר ביתי" schooling) home) בו ניתן לתרגל עם הילד מיומנויות החשובות ללמידה כמו כתיבה, קריאה, הבנת הנקרא, איסוף של מידע ופתרון בעיות.
אפשר למצוא דרכים עקיפות ללמידה, למשל: משחק מונופול משפחתי המשלב הנאה עם תכנון אסטרטגיה ועבודה מתמטית, פעילות משותפת של בישול או אפייה המשלבת עשייה מהנה ותוצרים טעימים עם למידה:
חישובים ומדידות, אסטרטגיות התמודדות עם מטלות מורכבות כגון: הבנה ויישום הוראות, מדידת כמויות,קביעת סדר עדיפויות ועוד.
זו הזדמנות להתחבר לתחומי הענין של הילד, ללמוד עליהם ובעזרתם ליצור מוטיבציה ללמידה. כמו: כוכב ילדים אהוב, דמות נערצת מספר או ממשחק מחשב, סדרה שהם אוהבים וכדומה.
באותה הזדמנות גם ההורים יכולים "להוציא מהמחסן" תחומי התעניינות שלהם עצמם בהם עסקו בעבר – בבי"ס, בתיכון, בתנועת הנוער, בצבא – הזדמנות לחזור לאותם תחומי התעניינות וביחד עם הילד להפיח בהם חיים חדשים.
אם נקפיד לקיים מסגרת כללית של שגרה מסוג זה - נצליח ליצור איזון בין גבולות לבין חופש.
בתקופה כזו כל מרכז הכובד עובר למשפחה, כאשר המטרה שלנו היא להכניס הביתה, באופן מטאפורי, את בית הספר, את החוגים ואת כל הפעילויות שכרגע לא ניתן לצאת אליהן החוצה.
כדאי לקיים שיחה משפחתית, להסביר לילדים שהמטרה של המשפחה כולה היא ליצור אווירה נעימה בחופש בבית, על מנת להקל על כל בני המשפחה, ולשאול כל אחד מהילדים כיצד הוא יכול לתרום את חלקו - איזה תפקיד הוא מוכן לקחת על עצמו? מה הוא היה רוצה לבקש מהאחים? מההורים? כמה זמן מסך הוא רוצה ביום ומתי? בהזדמנות זו כדאי לגייס את הילדים לטובת האח עם הפרעת הקשב, להסביר לאחים על המשמעות של הפרעת קשב, מדוע לאחיהם קשה יותר להסתגל לתקופה זו ואילו רעיונות הם יכולים להציע כדי לעזור לו.
עד כמה אנחנו באמת מדברים עם הילדים שלנו? פעמים רבות התשובה לשאלה זו תהיה כמעט ולא. השיחות שהורים מנהלים עם ילדיהם קשורות לרוב לבית הספר ולתפקודם בו. שיחות אלה על פי רוב גם מתנהלות כמונולוג – ההורה נואם, מסביר, מבהיר ואילו הילד מקשיב.
והנה, אין לימודים ואנחנו נמצאים שעות רבות בבית. זוהי הזדמנות מצוינת להקדיש יותר זמן לילדים ולשוחח איתם.
למשל: לשאול את הילד מה הוא אוהב לעשות, מה יכול להקל עליו את השהייה בבית בחופש? מה קל לו, מהם החלומות שלו, מה היה מאחל לעצמו לקראת השנה החדשה, איך הוא מסכם את השנה שחלפה, מה היה לו קשה? כדאי לנסות ללמוד את צורת המחשבה של הילד ולהקשיב לו באמת, בלי שיפוטיות ובלי ביקורת. ככל שהילד יאמין יותר כי הוריו רוצים באמת ובתמים להקשיב לו וכי דעתו חשובה בעיניהם, כך יעז להביע את מחשבותיו הכמוסות יותר ויראה בכם כתובת לפניותיו.
החופשה היא הזדמנות "לפתוח" גבולות והסכמים בלתי כתובים על פיהם מתנהל הבית בימי שגרה. אין הכוונה להעלים גבולות באופן מוחלט ואין לוותר על הסמכות ההורית, אך אפשר בהחלט לאפשר חריגות מדי פעם (כגון שעות שינה ויקיצה, לינה אצל חברים, שעת חזרה מחברים וכו'). מומלץ להגדירן מראש, להדגיש שהן מתקיימות במסגרת החופש ולהבהיר שהגבולות יחזרו עם החזרה לשגרת הלימודים.
עם זאת, חשוב לשמור על הסמכות ההורית ולמנוע חציה של "גבולות אדומים" כגון אלימות, גם של הילד עם הפרעת הקשב. חשוב להבהיר לו כי הימצאות בתקופה לא פשוטה ולא שגרתית זו אין משמעה כי אנו משחררים כל רסן, אלא להיפך. דווקא בזמן זה צריך לפעול לפי ההנחיות, ישנם כללי התנהגות בבית ועל כל בני המשפחה, ללא יוצא דופן, לפעול על פיהם למרות המצב המורכב.
ילדים עם הפרעת קשב רגישים יותר ולכן חווים את הגירויים בסביבתם בעוצמות רבות יותר. המידע הרב שזורם באינטרנט וברשתות החברתיות (חלקו fake news), שידורי החדשות בטלוויזיה וברדיו הנצרכים ע"י ההורים, והשיחות בין ההורים לבין מבוגרים נוספים – כל אלו משפיעים על הילדים והם עלולים לפתח פחדים וחרדות משמעותיים. חשוב לזכור כי הילדים מוצפים בגירויים, והדבר עלול לשבש את ההתנהלות היומיומית שממילא השתנתה לבלי הכר.
חשוב להחליט, ועדיף ביחד עם הילד, כמה זמן מסך הוא יצרוך ביום ומתי. אם לא נגביל את כמות המסכים יכול להיווצר מצב בו הילד מבלה חלק גדול מזמנו, אם לא את רוב זמנו, מול המסך, וחוזר אליו בכל פעם שהוא מרגיש מעט שעמום או בלבול לגבי מה עליו לעשות בנקודת זמן מסוימת.
חשוב לא פחות שההורים יהיו ערניים, הן לדרך בה הם צורכים מידע בכל אמצעי המדיה, הן לשיח שלהם עצמם בתוך הבית והן לכמות זמן המסך שהם עצמם צורכים, הלוקח את תשומת ליבם מהילדים.
ילדים עם הפרעת קשב רגישים יותר מילדים אחרים למתרחש סביבם, ולכן טבעי שבתקופה זו הפחדים והחרדות יתעצמו. מילים כמו "מגיפה", "גל שני", החששות מסגר נוסף וכד', והדיווחים הרבים באמצעי התקשורת מלחיצים ועלולים להשפיע על הילדים לרעה. לאור זאת, עלינו ההורים להיות מודעים לזמן החשיפה של הילד לשידורי הטלוויזיה כשאנו מתעדכנים במתרחש, והן לאופן שבו אנו מגיבים למילים אלו. חשוב שנעניק לילדנו תחושה של ביטחון. לא נמעיט בפחדיו, נסביר לו שהפחד הוא טבעי והוא בסדר. נספר לו על כך שרוב האנשים מבריאים מהמחלה, על כך שילדים לרוב חווים אותה כמו שפעת, ועל כך שמערכת הבריאות בארץ היא מהמתקדמות בעולם והרופאים שלנו הם הכי טובים שיש. כדי לנרמל את תחושת הפחד, חשוב שנשתף את הילד בתחושות שלנו, נגיד לו שגם אנחנו לעיתים חוששים, נסביר לו שפחד הוא לגיטימי ושתפקידו להגן עלינו, ואולי גם יקל עלינו אם נדבר ונשתף ברגשותינו. את הפחד אפשר גם לצבוע בצבעים, לצייר, לפסל בפלסטלינה, לשחק וכו', כל אלו יוכלו לעזור לילדים "להתיידד" עם הפחדים שלהם.
הורים רבים לילדים עם הפרעת קשב מתלבטים האם להמשיך בטיפול התרופתי גם בחופש הגדול. נתחיל בכך, שאיש המקצוע המתאים ובעל הסמכות המתאימה לייעץ בתחום זה הינו הרופא המומחה. נציין רק שזהו זמן טוב לשקול עם הרופא האם הנסיבות מצריכות טיפול גם שלא למטרות לימודיות. יש לזכור כי הפרעת קשב היא תכונה שבגינה קיימת פגיעה בתחומי חיים רבים, לאו דווקא לימודיים. החופש הגדול הוא בהחלט שחרור מלימודים, אך יש לקחת בחשבון כי כל פעילות יומיומית המחייבת רצף, או ארגון, תעשה בצורה יעילה יותר תחת השפעת התרופה. זאת ועוד, יש ילדים שהפרעת הקשב שלהם פוגעת גם ביחסים החברתיים וגם באווירה בבית, ולכן, מומלץ להקדיש לדברים מחשבה ולהתייעץ עם הרופא המטפל.
כדי ליישם את כל ההצעות, חשוב שתהיה לכם ההורים "מסיכת החמצן" שלכם. מצאו לעצמכם את האיזון בין המשימות השונות, קחו לעצמכם פסק זמן לפעילות ספורטיבית, קריאה או צפיה בסרט, להרגע ולאגור אנרגיות חיוביות כדי שתוכלו לפעול באופן מיטבי.
אנו באגודת ניצן דואגים לכם ההורים ולילדכם, ומפעילים "קו פתוח" להורים לייעוץ, הקשבה ותמיכה, ללא עלות. הקו מאויש ע"י אנשי מקצוע שישמחו לסייע לכם. במידה ואתם מרגישים כי אתם זקוקים לאוזן קשבת ולתמיכה רגשית, לאור המצב והשלכותיו, אנו מזמינים אתכם לשוחח עמנו בטל 03-5372266.
בתקווה שנשוב לשגרה מבורכת במהרה,
ובברכת חופש גדול נעים
ד"ר מלי דנינו
מנכ"לית אגודת ניצן