אני אתגבר
כתבתו של ניב אופיר בעיתון "מעריב - קטנטנים", 27/5/10
הוא ילד חכם, תלמיד טוב, אבל הוא קורא לאט וכותב בשגיאות כתיב. הוא יודע לפתור משוואה עם שני נעלמים, אבל שוגה בחישובים פשוטים. איך לעזור לו? להורים ברור שיש לערוך לו אבחון, אבל איך עושים את זה? ובאיזה אבחון לבחור? באגודת ניצן לקידום ילדים ובוגרים עם לקויי למידה, הפרעות קשב וקשי הסתגלות, רכזו את כל המידע המלא להורים המודאגים.
כאשר הקשיים העיקריים של הילד הם בתחום כישורי הלמידה - קריאה, כתיבה , הבנת הנקרא וחשבון - מומלץ להתחיל באבחון דידקטי, בו נבדקים כישורים אלה. בנוסף מוערכות היכולות הקוגנטיביות העומדות בבסיס מיומנויות הלמידה (חשיבה, עיבוד מידע חזותי ושמיעתי, שפה, זכרון, קשב והתארגנות).
מטרות האבחון הן ראשית, למפות את פרופיל הקשיים ואת החוזקות של התלמיד בתחום הלימודי, לזהות האם הקשיים אכן נובעים מליקויי למידה, ולהבנות תכנית טיפול ותמיכה שתשען על יכולותיו ותותאם לקשייו.
ברוב המקרים מומלץ להתחיל בבדיקת התחום הדידקטי, למעט מקרים בהם אין ספק כי השפעות רגשיות משמעותיות פוגעות בתפקוד הלימודי, או כאשר קיים חשש ליכולת כללית מונמכת (כלומר, אינטיליגנציה נמוכה מהממוצע). לעיתים, לאחר האבחון הדידקטי, אם ממצאיו מצביעים על גורמים רגשיים המתערבים באופן משמעותי בתפקוד הלימודי, או קשיי למידה חמורים במיוחד, מומלץ להשלים את התמונה בעזרת אבחון פסיכולוגי. המטרה: לאפשר אבחנה מבדלת בין קשיים בלמידה עקב גורמים רגשים לבין לקויות למידה, כלומר: קשיים על רקע נוירולוגי. האבחון המשולב מציג, בנוסף להערכת התפקוד הלימודי בפועל ולמיפוי היכולות הקוגנטיביות, גם הערכה של מנת המשכל (הפוטנציאל השכלי) ופרופיל של היבטים אישיותיים, רגשיים, התנהגותיים וחברתיים, העלולים להשליך על התפקוד הלימודי.
במידה והקשים המרכזיים משפיעים על הלמידה הם בתחום הקשב והריכוז, מומלץ להתחיל באבחון קשב וריכוז, הכולל הערכה פסיכיאטרית או נוירולוגית - בדיקה קלינית המיועדת לבדיקת קיומן של הפרעות רפואיות או רגשיות ולהשפעתן על תהליכי הלמידה. לעיתים, בנוסף להערכה הרפואית, מופנה התלמיד לבדיקה ממוחשבת כדי לחזק את ממצאי ההערכה הקלינית.
כללית, מומלץ לאתר את ליקויי הלמידה מוקדם ככל האפשר. לכו, הגיל הנכון לאבחון לקויות למידה הוא הגיל שבו מתחילים הקשיים לצוץ. חשוב להדגיש כי ליקויי הלמידה יכולים להיחשף בשלבים שונים. לרוב הם מתגלים כבר בראשית הלימודים, אבל יש תלמידים שאצלם נחשפים הליקויים רק בהגיעם לתיכון או לאוניברסיטה. למעשה, קיימים מקרים רבים בהם תלמידים עם ליקויי למידה לא מאובחנים והם מצליחים להתמודד עם הלמידה למרות הלקות, תוך הסתמכות על צדדים חזקים אחרים שלהם. אולם עם העלייה במורכבות החומר והדרישות הלימודיות, יצופו הקשיים ביתר שאת ויבואו לידי ביטוי גם בהנמכת ההישגים.
- מומלץ לפנות למוסד מוכר, בעל נסיון ושם באבחון.
- הכשרת המאבחן. מאבחון דידקטי צריך להיות איש מקצוע בעל רקע אקדמי בתחום הפסיכולוגיה או החינוך, שעבר הכשרה רחבה באבחון לקויות למידה במוסד מוסמך, בעל נסיון אבחוני רחב וידע בתחום האבחון ובתחומים נושקים לו, לרבות חוזרי מנכ"ל והמדיניות החינוכית.
- יש לברר את התמחות המאבחן, לוודא מראש את התאמתו לגיל המאובחן ולאבחון הנדרש. מאבחנים מסויימים מיומנים באבחון לקויות למידה בטווח גילים רחב, אחרים מתמחים בגילים מסוימים.
- בנוסף יש לזכור כי אבחון במתמטיקה ובאנגלית דורש מומחיות מיוחדת. אם הילד רב לשוני (כלומר, עברית אינה שפת האם המובהקת שלו), מומלץ לשקול לערוך את האבחון אצל מאבחן הדובר את שפת אמו.
- חשוב לברר האם ניתן לפנות למאבחן גם לאחר האבחון בשאלות רלוונטיות והאם הוא יוכל, במקרה הצורך, להדריך את המורים ואנשי המקצוע העובדים עם הילד.
האבחון מתקים במפגש אחד בן ארבע או חמש שעות, או מפוצל לשניים (בהתאם לגיל הילד וליכולת הריכוז שלו). הוא חייב לכלול ראיון מקדים עם הילד וההורים, שבו ייאסף מידע רב ככל שניתן על ההסטוריה המשפחתית, התפתחותית והחינוכית של התלמיד. המידע יעזור, הן בקבלת אבחנה מהימנה והן בהתווית תכנית טיפול. לכן מומלץ להביא לאבחון את כל המסמכים הרלוונטיים - אבחונים קודמים, סיכומי טיפול ועוד.
האבחון כולל מבחנים שונים שמטרתם להעריך את כישורי הלמידה ואת היכולת המילולית והבלתי מילולית, הרבדים השוונים של השפה הדבורה, עיבוד מידע חזותי מוטורי, הזכרון לסוגיו ומשאבי הקשב.
למרות שמרבית המאבחנים ישתדלו מאד ליצור קשר טוב עם הילד, הסיטואציה האבחונית עלולה להיות מלחיצה עבורו. לכן חשוב להכין את הילד לאבחון, לספר לו מה צפוי ולהדגיש באזניו כי לא מדובר במבחן ואין כאן ציונים, אלא המטרה היא לבדוק איך ניתן לעזור לו להצליח בלימודים. חשוב מאד שהילד יגיע נינוח, עירני ומרוכז.
- יש לדרוש מכל מי שמאבחן או מטפל בילד לאורך השנים, דו"ח מפורט בכתב. מומלץ לשמור את העותק המקורי (רצוי בתיקיה מסודרת) ולתת לביה"ס עותק מצולם.
- מסקנות האבחון הדידקטי מסוכמות בדו"ח הכולל את פירוט המבחנים, דיווח מפורט על תפקוד הילד בכל אחד מהתחומים, מסקנות והמלצות להמשך טיפול. אם ממצאי האבחון מצביעים על לקות למידה, ניתנות גם המלצות להתאמות בדרכי הבחנות, לפי הגדרות משרד החינוך.
- אבחון טוב אינו מתרכז רק בקשיים של התלמיד, אלא מצביע על חוזקותיו ומספק פרופיל מלא ורחב של כישורי הלמידה. המלצת האבחון צריכות לכלול המלצות ברורות לדרכי טיפול בקשיים, תוך השענות על הכוחות וחיזוקם.
- חשוב להקפיד על שיחת משוב מקיפה, בה יוצגו להורים ולתלמיד ממצאי האבחון, מסקנותיו והמלצותיו, בשפה ברורה וידידותית. בשיחה מומלץ לדון עם המאבחן בדרכים מעשיות לעזור לתלמיד. על ההורה להקפיד לצאת מהשיחה כשהוא מרגיש מוכן לפנות למורים, להציג להם את הדברים ולנסות לגבש יחד איתם איך ניתן לעזור לתלמיד.
- זכרו, הילד מתבונן בכם ולומד מתגובתכם לפרש את המצב. אם תשוחחו עמו על קשייו, תבהירו לו שילדים רבים מתמודדים עם קשיים דומים ומתגברים עליהם, ובעיקר אם תדגישו את חוזקותיו, ייקל עליו להאמין בעצמו.
- הנסיון מלמד כי המפתח להצלחת הילד הוא בראש ובראשונה הורה מבין, תומך ובעל כלים.
אגודת ניצן, אגודת הורים ללא כוונת רווח, נרתמת לסייע להורים בתכניוטת התערבות שונות, הניתנות להורים במחירים מסובסדים. בין התכניות: קבוצות תמיכה, אימון (קואצ'ינג) להורים, אוניברסיט להורים וכן כנסים להורים.
לקריאת הכתבה המקורית לחץ כאן.