-
כאשר הילד מבין מה לא תקין אצלו, כיצד מערכות הקשב והבקרה שלו עובדות? מה עוזר לו ומה מכשיל אותו? - הוא יגלה מוטיבציה גדולה יותר ויכולת מוגברת להתמודד עם הקשיים.
-
תהליכי קשב מושפעים השפעה ישירה ממצבים של חוסר שינה וחלוקת זמן לא מאוזנת בין מנוחה לערות. ילדים שיושבים שעות ארוכות מול מחשב וטלוויזיה, שהולכים לישון בשעות מאוחרות, שישנים שינה לא רצופה - מתקשים לגייס אנרגיה מנטלית ללמידה. גם לאכילה לא מסודרת המפוזרת לאורך היום, ולסוג המזון, השפעה על החיוניות והערות.
-
לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז יש שעון ביולוגי שונה וזמנים בהם הם יותר ערניים וקשובים יותר. רוב היום, הילד חייב להתאים את עצמו לסביבתו, אבל לעיתים ניתן להתאים את הסביבה לילד. למשל, הכנת שיעורי הבית בזמן שמתאים לילד: מנוחה קצרה אחרי בית הספר ואחריה הכנת השיעורים, מאפשרת לילד לעשות את מה שדורשים ממנו, לפני שהוא מתעייף וסופג עוד גירויים ממשחקי מחשב וטלוויזיה.
-
הקושי לגייס אנרגיה ללמידה גובר כאשר הילד נמצא לבדו. נוכחות של דמות משמעותית עוזרת לילד ומגבירה את המוטיבציה שלו ללמוד ולהפגין הישגים.
-
רק בסביבה בטוחה ואוהבת יכול הילד הסובל מלקויות למידה או מהפרעות קשב וריכוז לקחת סיכונים ולהתמודד עם דרישות לימודיות וגם עם כישלונות. כדי ש יצליח לפתח קשב וכישורים ניהוליים, הוא זקוק למבוגר שיוכל לפנות אליו כאשר קשה לו, למבוגר שיעזור לו לארגן את עצמו ביעילות.
-
חשוב שהחיזוקים והתגמולים החיוביים - יהפכו לשגרה . ככל שהציפיות מהילד ברורות יותר, יש לו פחות תסכולים וכעסים, ככל שהילד חש מבחינה רגשית וחומרית בטוח ויציב מבחינה רגשית וחומרית- הספק והחרדה פוחתים אצלו . כדי שהחיזוקים והתגמולים יהיו יעילים, צריך לתת אותם באופן עקבי ובצמוד למשימות שהילד מבצע. התגמול חייב להיות קטן, אבל מושך מיידי ולא ניתן למיקוח.
-
כאשר הילד נמשך לתכנים מסוימים ומוכרים, כדאי להתמקד בנושא אהוב תחילה. בהדרגה אפשר להרחיב ולגוון את הרפרטואר ולהכניס תכנים אחרים.
-
אפשר לעזור לילד בהתארגנות, בדרך של הקניית שגרות קבועות של התנהגות, המתבצעות בזמנים קבועים, לפי רשימה כתובה, או רשימה הנשלפת מהזיכרון. כדאי לבנות עם הילד לוח זמנים מוגדר של משימות לבית הספר ולבית, לרשום מטרות, לתכנן את סדר היום ולקבוע מסגרת זמן לכל משימה.
ילדים שמצליחים להתרגל לרשום ביומן, להכין דף משימות, וגם לזכור לעקוב אחריו, משפרים את היכולת שלהם להתארגן. כמו כן מומלץ ללמד את הילדים עצמם להעריך את הביצוע שלהם למשימות: האם הם מתקדמים כראוי? כמה טוב מילאו את המשימה?
-
בשיחה, או בפעילות מתמשכת, כשהגירויים מתחלפים ולא קבועים, בעלי הפרעות קשב וריכוז נוטים להתכנס בתוך עצמם, או ל"נדוד" אחרי כל גירוי מקרי. חשוב להזכיר להם מדי פעם לשים לב למה שקורה, ולוודא שהם משתלבים בפעילות השוטפת ובנושא השיחה.
כאשר נראה כי הם מתנתקים, כדאי למשוך את תשומת ליבם, לחזור בקיצור על עיקרי השיחה ולערב אותם בחזרה בנעשה על-ידי שאלה או מילוי המשימה.
ילדים כאלה זקוקים גם לחלוקת הזמן ולמשימות קצרות (למשל בבית: קובעים מסגרת זמן להכנת שיעורי הבית בכל מקצוע, ואחרי תום המשימה - משאירים זמן קצר למנוחה). בביה"ס, מומלץ לדאוג שילדים אלו יישבו קרוב למורה.
-
חומר לימוד חדש ומורכב רצוי ללמד לימוד פרטני, לפני שמעבירים אותו באופן כללי לכיתה כולה. החשיפה המוקדמת לרעיונות חדשים מאפשרת השתלבות טובה יותר בקבוצה ויכולת מעקב אחר הנלמד.
הכנה מוקדמת של הילד חשובה במיוחד ביחס לטקסטים תנ"כיים וספרותיים, שבהם יש הרבה מילים חדשות, משפטים מורכבים ורעיונות מרומזים.
-
חשוב לשלב במשך היום מצבים שבהם הילד לומד לבדו עם המורה. או עם בוגר אחר. לימוד פרטני משפר את ההבנה ועוזר להירגע מהצפה של גירויים. כאשר אין אפשרות ללמד לימוד פרטני, אפשר להפנות את הילד למחשב, או לשולחן עבודה צדדי, שבו ינוח ויעבוד על משהו מוכר.