”אבא קח ריטלין”

מאת: ד"ר מיכל לוסטיג, פסיכיאטרית, מנהלת היחידה להפרעות קשב וריכוז למבוגרים באגודת ניצן.

המון מילים כבר נכתבו סביב הוויכוח על הצורך או אי הצורך לתת ריטלין לילד כדי שישב בכיתה, כדי שיכין את שיעוריו בסבלנות, כדי שיתמיד בלימודים וכו'. מעט מאד דובר, לעומת זאת, על התופעה של הורה עם הפרעת קשב וריכוז: איך משפיעה ההפרעה על בני הבית, על חיי המשפחה, על הקריירה שלו?

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שהמדד הגנטי שלה הוא הגבוה יותר מבין ההפרעות הפסיכיאטריות. מחקרים מורים כי אצל שליש מההורים המאתרים הפרעת קשב וריכוז אצל ילדיהם, אחד מהם סובל מההפרעה. ההערכה היא כי כ-4 אחוזים מהמבוגרים לוקים בה. בעוד שאצל ילדים בולט המרכיב ההיפר אקטיבי, אצל מבוגרים רבים בולט המרכיב של אימפולסיביות ואי שקט פנימי, ובעיקר בחוסר תשומת לב לטעויות - חוסר תשומת לב לתמרורים בנהיגה, התחלה בלי סיום של פעולות, שעמום מהיר, קשיים בהתמדה, דחיינות, איחורים - ובכלל חוסר התנהלות עם הזמן. לעיתים יתלווה להפרעה סף גירוי נמוך ופעמים רבות חוסר יציבות רגשית. יש מבוגרים הסובלים גם מחרדה (השכיחה ביותר היא חרדה חברתית) ומהפרעות במצב הרוח. רבים מהם חשים שאינם מנצלים את הפוטנציאל שלהם, חלקם אינם מצליחים להתמיד בעבודה, מתקשים בשמירה על קשרים חברתיים ועל תפקוד משפחתי תקין.

הנקודה האופטימית היא שאף פעם לא מאוחר לאבחן את ההפרעה ולטפל בה. הטיפול היעיל ביותר יכול להיות קוגניטיבי-התנהגותי, באמצעות אימון אישי, או תרופתי. וישנם מקרים בהם נדרש שילוב של שני הסוגים.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי כולל לימוד אסטרטגיות התנהלות לשם עקיפת הקשיים, והטיפול התרופתי נחלק למתן תרופות ממשפחת הסטמולנטים - ביניהן תרופות הריטלין למינהן, ואדרל - או לתרופות שבמקורן הן נוגדת דכאון ומשפיעות על חומרים המעורבים בהפרעה.

נסיונות לטיפול חדשני במבוגרים שנעשו לאחרונה כוללים טיפולים באמצעות נאורופידבק, המנסה להשפיע על גלי מוח באונה הקדמית, אבל טיפול זה אינו שכיח והמחקרים להערכתו עדיין מועטים. עם זאת, התוצאות היעילות מותירות מקום לתקווה.

אגודת ניצן מפעילה מרכז סיוע למבוגרים עם לקויות למידה. במרכז מתבצעים אבחונים לאיתור לקויות למידה, אבחוני קשב וריכוז, ניתנים שירותי ייעוץ קריירה, סדנת העצמה ומודעות עצמית למבוגרים, אימון אישי ועוד.