דף הבית   English
*שם מלא
*דוא''ל
*טלפון
*עיר מגורים
אשמח לקבל עדכונים מאגודת ניצן. בכל עת ניתן להסיר את כתובתך
facebook nitzan page link

רק טילי מבינה / שלומית רון

 

קרן לא תשכח לעולם את ליל הסדר ההוא שבו גילתה לכולם את הסוד הגדול...

"שנאתי את הקול המגמגם שלי ורציתי פשוט להיעלם מעל פני האדמה. לא הצלחתי להמשיך לקרוא והשתתקתי. עוד רגע גם אפרוץ בבכי. תירגעי אמרתי לעצמי, אל תבכי פה מול כולם, נסי שוב..."

זהו סיפור נוגע לב של ילדה המתמודדת עם קשיים חברתיים, משפחתיים ולימודיים הנוגעים להיותה לקויות למידה.

טילי היא כלבת הסודות שלה. תמר היא חברתה האמתית וארז התלמיד החדש בכיתה הוא באמת ילד מיוחד.

   

שלומית רון - שחקנית תיאטרון וכותבת, מנחת קבוצות ומפגשים העוסקים בלקויות למידה וקשב מתוך חוויה אישית. מציגת הצגת יחיד שכתבה "יום יום" הזוכה לשבחים רבים ולסיקור תקשורתי נרחב. הוזמנה לכנסת ישראל, השתתפה בפסטיבלים, מופיעה במוסדות חינוך רבים המגלים עניין רב בחוויה האישית המתארת ילדה לקוית למידה שלא אובחנה ולא טופלה, והיום הופכת את הקושי והכאב למנוף לביטוי עצמי, ליצירה ולהעברת המסר לרבים.


ניתן להשיג את הספר בחנויות וכן דרך האתר www.shlomitron.com.

 להמלצה על הספר: http://cafe.themarker.com/view.php?t=1256828

 

"אל תגידו לי לכתוב בלי שגיאות. זו הנכות שלי" / מתוך כתבתה של גלית לוי ב- ynet , 8/11/09

כמו שלא הייתם אומרים לנכה "לך ישר, אל תצלע", אי אפשר לומר לילד עם לקות למידה "תכתוב בלי שגיאות כתיב", אומרת שלומית רון, שסבלה שנים רבות במערכת החינוך, עד שגילתה את לקות הלמידה שלה, רק כששלחה את בתה לכיתה א'.  "כשהייתי ילדה, כל הזמן אמרו לי שאני יפה, ואני חשבתי לעצמי שיפסיקו כבר, כי זה ממש לא שווה להיות יפה וטיפשה". שלומית רון, אמא לשני ילדים, גפן בת 11 ורביד בן 8, זוכרת את עצמה נאבקת כל ילדותה כדי להסתיר את שגיאות הכתיב שלה. היא התחבאה והתביישה והכל בגלל לקויות למידה וקשב שלא אובחנו בילדותה.

היא מספרת שפיתחה כל מיני שיטות כדי להסתיר ולטשטש את הלקויות שלה, אימצה לעצמה כתב בלתי קריא, נאבקה, ללא הצלחה, להוציא ציונים טובים בבית הספר וסבלה מדימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון.

עם הפיכתה לאם, שבו ועלו החרדות שליוו אותה בילדותה. "חשבתי לעצמי שלא אוכל לכתוב מכתב למורה של הילדה שלי בלי שיגלו שאני כותבת בשגיאות", היא מספרת. היא בחרה לילדיה שמות שאי אפשר לטעות באיות שלהם, אבל החרדות לא הרפו ממנה. הדאגה הובילה אותה לאבחן את עצמה כבוגרת. הפנייה לאגודת ניצן והגילוי בעקבות האבחון הביאו מהפך לחייה.

 

לכתבה המלאה לחץ כאן.