דף הבית   English
*שם מלא
*דוא''ל
*טלפון
*עיר מגורים
אשמח לקבל עדכונים מאגודת ניצן. בכל עת ניתן להסיר את כתובתך
facebook nitzan page link

מדיניות נהלים וזכויות

מה ההבדל בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכולוגי ואבחון משולב?

אבחון דידקטי בודק כישורי חשיבה וכישורים קוגניטיביים הרלבנטיים ללמידה. כמו כן בודק האבחון שליטה במיומנויות שפתיות בעברית, יכולות קריאה והבנת הנקרא, הבנת הנשמע, כתיבה והבעה בכתב.
אבחון פסיכולוגי הוא אבחון הבודק כישורי חשיבה, בדרך-כלל בעזרת מבחן Q.I (מבחן וכסלר) וכן בודק עד כמה משפיעים נושאים רגשיים על תהליך הלמידה.
אבחון משולב כולל אבחון דידקטי ואבחון פסיכולוגי. הפניית תלמיד לאבחון משולב מתבצעת כאשר נראה כי קשייו נובעים מגורמים שונים ונרחבים וכאשר הקשיים בלמידה חמורים במיוחד. מטרת האבחון המשולב היא להעריך את התפקודים השכליים הקוגניטיביים הפועלים בבסיס הלמידה ולבחון את השפעתם על כוחות ועל כשלים בתפקודו הלימודי של התלמיד, כל זאת בהתייחס ליכולות ולקשיים בתחום האישיותי, הרגשי, ההתנהגותי והחברתי ולמידת השפעתם על תפקודו.

 

למה צריך לעשות אבחון דידקטי לפני אבחון באנגלית או במתמטיקה?

האבחון הדידקטי הכללי בודק  את המקור ללקויות למידה בשפת האם ובכדי להעריך אם הקושי באנגלית או במתמטיקה נובע מלקות למידה, עלינו להסתמך על מידע זה. יתכן שקשיי הלמידה הספציפיים באנגלית או במתמטיקה, נובעים מלמידה לא נכונה או לא מספקת, משיטות הוראה לא מתאימות, מוטיבציה נמוכה ועוד.
המבדק הספציפי באנגלית או במתמטיקה בודק באופן מעמיק את שליטת התלמיד במיומנויות היסוד של המקצוע, כמו למשל, באנגלית: אוצר מלים, ידע תחבירי ודקדוקי, אבני היסוד, ידע בקריאה כתיבה והבנה, ובמתמטיקה: יכולות חישוב בסיסיות, הבנת תהליכים מתמטיים, אוטומציה וכד'.

 

אשמח לדעת מאיזה גיל ניתן לאבחן ילד כאשר קשיים כבר התגלו בגן. האם עדיף להמתין עד עלייתו לכיתה א' ומאידך, מה לעשות עד עלייתו לכיתה א'.

כשמדובר בליקויי למידה קיימת חשיבות רבה לאיתור מוקדם ככל האפשר ולפיכך מומלץ לאבחן בגיל צעיר ככל האפשר. מומלץ לפנות לתחנה להתפתחות הילד. במידה והקשיים הינם מוטוריים, מומלץ לגשת להתייעצות עם מרפאה בעיסוק. במידה ויש קשיים שפתיים, ניתן להתייעץ עם מרפאה בדיבור. חשוב לציין שהשירותים בגיל הצעיר ניתנים דרך משרד הבריאות, כחלק מסל הבריאות.
באגודת ניצן אנו מאבחנים החל מכיתה א'. 

למי נמסרת חוות הדעת לאחר האבחון הדידקטי ו/או הפסיכולוגי?

במרבית המקרים נשלח הדו"ח להורים בלבד והם מעבירים אותו לגורמים השונים בהתאם לצרכים . לפעמים, ורק לאחר שההורים או הבוגר שנבחן (מעל גיל 18) חותמים על ויתור סודיות, נשלח הדו"ח למי שהמשפחה או הנבחן מבקשים שישלח.
חשוב לדעת - ללא ידיעת הנבחן ומשפחתו וללא אישורם, המותנה בחתימה, לא יימסר הדו"ח בשום פנים ואופן לשום גורם אחר מלבדם.

בני אובחן בכיתה ו', האם האבחון תקף לבחינות הבגרות?

על פי הנחיות משרד החינוך, כפי שפורסמו בחוזר מנכ"ל סד/4 (ב) דצמבר 2003, תוקף האבחון לשם קבלת התאמות בדרכי הבחנות בבחינות הבגרות הינו מכיתה ז' (כלומר, החל מה-1 בספטמבר בשנה של כיתה ז') ועד גיל 25. יחד עם זאת, בכדי לקבל תמונה עדכנית ולבחון האם חלה התקדמות במצבו הלימודי של בנך, אנו ממליצים לערוך אבחון נוסף לפני בחינות הבגרות, בכיתה י' או יא'.

בתי בת 12 ועברה אבחון דידקטי באחד מסניפי ניצן, מהם הצעדים שעלי לבצע מייד לאחר האבחון ?

אכן לאחר קבלת תוצאות האיבחון מומלץ לנקוט במספר צעדים. האיבחון הינו צעד חשוב ומשמעותי אך מהווה שלב ראשון וממנו כדאי להתקדם הלאה:

 

א. לבדוק אם מבינים את ממצאי האבחון והמלצותיו, ואם לא – לבקש הבהרות מהמאבחן/ת.
ב. לנסות וליישם את ההמלצות בייחוד בכל הנוגע לטיפולים שונים דוגמת: שיעורי הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, טיפולים פרא-רפואיים וכיו"ב הניתנים בסניפי ניצן ברחבי הארץ.
ג.  לשתף את המחנכת והיועצת בביה"ס, ולדאוג לכך שהמאובחן  יקבל את ההתאמות בדרכי ההבחנות 
המתאימות לה (אם ישנן) וכן לבדוק אפשרות קבלת טיפול מתאים בביה"ס.
הבן שלי בכיתה יב' , הוא דיסגרף ועומד בפני בחינת בגרות במתמטיקה. את כל בחינות הבגרות הוא עושה על מחשב נישא. במתמטיקה כמובן אין אפשרות כזו. מה האפשרויות העומדות לפניו - שכתוב? בעל פה? מה עושים?

ההתאמות האפשריות בבחינת הבגרות במתמטיקה הן:

א. שעתוק הבחינה - במקרה זה הנבחן כותב את הבחינה ומקריא אותה במלואה לאדם אשר כותב את דבריו במחברת נפרדת, ללא ישנוי ותיקון. המחברות תבדקנה בצמידות במרב"ד.

ב. הכתבת הבחינה - הנבחן יענה על שאלון הבחינה בשלמותו והבוחן ירשום את דבריו במדוייק, ללא ישנוי ותיקון.

(תשובה זו לקוחה מתוך חוזר המנכ"ל סד/4 (ב) דצמבר 2003 - התאמות בדרכי ההבחנות לנבחנים בעלי ליקויי למידה אינטרנים ואקסטרניים).

לקריאת החוזר המלא לחץ כאן

אני בן 25 ולאחרונה אובחנתי על ידי פסיכולוג כדיסקלקולי. העברתי את הבקשה למשרד החינוך והבקשה נדחתה. אני לא יודע מה לעשות עכשיו.

קיימת אפשרות להגשת ערעור על החלטה שנתקבלה. לצורך זה עליך לפנות לוועדת ערעורים עליונה במשרד החינוך, טל' 5604111 - 02.  

בנוסף, אנו ממליצים לך לפנות למאבחן ולבקשו לסייע בעדך לנסח את בקשת הערעור.

אני מורה בבית ספר תיכון במרכז הארץ. אבקש לדעת האם ליד ציון הבגרות של תלמיד תיכון הנבחן לפי שאלון בחינה מותאם בלשון, יופיע סימן מיוחד המעיד על היותו לקוי למידה?

בעבר נהוג היה לסמן כוכביות בתעודת הבגרות של נבחנים לקויי למידה אשר קבלו התאמות בבחינות הבגרות. בעקבות התערבות של הורים בנושא הוסרו הכוכביות וכיון אין כל סימן בתעודה המעיד על קיומה של לקות למידה.

יש לי בן בכיתה יב'. לפני כשנתיים ערכנו לו אבחון בניצן וקבלנו המלצות להתאמות שונות. הבעיה היא שבית הספר אינו משתף פעולה, מכל ההמלצות מיושמות רק שתיים: הארכת זמן והתעלמות משגיאות כתיב, שהן בעצם ההתאמות הפשוטות ביותר. הם טוענים שזו רק המלצה ושהם לא מחויבים לקבל אותה.

בשלב ראשון כדאי ליזום שיחה בין המאבחן לבין צוות בית הספר, בפעמים רבות שיחה כזו עוזרת להבהיר את הסיבות למתן ההתאמות. לפעמים מורים מנסים להימנע ממתן התאמות מסוימות, לא מתוך כוונה להרע, אלא מניסיון לעודד יותר מוטיבציה אצל התלמיד. פעמים רבות, כשעובר זמן מהאבחון, חלים שינוים בתפקודו של התלמיד. לעיתים יש להאריך מחדש את תפקודו וקשייו, לבדוק את מידת ההתאמות שניתנו לתפקודו העכשווי ולבחון את הצורך בהתאמות כאלה או אחרות, בהתאם.
הקשר עם ביה"ס והדיאלוג חשובים ביותר, במיוחד כשמדובר בגיל ההתבגרות, בו מתרחשים שינויים רבים וקיימות השפעות של היבטים רגשיים. חשוב לבחון את הדינמיקה הקשורה לנער ולביה"ס, בכדי לבחון מה רלוונטי לגביו, בהתחשב בגילו.