דף הבית   English
*שם מלא
*דוא''ל
*טלפון
*עיר מגורים
אשמח לקבל עדכונים מאגודת ניצן. בכל עת ניתן להסיר את כתובתך
facebook nitzan page link

שונות

כאשר אנו מתייחסים לבני נוער קשה לעיתים להורה להתעקש על טיפול (בין אם כדורים או כל טיפול אחר) כאשר אין שיתוף פעולה מצד הנער/ה. כמה מקום יש לתת לשיקול דעתם ולרצונם? איך להתייחס ולפנות אליהם בנושא?

בגיל ההתבגרות וגם בגילאים צעירים יותר יש מקום לדיאלוג כן ואמיתי עם הילד. המפתח לדיאלוג הוא ההקשבה שמאפשרת להורה ללמוד את נקודת המבט של ילדו ואת הקשיים עמם הוא מתמודד. בדרך של שיתוף והבנה ניתן להפוך את הילד לשותף פעיל וביחד איתו לתכנן את הטיפול הנכון עבורו. יש מקום לשקול ביחד איתו את היתרונות והחסרונות בכל דרך בה יבחר. בדרך שבה ההורה כופה את רצונו על ילדו הוא אינו מפיק מכך תועלת ובוודאי לא את שיתוף הפעולה שכ``כ נחוץ להצלחתו של כל טיפול. בתכנית ה- parentws coaching אנו מאמנים את ההורים איך לנהל דיאלוג אפקטיבי.

האם לדעתכם יש למורים היום במערכת החינוך ידע מספק בנושא הפרעות קשב, ריכוז וליקויי למידה?

לדעתנו למורים יש הרבה ידע בתחום ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז. מאידך, לטענת מורים רבים, חסרים להם כלים להתמודדות יעילה בכיתה עם תלמידים הסובלים מלקויות למידה ומהפרעות קשב וריכוז. אגודת ניצן מפעילה סדנאות למורים שמטרתן להקנות כלים וכישורים להתמודדות אפקטיבית עם תלמידים אלה.

האם יש קשר מחקרי בין צורת ספרי הלימוד בכיתות הנמוכות ובעיות לקויי למידה?

פותחו תכניות חדשות המדברות על כך שילדים צריכים ללמוד ולא רק למלא אותיות. מניעת הכתיבה מונעת מהם להתפתח. חלק מההורים מאוד מבולבלים כשהמורה אומרת: "עדיף שתלך לאבחון, תקבל פטור מכתיבה ותבחן בע"פ". כשמדברים על הארכת זמן חייבים למדוד את הזמן הדרוש לתלמיד וכמה הוא מספיק לאחר הארכה. בנוגע לבעיות בכתב יד - תרגול הכתיבה משפר את התוצאות. ככל שקוראים יותר נתקלים בדגם טוב יותר לחיקוי אשר, בסופו של דבר, סייע לשיפור התוצאות.

אני מחנכת בחט"ב. בכיתה ט' ישנה תלמידה לקויית למידה החווה לחץ וחרדה לפני בחינות ובמהלכן - לחץ פיזי בחזה, דפיקות לב, בכי, קושי בריכוז... האם מישהו יכול לייעץ לי כיצד לסייע לה?

הנכונות שלך לסייע לתלמידתך בהחלט מרגשת ואני בטוחה כי תלמידתך מרגישה כמה את דואגת לה. מבוגר משמעותי בבית הספר חשוב מאין כמותו לתפקוד התלמיד ופעמים רבות יזכר על ידי אותו תלמיד לאורך שנים כמי שהיה קרן אור עבורו בשנות בית הספר.
לעניין חרדת בחינות,  אכן ידוע כי תלמידים רבים עם לקויות למידה סובלים מחרדת בחינות. חשוב לציין כי הגורם לחרדת בחינות הינו לקות הלמידה, על הכישלונות והתסכולים הנלווים אליה לאורך השנים. לפיכך, חשוב לאבחן את הלקות וחשוב לטפל בה באופן נכון. טיפול רגשי לחרדה אינו מספיק שכן החרדה הינה משנית ללקות הלמידה.
אנו חושבים שבכדי לסייע לתלמידתך בשלב זה, כדאי לבדוק אילו אבחונים בוצעו, מהן ההמלצות שניתנו והאם ההמלצות מיושמות. פעמים רבות ההמלצות רשומות באבחון ואינן מיושמות מסיבות שונות. חשוב עוד להדגיש כי מתן ההתאמות בבחינות אינו מספיק ויש לוודא כי אכן קיים טיפול ובגיל המדובר בעיקר רכישת אסטרטגיות למידה מתאימות על מנת שהתלמידה תוכל לעקוף את הלקויות ולהביא לידי ביטוי את יכולותיה בצורה הטובה ביותר, בעיקר לקראת בחינות הבגרות.
נשמח לסייע לך גם בהמשך. במידת הצורך את מוזמנת להתקשר למרכז הארצי של אגודת ניצן ולהתייעץ עימנו בטלפון.

מה דעתכם על רכיבה טיפולית על סוסים? האם זה עובד? זה משפר את לקויות הלמידה ומטפל בהפרעות קשב?

רכיבה טיפולית על סוסים היא אחת מהדרכים לעבודה עם ילדים שמוכרת כמסייעת להתמודדות גם בתחום הרגשי. ההתמודדות עם קשיים מסוגים שונים, גם כתוצאה מלקות או הפרעת קשב, כמעט תמיד, אם לא תמיד , מלווה בקשיים רגשיים כלשהם (תסכול, דכדוך, דימוי עצמי שלילי, בטחון עצמי ירוד וכן הלאה) ומכאן נובעת חשיבות הטיפול הרגשי בילדים וההדרכה להוריהם.
רכיבה טיפולית על סוסים הינה דוגמה לאמצעי עבודה עם ילדים שיש לו השלכות רגשיות ובעקיפין השלכות גם על התחומים האקדמיים.
חשוב לבחון את מידת העניין של הילד וההענות שלו לסוג התערבות שכזה ובמידה והרכיבה אינה מוצאת חן בעיניו, לנסות תרפיה מסוג אחר (מוסיקה, אומנות, דרמה...). חשוב להדגיש שהצלחת ההתערבות טמונה במציאת מטפל טוב, שלילד ולו יש כימיה טובה. ההבדל בין רכיבה על סוסים לבין רכיבה טיפולית הוא במטפל. המטפל הוא אדם שהוסמך לעבודה שכזו ובעל כישורים להפוך את הרכיבה לכלי טיפולי, כשם שמטפל באומנויות יודע לעשות שימוש באומנות לשם עבודה על צרכים רגשיים ואינו רק מורה לאומנות.
העבודה על החלקים הרגשיים יכולה בהחלט לסייע לילד בהתמודדותו עם ההשלכות של לקות הלמידה או הפרעת הקשב, במיוחד לאור העובדה שאינה נעשית במישרין ואינה מתייחסת לחלקים האקדמיים בהם הילד מאד מתקשה ולעיתים אף מתנגד לקבלת סיוע עקב הרגישות הרבה והתסכולים שחווה. כך לדוגמה, מחקריה של פרופ' שכטמן מאוניברסיטת חיפה העלו כי עבודה רגשית קבוצתית עם ילדים שיפרה את הישגיהם האקדמיים יותר מאשר סיוע לימודי שניתן בהיקף שעות זהה. לסיכום, אנחנו מאד בעד עבודה עם ילדים שמתייחסת לחלקים הרגשיים. 

אני אם ל-3 ילדים 2 חיילים וילד בן 7 בכיתה א', המורה ומנהלת ביה"ס ממליצים לי לעשות לילד הקטן אבחון משום שהוא לא מרוכז, אינו משתף פעולה בכיתה, לא תמיד רוצה לכתוב, מבקש שתמיד המורה או הסייעת יעזרו לו ויהיו לצידו, בקיצור לא מוכן לעבוד בכיתה לבד ובבית מסרב להכין שעורי בית. מחר אני אמורה לבצע לו איבחון, אני חוששת מאד ולחוצה, איני יודעת לקראת מה אני הולכת. אני מבינה שיש אצלו קושי ולעומת זאת הוא מאד חכם. אני מבינה שהוא רוצה לשחק וכיף לו ופשוט לא בא לו להתאמץ.

אל תחששי מהאבחון. האבחון יתן תמונת מצב עכשווית של הקשיים של בנך. מנסיוננו רב השנים באגודת ניצן, אנו יודעים כי איתור ואבחון מוקדם ככל האפשר של ילדים עם ליקויי למידה והתאמת הטיפול המתאים יאפשרו מוכנות והשתלבות טובה יותר במסגרת הדרישות בבית הספר. כמו כן, איתור מוקדם ימנע תחושת כישלון, כעס ודימוי עצמי נמוך - על כל ההשלכות הנלוות לכך. אנו מחזקים אותך על הערנות למצבו של בנך ועל כך שאת מטפלת ופונה לבקש עזרה. חשוב בסיום האבחון להגיע לשיחת סיכום עם המאבחנת ולבקש הסבר מפורט ביחס לקשיים של בנך ודרכי הטיפול המומלצות. חשוב לזכור כי האבחון הוא רק התחלת הדרך. הורים רבים שאנו פוגשים אינם מיישמים את המלצות האבחון בו השקיעו סכום כסף גדול וזה חבל. מומלץ לשוב ולעיין באבחון מדי פעם, לראות מה עוד הומלץ בו ולא נעשה. במידה ותזדקקו להכוונה וייעוץ בהמשך, חזרו אל המכון שאבחן את בנכם או פנו לסניף ניצן הקרוב לאזור מגוריכם.