דף הבית   English
*שם מלא
*דוא''ל
*טלפון
*עיר מגורים
אשמח לקבל עדכונים מאגודת ניצן. בכל עת ניתן להסיר את כתובתך
facebook nitzan page link
סניפים > ערד > לקט פעילויות > לקות למידה ומשפחה

לקות למידה ומשפחה – עניין של אהבה, אומץ ואופטימיות

 

מתוך כתבתה של ענת רסקין במקומון "הצבי", ערד, 17/5/07

 

לאונרדו דה וינצ'י, ווינסטון צ'רצ'יל, וולט דיסני, אלברט איינשטיין, הזמרת שר, הם רק חלק מרשימת דיסלקטים מפורסמים. בשבוע שעבר "ניצן" ניסו לגייס משאבים בכדי לסייע לילדים עם ליקויי למידה.

 למשפחת מ' 3 ילדים (21, 17, 11). שניים מילדיהם אובחנו כלקויי למידה. כיום, כהורים מנוסים, שעברו תהליך של התמודדות ועדיין ממשיכים להתמודד ביום יום, הם משתפים הורים אחרים בניסיונם. כבר שנים שהם הורים פעילים בהנהלת אגודת ניצן בערד. מנסים להקל ולעודד על הורים שרק עכשיו מגלים את התופעה בביתם.
ניצן - גוף פרטי שרבים עובדים בו בהתנדבות. באגודה יכולים הילדים לקבל עזרה ממורים המיומנים בלימוד ילדים עם לקויות למידה, מגיל הגן ועד סיום התיכון והכנה לבגרות, כולל קבוצות מוכנות לכיתה א' שנערכות כבר בשנה של גן החובה. עריכת אבחונים וקבלת המלצות לכתב זכויות, המאפשר לתלמיד לקבל הקלות במבחנים ועזרה מביה"ס ואפילו מהצבא. (לידיעתכם זכויות אלו קבועות כיום בחוק). ההורים יכולים להיעזר בוועדת ההנחות, במקרה של קשיים כספיים, כמו גם בפסיכולוגים של האגודה לקבלת עצות ותמיכה בהתמודדות היומיומית עם הקשיים בבית.

השבוע החולף היה שבוע מודעות לניצן. במתנ"ס נערכה הצגת היחד "יום יום" של שלומית רון, שקצרה הצלחה, בה ספרה שלומית על ההתמודדות עם הדיסלקציה. נערכו התרמות בערד והתקיימה הרצאה להורים על ידי רונית רדליך, המנהלת הפדגוגית של ניצן, יועצת חינוכית ומאבחנת, בנושא לקויות למידה.
נחמה גיבור, יו"ר אגודת ניצן ערד: הצבנו לעצמנו מטרה לשנה הבאה – לאפשר לכמה שיותר ילדים מעוטי יכולת לקבל עזרה בסניף שלנו. זה ידרוש מאתנו מאמץ רב יותר בגיוס כספים".

קשיי למידה דורשים התמודדות כל החיים. במיוחד לאור העובדה המחקרית שלקות למידה היא תורשתית. סביר שיהיו עוד אחים במשפחה שיש להם לקות למידה ושגם אחד מן ההורים לפחות, גם הוא לקוי למידה. לכן נדרשים מאמצים כבירים מהילד וההורים כדי לקיים את המערכת המשפחתית באווירה נעימה ותומכת.


כיצד גיליתם את הקושי אצל הילדה לראשונה?
"לא אנחנו גילינו. כהורים צעירים לא היינו מודעים לנושא. בכלל בתקופה ההיא לא היה הרבה ידע ומודעות לנושא ובטח שלא דברו עליו בגלוי כמו היום. מורה בכיתה ו' בבי"ס המליצה ללכת לאבחון. עד אז נתקלנו בבעיות בהכנת שיעורי בית. הילדה לא רצתה לקרוא, לעשות עבודות, חשבנו שזו בטלנות. ניסינו לעודד ולתמוך בכל דרך שידענו. לשבת ולקרוא אתה ספרים, לשבת לעשות איתה שיעורי בית וזה לקח שעות. כל הזמן היו ויכוחים בבית סביב הנושא. היתה מותשות רגשית מהתעסקות בנושא לאורך זמן רב כל כך. בכיתה ז' היתה למשל רמת אנגלית שמתאימה לכיתה ד'".

מה מאפיין הורים "חדשים" לעומת הורים "ותיקים "?
"אצל הורים שנתקלים בקושי בפעם הראשונה יש חוסר מודעות לנושא בכלל. חוסר ידע. גם אז לא יודעים איך להגיע לעזרה, מאיפה להתחיל? למי לפנות? ישנה גם בושה. שאלות "למה לי זה קורה?" קשה להם להכיר בקושי של הילד והם מעדיפים לקרוא לילד איטי, חולמני, בטלן...רק לא להכיר שיש כאן בעיה אובייקטיבית שהילד לא אשם בה, סובל ממנה ולא יודע בעצמו איך להתמודד איתה. שצריך ללכת לקבל עזרה. היום יש הרבה מאד פתיחות בנושא. הרבה ידע מחקרי שנגיש לכולם. אין את הבושה החברתית. גם אצלנו ההתמודדות עם הקושי אצל הילד הבא היתה מהירה יותר ומוקדם יותר, דבר שעזר מאד לילד. אצל כל ההורים "חדשים" כ"ותיקים" יש קושי להתמודד עם הבעיה הכספית שנוצרת עקב אבחונים ושיעורים פרטיים לאורך זמן... ניצן מנסה לעזור, באמצעות תרומות, דרך וועדת ההנחות וגם קופ"ח עוזרות פה ושם. אבל המשפחה לומדת שצריך להקצות כסף לשיעורים כמו שצריך בשביך אוכל. מניסיוננו זה משתלם. הילדה שלנו גמרה תיכון עם תעודת בגרות כולל אנגלית 4 יחידות ושרתה בתפקיד אתגרי".

מה הייתם רוצים כהורים מנוסים, להגיד להורים אחרים?
"שאסור להתבייש! יש קשיים? חפשו מה הקשיים של הילד, אל תתביישו לבקש עזרה, יידעו את המורים והיו מעורבים תמידית בחיי הילד. למשולש: הורה-ילד-מורה יש חשיבות רבה. ואח"כ גם לקשר בין המורה בביה"ס והמורה בניצן. יש צורך כל הזמן במודעות ותמיכה של ההורה, לאורך כל הדרך! זה קשה להורים, אבל גם לילד יש קושי להתמיד במאבק לאורך זמן והוא זקוק להרבה עידוד ותמיכה של ההורים!"

אומרת  רונית רדליך בהרצאתה: "בד"כ נהוג לאמר: "אם הילד יתאמץ – הוא יצליח" אבל נכון יותר יהיה לאמר: שאם הוא יצליח הוא יהיה מוכן להתאמץ. צריך לתת לילד חוויות של הצלחה, מהמקום שהוא כן יכול להצליח או בתחומים שהוא יכול להצליח. להוריד דרישות זה לא אומר להוריד ציפיות. נכון יותר להתמקד בנקודות החוזק של הילד, לראות את החיובי. אין מקום לרגשות אשמה או האשמות. לקות למידה זה לא דבר שעובר אבל לומדים לעקוף את הקשיים, להסתדר, "לחיות עם זה". מוסיפה נחמה גיבור: "בניצן מלמדים אותם איך ללמוד". איך לאמץ אסטרטגיות למידה ובכל זאת להצליח. מנסים למצוא את המקומות שהם יכולים להצליח".

אז צאו וחפשו את העזרה לכם ולילדכם. וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. עם עזרה מתאימה העתיד של הילד יהיה בידיו. יהיו לו הכלים להתמודד הלאה בכוחות עצמו, עם הקושי. יהיו לו בריאות רגשית וערך עצמי. כי הוא הצליח, כי הוא שווה! בנוסף, הוא גם ילמד מהמשפחה, שהתמודדות זה ערך בפני עצמו. ערך שמקדם אישיות ושומר על חוסן משפחתי מול אתגרי החיים. כן, יש פתרון. פתרון אופטימי לפלונטר!! שדורש גם אומץ וגם אהבה.