”חיים מבעד לעדשה” - חברי ניצן רחובות בתערוכת צילומים
אנשי הדיור המוגן של אגודת ניצן ברחובות גילו לאחרונה תחום שבו הם מצטיינים - צילום. במסגרת חוג בנושא שמארגנת האגודה תיעדו הדיירים נושאים כמו טבע, מבנים ואפילו את עצמם. העבודות אוגדו לתערוכה ייחודית שמוצגת בימים אלה בסניף.
חיה ברלידאנו אשחר, 40, סובלת משיתוק מוחין שגורם לבעיה מוטורית ולקושי בתנועה רצונית. היא מתגוררת בדיור של אגודת ניצן ברחובות כבר תשע שנים ונשואה באושר לערן אשחר כמעט ארבע שנים. לניצן היא הגיעה היישר מקרית מלאכי ומייד נטעה שורשים בעיר רחובות בכלל ובדיור של ניצן בפרט. היד שלה רועדת כשהיא מצלמת, אבל מה שיוצא לה זו אמנות לשמה. "אני אוהבת את המצלמה", היא מתוודה. "הצלחתי לפתח שיטה טכנית שבה ניתן לצלם ביד אחת, וזה חשוב לי בתור מישהי עם סי פי. זה נותן לי את ההרגשה שגם אני יכולה לעשות דברים, בדיוק כמו אנשים אחרים. אני אוהבת לצלם את עצמי כי זה נותן לי הרגשה טובה וסיפוק".
רועי שניצקי, 43, גר בגפו. הוא מנהל את חייו באופן עצמאי בדירה ברחובות, ובכל בוקר נוסע למקום עבודתו, הארכיון של בית חולים איכילוב. גם הוא צילם - את חדר השינה שלו. בעין חדה ניתן לראות סימן של ראש בקיר, ובעיקר ניתן לרראות את הבדידות שעולה מהצילום. חברם של שניצקי ושל אשחר, מאיר שירי, 36, פחות אוהב לצלם את עצמו. "אני יותר אוהב שמצלמים אותי הוא אומר".
כמו יתר חבריהם לדיור המוגן של סניף אגודת ניצן ברחובות, גם הם משתתפים פעילים בקורס צילום שנערך מטעם הסניף.
אגודת ניצן רחובות היא עמותת הורים לקידום ילדים ובוגרים לקויי למידה, הסתגלות ותפקוד. דיור ניצן הוא מסגרת שיקומית טיפולית, המיועדת לבוגרים בני 20 ומעלה שמתקשים בתפקוד עצמאי ונזקקים לליווי. המסגרת שבה הם חיים נועדה להכשיר אותם לניהול חיים עצמאיים מבחינת כישורי חיים, תעסוקה ופנאי, זוגיות וחברה. מועדון הבוגרים של ניצן רחובות, במסגרתו מתקיים חוג הצילום, הוא מועדון חברתי המאפשר לבוגרים להיות חברים בקבוצת השתייכות המתאימה לצרכיהם ובכך להגדיל את המעגל החברתי שלהם תוך התנסות בפעילויות חברתיות ותרבותיות מגוונות.
פעמיים בשבוע הם נפגשים שם בשעות אחר הצהריים ונהנים מהפעלות ומדיונים בנושאים שונים. הם מדברים על ענייני אקטואליה, זוגיות, תקשורת בין אישית ועוד, והכל בליווי רכזת המועדון והמדריכה החברתית, המנהלת והעובדת הסוציאלית של הסניף.
כדי שאנשי הדיור המוגן יזכו לחיי חברה מהנים, צוות המועדון דואג לסדנאות בנושאים מגונים, ליציאות משותפות, לסרטים, הצגות, מוזיאונים, סיורים, טיולים ונופשים בארץ ובחו"ל, ובנוסף לכך מספקים להם חוגים בנושאי תקשורת, צילום, תיפוף בדרבוקות, תיאטרון וציור.
קיים גם חוג ייחודי שמתמקד בחינוך מיני. "אנשים עם צרכים מיוחדים כאנשים מיניים זו הסתכלות יחסית חדשה, ועם זאת עדיין קיימים מעצורים רבים סביב הההכרה בנושא ברמה המערכתית והחברתית", מסבירים אנשי הסניף. "כמה גורמים מקשים עליהם לממש את מיניותם: חוסר נגישות למידע או מתן מידע שגוי, חוסר פרטיות ומחסור בשירותים מקצועיים. לאחר עבודה ממושכת והכרות מעמיקה עם האוכלוסייה, הופנם הצורך ביעוץ, בטיפול ובהדרכה בתחום הזוגי והחברתי. אנשים עם קשיים צמאים לקשר חברתי חוגי וזקוקים לידע, להדרכה, לטיפול ולמתן כלים והזדמנויות.
עכשיו הבוגרים עשו צעד אחד קדימה, עם קורס הצילום. הם הכירו את המצלמה הדיגיטלית הביתית, למדו טכניקות צילום וקומפוזיציות, ראו מקרוב עבודות של אמנים מובילים וגם יצאו לשטח כדי להתנסות בצילום. בין השאיר הם יצאו למשימות צילום ברחוב ובגנים ציבוריים, בקרו בתערוכה בגלריה העירונית ברחובות ובילו שעות ארוכות בחדר החושך שנבנה בסיף הודות לתרומה נדיבה.
רגע לפני יום ההתרמה השנתי, נפתחה בסניף רחובות תערוכה ייחודית בשם "דיוקן עצמי פלוס" על טהרת עבודותיהם של שבעה בוגרים: אלכס ברומברג, חיה אשחר, מאיר שירי, משה עזרא, ניר אבל, ערן אשחר ורועי שניצקי. כל אחד מהם מציג בתערוכה הן את דיוקנו האישי והן צילומים מתחום שאהוב עליו. בכך התערוכה חושפת את המבקרים ליכולות של אנשים עם לקויות למידה קשות. ציפורים, בעלי חיים, נופים והמרחב האישי - כל אלה הם חלק מהנושאים העומדים במרכזה של תערוכת הצילומים של האמנים הטריים.
עבודותיהם הייחודיות מבטאות את עולמם האישי, הרגשי ואת זוית מבטם על העולם, לא פחות משהן מספקות הצצה לחיים של מי שנולדו שונים.
על השאלה למה דווקא מצלמה, משיבה אירית ירון מנהלת סניף רחובות של אגודת ניצן: "לבוגרים בעלי לקות קוגניטיבית קשה לעתים להסביר לחברה ואף לעצמם את האופן שבו משתקפת אליהם החברה בה הם חיים, וכיצד זה משליך על תחושותיהם. המצלמה היא כלי ביטוי בלתי מילולי שמאפשר להם לראות ולהעביר לנו זוויות שונות של האופן שבו הם תופסים את עצמם ואת הסביבה בה הם חיים. תפעול המצלמה מעניק להם תחושה של יכולת ושליטה על עצמם ועל הסביבה, שלא רק מפעילה אותם אלא גם להם יש יכולת לתפעל אותה. היא מעניקה להם את התחושה שהם לא חריגים. לחלק מהבוגרים המשתתפים בחוג יש מגבלה פיזית, שללא ספק מקשה על הפעילות המוטורית שלהם. דרך השימוש במצלמה הם חווים תחושה של יכולת, הצלחה וסיפוק על כך שגם המגבלה הזו לא עומדת בדרכם. הלכנו לכיוון הצילום כי זה החלק הקל להם ביותר - גם לתפעל את המצלמה מבחינה פיזית וגם מבחינת התוצאה. בעינינו כל מה שהם עושים הוא יצירת פאר".
הבוגרים, כך עולה מהתערוכה, אוהבים לצלם מגוון רב של נושאים: נופים, דיוקנאות, וטבע דומם. לרשותם עומדת מעבדת צילום קטנה והם מגיעים אליה בשמחה גלויה. אוצרת התערוכה ומדריכת הקבוצה באגודת ניצן סניף רחובות, הדסה אשד, מצטרפת לתחושת ההישג: "בתהליך שעברנו יחד, אני ומשתתפי החוג, במיון ובבחירת התצלומים לתערוכה, ניתן היה לחוש בגאוה הגדולה שלהם מול התצלומים המודפסים והממוסגרים.
