שינויים.. ופרידות שמחות
היי לכולם,
רציתי להגיד לכם שאני אוהבת אתכם מאד מאד ומתגעגעת כל כך.
3 שנים בילינו יחד.. צחקנו, בכינו, אהבנו, נפרדנו, כעסנו, סלחנו ובעיקר נהנינו.
אני חושבת שפרידה (או שינוי) היא תמיד צעד מפחיד.. גם לי.
אני מפחדת משינויים ומעזיבות.. זה תמיד ללכת אל הלא ידוע.. והלא ידוע יכול להיות טוב או רע?!
כשהחלטתי לעזוב את המועדון וללכת בכיוון המקצוע שלי (תיאטרון) זו הייתה החלטה מאד קשה..מצד אחד אני מאד אוהבת את המועדון, העבודה, היצירה, הדינאמיות, אתכם, את החוגים, המדריכים ו.. מצד שני באתי מעולם התיאטרון הדרכות, בימוי, הפקות וניתנה לי אופציה להתפתח ולגדול מקצועית. בהתחלה ממש התלבטתי ולא ידעתי מה להחליט (למה לעזוב מקום שטוב לי בו?!?) אבל מצד שני נזכרתי שבפעם האחרונה שעשיתי שינוי זה היה רק לטובה (הנה פגשתי אתכם!!).
בעצם באופן אבסורדי לפני 3 שנים נפרדתי מתחום התיאטרון.. ארזתי את כל מטלטלי ועזבתי את חיפה.. עזבתי את האוניברסיטה שעבדתי בה כ- 3 שנים (במאית, מפיקה, יח"צ) והגעתי למרכז. זו היתה החלטה מאד אמיצה ומפחידה כי לא מכירים אותי במרכז ובחיפה מאד אהבו את מה שעשיתי.. אבל הייתי נחושה לעשות שינוי.. ואכן בדרך מפתיעה התגלגלתי ל"ניצן".. בחיים לא חשבתי שאעבוד במשהו שהוא לא תיאטרון! והנה גיליתי להפתעתי שאני אוהבת ומאושרת במקום חדש עם אנשים מדהימים!!
וזו בעצם החוויה שלי.. ששינוי גם אם הוא לא מסתדר כמו שחשבת.. בסופו של דבר מבורך.
יש בשינוי משהו קסום.. ניתן לגדול, להתפתח, להכיר, לאהוב מחדש, להתנסות, לטעום ולבחור..
אני רוצה להגיד לכם שוב תודה על מה שהייתם בשבילי.. לימדתם אותי שוב לאהוב, להסתקרן, לחפש, להשתחרר, להיחשף, להרגיש ובעיקר לא לפחד להיות מי שאני!
תמיד תהיו חלק ממני, תמיד אוהב אתכם ,מתגעגעת.
ליטל פייקובסקי מנהלת מועדון (לשעבר) 2008
חברים יקרים,
אני שמחה מאוד להיכנס למשפחת ניצן.
אני מגיעה מלאה במוטיבציה ורצון להמשיך את עבודתה הנאמנה של ליטל, אני בטוחה שבשיתוף הפעולה נצליח לשמר את הקיים והביא למועדון גם מעט דברים חדשים.
ישר כוח לכל המדריכים על השמחה בלב שאתם גורמים לחניכים ולכם.
חניכי חוג העיתון ,כל הכבוד על שהצלחתם לתעד את כל פעילויות המועדון השנה בעיתון אחד.
בברכת המשך שנה פוריה ומלאה באהבה ובעשייה,
אוהבת אתכם,
חן כהן חמוז מנהלת סניף ניצן הרצליה
שמי דורית, הגעתי למועדון "ניצן" הרצליה לפני כ- 21 שנים עם בני, עמיר (היה אז בן עשר). עמיר אהב מאוד את הפעילויות והחברים במועדון. המועדון תרם לו רבות ואני התנדבתי לסייע. כעשרים שנה אני מתנדבת בהנהלת הסניף, כשב- 4-5 השנים האחרונות שימשתי גם בתפקיד יו"ר הסניף.
לדעתי, המועדון הינו ייחודי באופי החברים, המדריכים והצוות המנהל, בדרך ההתייחסות, החברות, ההשקעה והאהבה השוררת במקום. במיגוון הפעילויות במועדון והיקפן. האווירה החמה והתומכת סוחפת כל חבר/אורח המגיע לפעילות/ארוע במועדון.
באופן אישי אני מתרגשת בכל פעם מחדש לראות אותכם בפעילויותיכם –בחגים, בהופעות ובפעילות בחוגים. לראות כמה התבגרתם, כמה כיף לכם ובעיקר מהחיבוקים שאני מקבלת המשמשים אנרגיה להמשך השקעה.
לאחרונה סיימתי את תפקידי כיו"ר הסניף. נהניתי מאוד ליזום, ללוות ולסייע בקידום המועדון, התחדשותו והרחבתו. מתכוונת להמשיך להיות פעילה ולסייע לשימורו והמשך צמיחתו.
חשוב לי מאוד להזכיר ולציין שהמועדון שייך לחברים ומופעל למענכם. לכן, כל רעיון/בקשה לפעילות חברתית – הביאו לידיעתנו ונשתדל ליישמם.
באהבה והערכה רבה!!
דורית וילק
רחל בר ניר
שלום לכם חברים יקרים,
בימים אלה נכנסתי לתפקיד יו"ר חדשה שמחליפה את דורית.
כאמא של דקל, שהמועדון בשבילו הוא בית חם ומקום מפגש חברתי במשך שנים רבות, קיבלתי על עצמי את התפקיד, בשמחה רבה ומתוך רצון לתרום את חלקי כדי שלחברים יהיה טוב ומעניין בסניף.
כולנו מודים לדורים על ההשקעה הרבה והפיתוח של הפעילות במועדון בשביל החברים. דורית השקיעה ימים ולילות כדי שלכם החברים תהיה פעילות רבה וטובה.
בהזדמנות זו אני מבקשת להגיד תודה לאלה גולדשטיין שתרמה רבות לצד דורית, לקידומו של הסניף.
דורית ואלה, אני ממשיכה לראות בכן ובחברות ההנהלה את השותפות להמשך קידומו וניהולו של הסניף.
תודה לחן, לרחלי ולכל צוות המדריכים והמתנדבים על השנה הנפלאה שהייתה לכם.
השנה פעלו הרבה חוגים והייתה פעילות חברתית רבה ומוצלחת. כך גם יהיה בשנה הבאה. כל הצוות וחברות ההנהלה פועלים לתכנון של חוגים ופעילות חברתית מגוונת ומיוחדת לשנה הבאה.
לכם חברים יקרים, הפעילות בסניף היא עבורכם. אנחנו מזמינים אתכם, להציע רעיונות ולהיות פעילים בתכנון וניהול הסניף ומאחלים לכם הנאה מרובה מהפעילויות המגוונות של השנה הבאה.
אני מאחלת לכם עופשה נעימה ומנוחה רבה ושתחזרו בספטמבר רעננים ושמחים.
שלכם,
רחל בר - ניר
חניכי חוג העיתון
בתחילת הדרך, דנה, איל ואני חשבנו שבמהלך חוג העיתון נתנסה בעריכה, בכתיבה ובהוצאה לאור של העיתון וזה הכל. לשמחתנו, הכרנו אנשים מדהימים ומוכשרים, בעלי יכולת כתיבה ברמה גבוהה ובעלי חוש הומור ורצינות. נוכחנו לדעת שניתן, בעזרת כוחות משותפים, להוציא לאור עיתון שיעסוק, הן בנושאים חשובים ורציניים והן בנושאים אקטואליים ומשמחים, כגון חגי ישראל, טיולים ובילויים וחוויות אישיות של כל הכותבים. מאוד שמחנו לשלב בפעילויות החוג עבודת כתיבה רצינית לצד אווירה נינוחה וחברתית, שהקנתה תחושה טובה לכל החניכים ולכל המדריכים. העבודה הקשה של חניכי חוג העיתון זוכה להערכה רבה. אנחנו מאחלים לכם שתמשיכו במסירות ובאהבה שלכם לכתיבה ושנמשיך להיפגש בשנה הקרובה ובשנים שלאחר מכן.
כל הכבוד וישר כוח!
עמית, איל ודנה.
תמר עם כל דבר
מאת: תמר שטיין
הגענו לעונת הסתיו והחגים. הזמן שבו אני מרגישה כל שנה, שפחות או יותר אני זקוקה לשינוי כלשהו, לרענון, ואף למשהו חדש ככה באוויר, עם ריח כזה של התרגשות, שכולם רוצים להרגיש. בשבילי היה השינוי המקווה אמור להגיע ממש מספר ימים לפני ראש השנה. הייתי אמורה, אני ועוד מספר חברים מההוסטל שלי בהרצליה, לעבור לגור בבית אחר בהרצליה, קרוב יותר למרכזה. מעבר דירה כזה נחשב עבורי ועבור החברים שלי בתור התקדמות משמעותית בחיינו, כי המעבר הזה אומר שסיימנו את שלב ההוסטל (דירת הבסיס), ומבחינת התפקוד וההתנהגות שלנו אנחנו מוכנים כבר לעבור הלאה. והלאה זה אומר לדירה שהיא חופשית יותר בשבילנו, הדיירים שגרים בה. כלומר, דירה שבה (כנראה) נצטרך לבקש פחות רשות לצאת לכל מקום שנרצה, למשל. השמחה שלי ושל חבריי שעוברים, הייתה גדולה, מן הסתם. אך מהרגע הראשון רמז לנו העובד הסוציאלי שלנו (היי אורן!) שיתכן ויהיו בעיות עם השכנים, כי הם הביאו צו משפטי כלשהו לעכב אותנו בכניסה לדירה החדשה. עדיין לא הבנו אז כמה גדולות הבעיות של הצוות, וגם שלנו בעצם, עם אותם שכנים. בתחילה חשבנו, שמדובר רק בכמה ימים של עיכוב עד שבאמת נכנס לדירה החדשה. אבל העיכוב הזה של הצו מצד השכנים אורך כבר מספר חודשים – מאוגוסט לפחות!
הסיבה של השכנים שלא ניכנס חלילה לגור בבית שבשכנותם היא שאנחנו אנשים חריגים, יוצאי דופן ומוזרים לדעתם, אפילו שמעולם לא פגשו אותנו. בגלל שאנחנו באים לגור שם כחלק מ'תוכנית שיקום' עם צוות של עובד סוציאלי, אם בית ומדריכים אז הם חושבים שאנחנו כל-כך מוזרים, שנהרוס את השכונה היפה שלהם במוזריות שלנו. הם גם חושבים שבגלל שנהיה הרבה דיירים שם (הבית הזה מכיל עד 10 איש) אז נעשה גם הרבה יותר רעש ממשפחה של אבא, אמא וילדים. החששות שלהם מאיתנו הם כל-כך גדולים, כאילו אנחנו איזה מפלצות עם שיניים חדות, זנב וקרניים שבאים רק להפריע את מנוחתם ושלוותם של שכנינו היקרים והחדשים. אני לעומת זאת מקווה, שבית המשפט יודיע להם בהחלטיות שעליהם לנסות לגור בשכנות לנו בכל זאת, כי אנחנו לא עד כדי כך מוזרים, ואסור להפלות אותנו. הרי כולנו יודעים שלכל אדם בעולם, גם אם הוא עם צרכים מיוחדים כמונו או רגילים, יש בעיות כלשהן. לחלק מהאנשים יש בעיות גדולות יותר ולחלק קטנות יותר. לנו יש את הבעיות שלנו, וההבדל בינינו לבין השכנים הסרבנים הוא, לדעתי, שאנחנו בכל זאת רוצים להשתקם ולקבל את כל העזרה האפשרית ולגור תוך כדי זה בתוך הקהילה, בין האנשים ה'רגילים'. אנחנו לא מתאימים לגור במוסד, כי אנחנו לא מפגרים, אבל אי-אפשר גם לשים אותנו בגן-חיות (כפי שנראה לי שהשכנים רוצים), כי אנחנו לא חיות ואין צורך לחשוב עלינו ככה!
הלוואי שיכולתי להביא אותם אלינו להוסטל שיכירו אותנו באמת, וידעו שלא נהרוס להם שום דבר!
בתקווה שהצוות ואנחנו נצליח להתגבר על הצו של השכנים ולעבור בכל זאת בקרוב.
מקווה לכתוב לכם את הטור הבא מהבית בקהילה!
עם כל הלב, תמר.
לשרת בצבא / תומר קלרמן ועומר גליקשטיין
יחידת עוקץ
שמי תומר. בעת שירותי הצבאי שירתי ביחידת עוקץ. זו יחידת הכלבנים בצה"ל וזו יחידה קרבית.
היה לי תפקיד מאוד חשוב. טיפלתי בשלושה כלבים. האכלתי אותם, הוצאתי אותם וניקיתי להם את הכלוב. מאוד נהנית בזה.
חזרתי הביתה כל סוף שבוע. נשארתי שם חמישה ימים בשבוע. היו לי המון חברים והייתי מאוד שמח.
כשסיימתי את השירות סיימתי אותו בתחושה טובה.
שדה דב
שמי עומר. אני משרת בצבא בחיל האוויר, בבסיס שדה-דב.
אני הולך כל יום לצבא, עוזר לנגדת מנהלה, ומאוד כיף לי, לדעתי זה מאוד חשוב לשרת בצבא ולכן בחרתי לבצע את השירות בצורה הטובה ביותר.
כתבותיו של דורון אודות פעילות מוצ"ש וסוף השבוע הסוער שהיה בחורף
פעילות מוצ"ש בנושא חג השבועות
בפעילות מוצ"ש האחרונה ה-23 למאי הייתה פעילות בנושא חג השבועות. את הפעילות העבירו המדריכות אבישג, ושלומית שהיא מדריכת טבע מארגון "לוטם". התחלקנו ל-2 קבוצות, ועשינו חידונים לחג השבועות, ופעילות חליבה כמו שחולבים חלב מהפרה ברפת. נערכו חידונים בשיטת תו השעה כמו שהיה בתוכנית "נכון לעכשיו" עם רפי רשף ב"גלי צה"ל". בחידון זה אתה צריך לזהות קטע משיר ארץ ישראלי וזאת מכיוון שהחידון המוסיקאלי היה בנושא שירי ארץ-ישראל. אח"כ אפינו פיתות בטאבון, והתחלקנו לקבוצות: קבוצה אחת לשה את הבצק עם אבישג המדריכה. הקבוצה שנייה אפתה את הפיתות בתנור ביחד עם שלומית המדריכה, והקבוצה השלישית ערכה קטע תיאטראלי מתוך הסרט: "אסקימון לימון". בסוף מרחנו את הפיתות, בשוקולד למריחה, או בגבינת לבנה. נהנתי מאוד בפעילות.
סוף השבוע הסוער שהיה
בסוף השבוע האחרון ירדה כמות עצומה של גשם, ושלג בחרמון. ירידת הגשמים שימחה המון אנשים.
הגשם תרם רבות לעליית מפלס הכנרת, והשלג הכבד שירד גרם לכך שאתר החרמון יפתח לתיירות, דבר ששיפר את מצבם הכלכלי של עובדי החרמון וגרם לכך שהרבה אנשים ישמחו ויהנו מהבילויים באתר החרמון.
ירידת הגשמים שיפרה את מצב הדייגים בכנרת, ואת מצבם של החקלאים בכל חלקי הארץ. בנוסף ילדים רבים מכל הגילאים יצאו ושחקו בשלוליות, ודבר זה גרם להם אושר רב. כל הנחלים וכל הנהרות התמלאו במים, דבר ששיפר את מצבם.
נקווה שנזכה לעוד מספרי ימי גשם שישמחו אנשים רבים, ישפרו את מצב הכנרת ומצב הנחלים בצפון.
מסיבת ל"ג בעומר
מאת: עומר גליקשטיין
ביום שני התקיימה מסיבה לכבוד ל"ג בעומר.
רוב החברים מהמועדון באו לחגוג את המאורע המשמח. כל החברים ישבו במעגל ברחבה ויואב הנגן והזמר בא התחיל לשיר ולשמח אנשים והיה מאוד כיף.
לאחר מכן דינה באה והיא עשתה ריקודים שבהם היא שיתפה את כולם.
כל מי שרצה לשיר היה יכול אחרי זה.
בסוף היה אוכל שהיה לנו מאוד טעים וכולם שבעו. הארוחה הייתה מבשר שהוכן במנגל על ידי חלק מחברי ניצן ובנוסף היו סלטים ודברים טעימים נוספים.
אני מבחינתי מאוד נהנתי מהמסיבה ומכל מה שהיה. ממה ששמעתי הבנתי שגם שאר חברי ניצן מאוד נהנו ואמרו שהיה מאוד כיף ומהנה.
אנו מחכים בקוצר רוח לשנה הבאה וגם לאירועים אחרים מסוג זה, שבהם נפגשים כל החברים מהמועדון, מדברים, צוחקים ונהנים!
פסטיבל יטבתה לכדורים פורחים
מאת: תמר וואלה
פסטיבל הכדורים הפורחים התקיים בחול המועד סוכות בתאריכים ה - 16.10.08 ו ה– 17.10.08 בפארק תמנע.
לכדורים הפורחים באו אנשים מכל האזור שלנו ואנשים מירושלים ומאזורים רחוקים.
הפסטיבל היה בשעות הבוקר בשני התאריכים הנ"ל.
בפסטיבל היו גם כדורים ממקומות שונים בעולם כמו: ספרד , צ'כיה, בלגיה ועוד.
הכדורים היו בכל צבעי הקשת, ססגוניים וצבעוניים.
בפארק היו דוכני אוכל ופעילויות לילדים.
המון אנשים בכל הגילאים היו בפסטיבל, כולם נהנו מכל טוב, חייכו וצחקו והאווירה הייתה טובה מאוד.
אני ממליצה לכולם להגיע לפסטיבל שיתקיים בשנה הבאה! זאת חוויה מיוחדת שלא כדאי להפסיד...
טיול לאילת ופטרה
מאת: תמר וואלה ואריאל גומל
תמר ואריאל נסעו לטיול לאילת ולפטרה ותיארו אותו כפי שיוצג.
ביום הראשון:
נסענו מהרצליה לאילת ובדרך עצרנו במצפה רמון וניצנה.
לאחר מכן הגענו למלון "מג'יק פלאס".
ביום השני:
נסענו לפארק תמנע וראינו את עמודי המלך שלמה, הפטרייה ומיצג אור קולי.
בדרך חזרה נסענו דרך הבריכות של הפלמינגו ובערב הלכנו למלון רויאל גרדן לראות מופע wow 7 .
ביום השלישי :
הלכנו ברגל לעיר המלכים וראינו את סיפורי התנ"ך, סרט של מצרים העתיקה.
בערב הייתה לנו שיחה עם מנכ"ל המלון ואחרי זה הייתה מסיבת פורים.
ביום רביעי:
נסענו בבוקר לפטרה הלכנו כ- 8 ק"מ. הלכנו לאכול בעקבה ובערב חזרנו למלון.
ביום חמישי:
נסענו למצפה התת ימי, היינו שם כשעתיים ומשם חזרנו להרצליה.
הטיול היה מאוד מעניין ומומלץ מאוד.
יצחק רבין ז"ל - 13 שנים להירצחו
מאת: ענבל בוצר
מוצ"ש, לפני כמעט 14 שנים, 4.11.95, בהפגנה של תנועות השלום, נרצח יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, בידי הרוצח יגאל עמיר.
אני לא אשכח את אותו הערב, ישבתי וצפיתי בטלויזיה, היה משחק כדורגל שבסיומו היה אמור להיות מוקרן הסרט "קרוקודייל דנדי", ואז, מספר דקות לפני תחילת הסרט, הודיעו שיצחק רבין נפגע. מספר דקות לאחר מכן הודיע איתן הבר, שיצחק נרצח ומת.
3 יריות פילחו את חזהו, 3 יריות שלא היו חייבות לקרות.
מספר ימים לאחר מכן ליוו את ארונו של יצחק רבין ז"ל אלפי אנשים. נשיאים, ראשי ממשלות, שרים, ח"כים ואנשים שרצו לתת כבוד אחרון.
בין המספידים היה גם ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית לשעבר, שאמר: שלום חייב להיות, ושלום יהיה. זה המסר של ראש הממשלה רבין. יצחק רבין היה שותפי, חבר שלי. הערצתי אותו ואהבתי אותו מאוד. כיוון שמילים לא יוכלו לבטא את רגשותי, תרשו לי רק לומר: "שלום, חבר".
בעקבות אותו המשפט חיברו אביב גפן ואריק איינשטיין את השיר "שלום חבר".
מאז ועד היום מדי שנה מגיעים אלפי אנשים לכיכר רבין, כדי לזכור ולא לשכוח!!!
ראיון עם אורי וליאת בעקבות החלטתם להנשא / ליאת
איך הכרתם וכמה זמן אתם חברים?
הכרנו בביה"ס "שפרירים" ואנחנו 17 שנים חברים.
כיצד הייתה הצעת הנישואין?
היינו בטיול לספרד בטיול בספרד ואורי הציע לי נישואין.
האם אתם מתרגשים לפני החתונה ובאיזה רמה? והאם ההורים שלכם מתרגשים?
אנחנו מתרגשים מאוד וכמובן שההורים שלנו מתרגשים המון!
מה היו ההכנות לחתונה?
ההכנות כללו הזמנת די גי',רב, טעימות של המנות, חופה, זר לכלה, לפתוח תיק ברבנות ומדידת שמלת כלה.
איזו מתנה הכי הייתם רוצים לקבל לכבוד חתונתכם?
בית משותף לגור בו ורכב חדש.
אנו מאחלים לכם אושר ועושר בהמשך חייכם המשותפים! מחברי מועדון "ניצן הרצליה" - חוג עיתון.
לסיכומו של עניין- מה היה לנו השנה:
נפרדנו מליטל, הכרנו את חן, היה קצת קשה, אבל מעניין…
מסיבת פורים במועדון הקוואן, בה אירחנו את סניף רחובות וסניף ת"א כמובן.
היה טיול עם סניף רחובות, בו טיילנו לגן הברון ולנחל אלכסנדר, לאחר ארוחת הבוקר העלנו קילו או שניים ונהננו ביותר…
להקת ניצנים הופיעה כתרומה לקהילה בפני הוסטל "השחר", בית אבות הרב קוק הרצליה ומועדון לבצלר. הרמנו את כולם על הרגליים ועשינו הרבה שמח.
היה לנו מופע של מאיר הלהטוטן שאותנו הלהיב כל הזמן…
בל"ג בעומר אכלנו בלי סוף בשרים ושרנו עם יואב המגניב המון שירים. רקדנו עם דינה ועשינו חאפלה ענקית.
כמובן שחגגנו גם את שאר החגים: חנוכה, פסח, שבועות וכו'.
עם הראלה והילי השכלנו ולמדנו על אומנים ואומנות. יצרנו, בילינו והיה ממש כיף חיים.
בחוג המחשבים פגשנו את חדווה ומיקי, בנינו מצגות, טיילנו בעולם ולמדנו המון דברים חדשים.
בחוג ההתעמלות הכרנו את הגוף שלנו, נמתחנו, חזקנו ונרגענו מהלחצים שביום יום.
בדרמה דיברנו על אהבה, חיפשנו אותה, שיתפנו את החברים ברצון שהיא כבר תגיע ולבסוף היא הגיעה בהפקה מקסימה.
בכל שבוע באופן קבוע, ב18:00 בדיוק ואסור לאחר, נפגשנו במעגל עם חן. שם הייתה שיחה מעניינת על נושאים שבחרנו לספר, חלקם עצובים וחלקם שמחים, אבל כולם מאוד מעניינים.
בפעילות במוצאי השבת עם תמר ואבישג היו לנו מפגשים שונים, עם אנשים שונים, פעילויות שונות, הפתעות והרבה כיף, ואפילו הלכנו לבאולינג ושברנו המון שיאים.
ובחוג עיתון, היה מיוחד ביותר. כל מפגש היה חוויתי ומעניין. דיברנו על נושאים שונים מחדשות היום, למדנו לכתוב כתבות, הכרנו אחד את השני טוב יותר, נפגשנו גם בבית הקפה, שיחקנו משחקים והתגברנו על המון אתגרים ולבסוף אפילו כתבנו עיתון ועשינו כיף חיים.
וואו! היה ממש הרבה דברים השנה. הלוואי שבשנה הבאה נעשה גם כן הרבה ואפילו יותר.
באהבה ענקית ותודה לכולם על השנה המקסימה!
חניכי חוג עיתון!
חוג עיתון ישמח לקבל חברים חדשים, יצירתיים ומעניינים לשנה הבאה.