בוגרי חיפה כותבים

רוח גבית אמיצה

מאת: זוהר פרייברג, אברהם גרינברג וגילי קליין

פסטיבל אלטרנטיבי ראשון בישראל עבור אנשים עם צרכים מיוחדים. איך לא חשבו על זה קודם?

בשלהי חודש מאי נסענו להשתתף בפסטיבל "רוח גבית" שנערך בקיבוץ בית אורן. זהו פסטיבל אלטרנטיבי ראשון בישראל עבור אנשים בעלי צרכים מיוחדים. הגיעו לשם חבר'ה ממספר רב של ארגונים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, מכל רחבי הארץ. המדריכים שליוו אותנו בפסטיבל היו לרה לוין, יוני פז, ניר הנדלר, רות שרעבי, יפתח עמיר והרכז שלנו, עידן יצחק.
כאשר הגענו לבית אורן, התחלקנו לקבוצות וכל קבוצה השתתפה בסדנה מעניינת אחרת. בין הסדנאות: הכרות עם עולם הרייקי, יוגה צחוק, ג'אגלינג, מדיטציה וגם סדנה שעסקה בתרבות הודו. בנוסף לסדנאות פוזרו במקום מתחמים מגוונים ואטרקטיביים. היו מתחם מוזיקה ותנועה, מתחם הכרויות ומתחם בריכה עם טיפול בהידרותרפיה. אברהם שהשתתף בסדנת יוגה צחוק, הרגיש טוב במהלך הסדנה. הוא סיפר, שכולם ישבו במעגל על מחצלת ועשו פרצופים מצחיקים אחד לשני וגם עשו קולות מצחיקים, אשר גרמו לכל השאר לפרוץ בצחוק.
אחרי פרק הסדנאות צפינו בהופעה של להקת "השלמת הכנסה" שבין חבריה נמנים אורי גוטליב על גיטרה בס ואלון נוימן בתופים. הם עושים זאת כמובן כהשלמת הכנסה, בנוסף למקצועם כשחקנים ובדרנים. לפנינו בקהל ישבה השחקנית עלמה זק, אשתו של אלון וצלמה את האירוע.
היה מפתיע לראות שנוימן וגוטליב מנגנים בלהקה וגם היה מרגש לשבת כל כך קרוב לסלבריטאים.
לאחר ההופעה היה אפשר להשתתף בסדנאות נוספות. גילי קליין, למשל, השתתף בסדנת מדיטציה בצלילים, ולדבריו הוא הרגיש מאד רגוע בסדנה. המדריך של הסדנה, אייל, ניגן על כלים מכל העולם, ובסוף כל המשתתפים שכבו על מזרונים ועשו הרפיה בהדרכתו.

זוהר נהנה מאד מפעילויות היצירה. הוא השתתף בסדנת ציור, יצר פרצוף מבלון וגם הצליח לפסל סוס מגבס.
ב-18:30 נערכה קבלת שבת חגיגית, שבה גילי בירך על החלות וקידש על היין. אחר כך התיישבנו לאכול.
בשעות הערב המאוחרות יותר היתה הופעת רוק בכיכובה של קבוצת נגנים וזמרים עם צרכים מיוחדים. בסוף הערב הופיעו הזמרים אושיק לוי וארי גורלי עם שני בניו, יוחאי ושחר. אחרי כל ההופעות היה ערב דיסקו.
נהננו מאד בפסטיבל והצטלמנו עם המשתתפים האחרים ועם הסלבריטאים שפגשנו – תמונות למזכרת מאירוע נפלא.
אנחנו מאד מעוניינים ללכת לפסטיבל גם בשנה הבאה. זאת הייתה חוויה מיוחדת במינה.


והפעם בניצן נולד: מזג האוויר

מאת: גילי קליין, זוהר פרייברג, מנחם צמח ועמית עוגן

הכנות לתחרות הכשרונות של העמותה "ניצן נולד" התחילו חודשים ארוכים לפני האירוע עצמו.
ב- 31.5.2010 נערכו במועדון מבחני הקבלה לתחרות, שנערכה בסוף אוגוסט. יש לציין כי הגליון הנוכחי נסגר לפני התחרות.

הבוחנים היו הרכז עידן יצחק, המדריכות רות שרעבי וגל זיון, והמנהל המוזיקלי של התחרות בועז שטרנברג, ששימש כמדריך בעמותה במשך שש שנים.
הבוחנים בקשו מהנבחנים לומר את שמם, גילם, היכן הם גרים ואיזה שיר הם הכינו. בכל פעם שנבחן עלה לשיר, בועז ליווה אותו בנגינה בגיטרה.

נושא השנה הוא עונות. בהתאם לכך, במופע יועלו שירים הקשורים בעונות השנה ובתופעות שונות הקשורות למזג האוויר, כמו גשם, רוח ושמש. החוג לתיאטרון של העמותה נבחר להציג את קטעי הקישור האמנותיים, בין שיר לשיר, בתחרות.
זאת הפעם השלישית שאנו עורכים את תחרות "ניצן נולד" בעמותה

"ידיעות ניצן" בחר לראיין מספר חברים שנגשו לתחרות. זוהר ראיין את שלי זיסר ואת עמית עוגן.
שלי ספרה, כי החליטה לגשת למבחני הקבלה מכיוון שהיא אוהבת לשיר ולהופיע. היא בחרה בעצמה את השיר "גשם אחרון", בגלל שזהו שיר מרגש. לדבריה, מבחני הקבלה היו מרגשים. היא נזקקה למעט זמן, כדי להרגיע את התרגשותה ולגשת למבחן.

ואיך יהיה להופיע?
"זה יהיה קצת מפחיד – להופיע בפני קהל של 300 צופים. זה מרגיש כאילו שאני מופיעה בפני אלפי אנשים בניצנים."

גילי קליין ניגש גם הוא למבחני השירה, ומעבר לכך הוא משתתף במופע כשחקן במערכונים שיבצעו חברי החוג לתיאטרון בערב המופע.
לדבריו, החברים בחוג עורכים חזרות רבות, על מנת להתאמן על הטקסט ועל הדמויות שלהם במערכונים. חבריו למערכון הם אבי ויהונדב וגילי מאחל לכל הזמרים והשחקנים הצלחה רבה במופע.
כחבר בחוג לתיאטרון, גם זוהר משתתף בשני קטעי קישור במופע. לדבריו, לא קל לו לזכור את הטקסטים, אבל הוא עושה מאמץ רב כדי לעשות זאת.

 

הדמיון עובד שעות נוספות

מאת: גילי קליין

בסוף השנה, אחרי הרבה תרגילים על במה, אנחנו צפויים להעלות הצגה גדולה של חברי חוג תיאטרון.
בערבי שלישי מתקיים מפגש של חוג תיאטרון במקלט, בהנחיית רות שרעבי וורד פרוכטר. במהלך המפגשים אנחנו לומדים ומקבלים כלים מעשיים, שיעזרו לנו לשחק על במה מול קהל.
אנחנו לומדים פנטומימה, ממציאים סיפורים בהמשכים בזוגות או ממציאים סיפור מתמונה שקבלנו, לומדים כיצד להיכנס לדמות, שלעיתים רחוקה מאד מהאישיות שלנו; הולכים בחלל החדר ומדמיינים שאנחנו פוסעים על סוגי קרקע שונים או נמצאים במקומות שונים. בנוסף, אנחנו לומדים לעבוד עם פרטנרים נוספים וליצור איתם דיאלוגים. זה מצריך הרבה מאד הקשבה ואימון.
הכלים הללו עוזרים לנו להפעיל את הדמיון והם גם מאד מהנים.
באחד מהמפגשים, ורד ורות בקשו מאתנו להעלות הצגה קטנה, ונתנו לנו פרטים על כל דמות שאותה אנחנו צריכים לשחק, וכן על המקום והזמן שהדמויות נמצאות בהם. שחקנו מבלי לתכנן מראש מה כל אחד יאמר – זה נקרא אלתור.
אחד המקומות של ההצגה המאולתרת היה חוף הים. בהצגה הזו השתתפו זוהר, יהונדב ואני. זוהר ואני שחקנו חברים ואני הייתי חייב לו כסף על התערבות שהיתה בינינו, אבל ניסיתי להתחמק מלשלם לו. יהונדב שיחק את החבר שמנסה לנוח בים ומבקש שנפסיק לצעוק ולהפריע לו.
חוג התיאטרון מעשיר אותי מאד ומעניק לי בטחון עצמי. בסוף השנה נעלה הפקת תיאטרון גדולה ונזמין את ההורים שלנו ואת הצוות של העמותה. אני מקווה, שכולם יוכלו להגיע וליהנות ביחד אתנו.
 
כולנו חברים

מאת: בשמת ברקן

אז מהי חברות ואיך מודדים אותה? מה עושים כשחבר בצרה? ואיך תזהו אם אתם אסרטיביים או אולי פאסיביים? את התשובות לכל השאלות הללו מצאנו בקורס חברות. בסוף חודש יוני הסתיים הקורס שהתקיים בדירת ההכשרה ביבניאלי. משתתפי הקורס היו חברי מערך הדיור של ניצן חיפה, מהם שישה דיירי יבניאלי ושישה דיירי לווין. המפגשים הראשונים נועדו לתיאום ציפיות ולהבנת הרצונות, ומיד לאחר מכן קפצנו למים העמוקים והתחלנו בלימוד תכני הקורס. אלו היו לימודים לכל דבר, מפני שבין היתר קבלנו גם שיעורי בית.
מדריכי הקורס היו עידו גילת וורד פרוכטר וגם קבלנו מלווים נאמנים בדמות עידן יצחק ואולגה סורוקוב, שתפקידם היה ללוות צורה אישית ובאופן פרטני את חניכי הקורס בשיעורי הבית שניתנו ולסייע במידת הצורך.

הקורס כלל הפעלות ומשחקי תפקידים, לצד לימודים תיאורטיים ומעשיים, עבודה יחידנית ועבודה קבוצתית. בין יתר התכנים שנלמדו היו הקשבה – איך מקשיבים לצד השני ומנהלים תקשורת, מהי התנהגות אסרטיבית, כיצד יש להתאים את טון הדיבור ושפת הגוף לסיטואציה וכיצד אפשר לפיהם להבין את המצב הרגשי של האחר. דברנו גם על החשיבות של הצבת גבולות בחברות, ומהו החלק שאני לוקח בתוך קבוצה.

הקורס היה הזדמנות נדירה להכנס לאני הפנימי וללמוד לשפר אותו, וגם להבין כיצד מזהים צורך של חבר שעומד מולך.
זאת היתה בשבילי הזדמנות לקבל כלים שילוו אותי הלאה בחיים, והיא פתחה דלת לעולם שלם.

משתה דמיוני / עמיקם מחלין

משתה מרננים

מתקיים אי שם בגנים,

לובשים פנים,

בערבים, משתנים.

ארוחות שחיתות

הן זמן להמונים,

אך שם בגנים,

הנימוס הוא בעליו של הפנים,

אין מקום להמוני.

מעבירים שיחות חולין,

תוך לגימת יין שרף

מהבצירים המעולים

והמשובחים.

שקט הגן,

אין מפריעים הנערים,

שבשעת ערב מוקדמת,

עושים שמות לנרגלים.

האורות המהבהבים

צבעוניים ומרהיבים,

חגיגה וריקודים,

והואלסים הקלילים

של אותם חיזורים שקטים,

מגברים מכובדים,

שיחקוקים וניגונים,

ורומנים שנרקמים,

בין חבלי הדמיון

פה בגנים, במאה ה-21

של קרית חיים.