בנגיעה אחת רכה
תפקוד מיני הוא כרטיס כניסה לדימוי עצמי גבוה בחברה המודרנית יחד עם כסף והצלחה. אבל מה קורה לאותם צעירים בוגרי החינוך המיוחד, שמגיל צעיר מלמדים אותם שהם לא חלק מהחגיגה הזאת? פרויקט "לחוד וביחד" בבית ניצן ברחובות מעודד את האוכלוסייה המוגבלת להכיר במיניות שלהם ולאהוב את עצמם בדרך לגילוי האינטימיות הזוגית, צמד מילים שיכול לעזור גם ליפים והעשירים.
מיניות נקשרת בתרבות לעוצמה והצלחה ובעיקר לאנשים יפים שמוכרים לנו סקס בפרסומות ובסרטים. תפקוד מיני מגדיר את הערך שלנו בחברה ובעיקר בעיני עצמנו. כאשר מדובר באוכלוסיה מודרת חברתית, זו בעלת ליקויי הלמידה והמוגבלות הפיזית, התפקוד המיני הופך להיות מרכזי יותר בחשיבותו לפיתוח ההערכה העצמית. למעשה, העדרו יכול לחסל את הנפש הכמהה לאהבה ולגרום לדיכאון שעלול להוביל לנטיות אובדניות.
"לחוד וביחד" הפועל בבית ניצן ברחובות הוא מרכז ייעוץ, טיפול והדרכה בתחום המיניות לאנשים עם מוגבלויות חברתיות וקוגניטיביות, שבמהלך ארבע השנים האחרונות נותן שירותים לכל האזור. אירית ירון, מנהלת בית ניצן, מספרת על ההצלחה הבלתי צפויה: "הצורך בהקמת מרכז לסיוע בתפקוד המיני עלה כאשר המדריך במועדון הבוגרים שלנו פנה אלי ואמר שהחניכים שלו כל הזמן מדברים איתו על מין והוא לא יודע מה לעשות. הוא הציע להזמין סקסולוג שידבר איתם, אבל אני הרגשתי שזה לא מתאים. מדובר באנשים עם תפקוד למידה וקשיי הסתגלות, לכן הרגשתי שצריך גישה מיוחדת."
בחיפושיה אחר האדם המתאים הגיעה ירון לגבריאל (גבו) וייס, פסיכותרפיסט, מטפל מיני והמנהל המקצועי של המרכז, הגר בקיבוץ נצר סירני ועובד אף במרכז לבריאות הנפש בנס ציונה. במשך שנים הוא עבד בחינוך המיוחד ועם הפנייה של ירון הוא החליט להרים את הכפפה ולעבור השתלמויות בטיפול מיני. יחד הם התחילו בקבוצות ניסוי של הורים וחניכים בהם דיברו על מיניות. שטף הצרכים שעלה והניע אותם לחשוב כי הם צריכם להקים מרכז טיפולי, שכן הם נגעו בנקודת הסבר שממנה אין חזרה.
"טיפול מיני באוכלוסייה מיוחדת לא שונה מאוד מטיפול מיני רגיל" מסביר וייס. "בשני המקרים אנחנו עוסקים בחלקים הכי רגישים של האדם שקשורים ליחסים בין אישיים. מגיעים אלינו מטופלים עם בעיות נפשיות שונות מכל הדרגות, תסמונות גנטיות שונות, עם או בלי פיגור שכלי, לקויות למידה, תפקוד, הסתגלות, הפרעות קשב וריכוז קשות, פגועי נפש, תסמונת דאון, סי פי ברמות שונות, אוטיזם ועד לאוטיזם גבוה המכונה תסמונת אספרגר. זוהי האוכלוסיה שבעבר קראו לה "יורמים", אנשים עם רמה שכלית גבוהה ועם תקשורת חברתית נמוכה. הם מרגישים לא שייכים לכאן כי הם עצמאיים, לומדים באוניברסיטה ויש להם רכב, אבל עדיין הכושר החברתי שלהם לקוי".
ירון: "מרבית האנשים שלנו הם כאלה שכל חייהם הגנו עליהם, כיסו אותם, ליוו אותם, הסיעו אותם, הם אף פעם לא באמת לבד. המיניות שלהם היתה במקום אחר, אין להם פרטיות כי הם כמו תינוקות כל החיים. תמיד יש שם מישהו שמגן ומפקח עלייך. זו אוכלוסיה בוגרת בגילאי 30 – 40 שמתנהגת כמו בני 13-12. רק עכשיו הם מגלים את עולם המיניות.
וייס: "הם יכולים להתחיל עם בחורה ולדקלם לה שעה על אוסף הבולים שלהם. הם לא מזהים את שפת הגוף שלה אם היא מעוניינת או משתעממת. הם לא מזהים אם טון הדיבור אסטרטיבי או רך. הם לא קולטים את הניואנסים שאנחנו קולטים אינטואיטיבית, אין להם את הסנסורים אם הם מחבקים חזק מדי, למשל, הם עסוקים בעצמם ולא מקשיבים. בדינמיקה הקבוצתית במסגרת הקבוצה הם למעשה מדמים מציאות וכל זה עולה ובולט. יש להם רצון עז לקשר והם מדוכאים, מתוסכלים ועצובים, חלקם עם נטיות אובדניות כבר בגיל ההתבגרות, כשהם לא מבינים למה האחר לא קולט אותם. הם תמיד מאשימים את החברה שלא יכולה לקלוט אותם, והם לא מסוגלים לקלוט את עצמם".
"יש נשים שמחפשות אהבה ובגלל שהן לקויות למידה הדימוי העצמי שלהן נפגע והן חושבות שהן טיפשות, שאף אחד לא מקשיב להן ושרק באמצעות סקס הן יכולות לקבל תשומת לב, כי כאן מדובר באקט פיזי, אף אחד לא בוחן את היכולות הפיזיות שלהן ולכן הן מרגישות כאן טוב. העניין הוא שלאחר כמה זמן הם לא מצליחות להעלות את הערך העצמי שלהן באמצעות הסקס וזה מתסכל. הדימוי המיני משליך על הכל בתרבות שלנו, העניין הוא שברגע שהדימוי עצמי עולה, אז גם הדימוי המיני עולה. כשמנסים להפוך את המשוואה, נתפסים הרבה פעמים ליחסים לא בריאים".
ירון מספרת כי בתחילה ההורים היו מוטרדים מתיבת הפנדורה שיכולה להפתח עם הנגיעה במיניות. "להורים היה פחד גדול מהתמודדות עם נושא המיניות. הם היו מוטרדים יותר לגבי הצד הפרקטי של העניין, כמו אמצעי מניעה, אבל בעיקר פחד שהילדים יפגעו רגשית ויתמוטטו לאחר אהבה נכזבת. התפישה שלהם היתה שהילדים האלה לא יכולים להתמודד עם פגיעה רגשית והם רצו להמשיך ולגונן עליהם. ההגנה האבסולוטית הגיעה למצב אבסורדי בו אחת האמהות נכנסה למשבר כאשר הילד שלה בן ה-30 סיפר להן שהוא מצא אהבה שצעירה ממנו בחמש שנים. פער הגילים הזה שאין לו משמעות בשום מצב ובטח לא כאשר מטפלים באוכלוסיה הזו, מוטט אותה רגשית"..
בית ניצן ברחובות הוקם לפני למעלה מעשרים שנה כעמותת מלכ"ר עצמאית, שבראשה עומדת עפרה אלול שנתנה גיבוי לכל הפרויקט. ירון: "האוכלוסיה שמגיעה לכאן שייכת לאגף השיקום ולתפישתי, חשוב מאד ללמד אותה זוגיות ומיניות. זה חלק בלתי נפרד מנושא השיקום. אם אני רוצה לשקם אדם, אני חייבת להוביל אותו לנורמליזציה מלאה הכוללת זוגיות ומיניות.
מרכז "לחוד וביחד" מפעיל עשר קבוצות באזור ועוד עשר באופן פרטני. בקרוב תפתח קבוצה של חינוך מיוחד בראשון לציון ולאור ההצלחה מתוכננת להיפתח בעתיד קבוצה לאוכלוסיה הרגילה.
ירון:" אנחנו רוצים להגיע לאנשי ההיטק, לסטודנטים בפקולטה לחקלאות, במכון ויצמן, אנשים שמצליחים מאד אך מבודדים חברתית, שמרגישים ששוב ושוב לא הולך להם, כי יש להם קושי ליזום קשרים ולתחזק קשר כתוצאה מפחד מאינטימיות. אנשים שיושבים כל היום מול מחשב חווים קשיים חברתיים, הם עובדים כל היום וכביכול נחשבים לאנשים מצליחים, אבל בסופו של יום הם בודדים. הם חיים כרגילים בינינו ואפילו מרווחים ומצליחים, אבל הם אנשים אומללים כי בדבר הכי חשוב שהוא אהבה וקשר זוגי הם לא מצליחים".