"הי, מישהו שומע אותי?"

"בסך הכל טוב לי. אני לא מתלונן"

"קוראים לי בועז היימן. אני בן 41 וגר בדירה של אגודת ניצן במסגרת הדיור המוגן בתל אביב. למרות שיש לי כל מיני בעיות, אני חי רגיל ומתפקד. אני עצמאי ועובד כבר 18 שנה בבית לווינשטיין באגף הלוגיסטיקה. התפקיד שלי הוא לחלק תרופות בעגלה למחלקות ולחולים.  

יש לי לקויות למידה קשות וגם אני סובל מבעיות של חוסר קורדינציה. בגיל 7 עברתי תאונת דרכים קשה ואז נפגעתי בראש. אחרי התאונה, ההורים שלי, שגרו אז בבאר שבע, ושאינם בחיים עוד, העבירו אותי לקיבוץ גבעת חיים לבית ספר לחינוך מיוחד. תמיד היה לי קשה בלימודים. בקיבוץ למדתי עד גיל 18. כל סוף שבוע נסעתי בשני אוטובוסים לבאר שבע. באמצע השבוע היו לי משפחות אומנות. משפחה אחת מחדרה, ואחרי כמה שנים משפחה אומנת מקיבוץ אביחייל. 

זה לא פשוט להיות עם משפחה אומנת. זאת לא המשפחה שלי ולא הבית שלי. כל הזמן נתנו לי הוראות: אל תלך לשם, תחזור עד שעה מסוימת. לא קל. כשהגעתי לגיל 18 רציתי להתגייס לצבא, אבל הצבא לא רצה אותי. עם כל הפרוטקציה שניסיתי להפעיל מטעם ההורים שלי, לא הצלחתי להתגייס ולבטל את הפטור מהצבא. תקופה מסוימת עבדתי בבית חולים סורוקה במחלקת רנטגן. הייתי מוציא תיקים. 

אמא שלי ז"ל הייתה פעילה מאוד באגודת ניצן ובזכותה התקבלתי למכון של ניצן אונים בכפר סבא. במשך שנתיים שם לימדו אותי להסתדר בחברה, להיות עצמאי והכינו אותי לעבודה. גרנו בתנאים של פנימייה. אכלנו יחד בחדר האוכל. אני זוכר את תורנויות המטבח. המדריכים לימדו אותנו כללים חשובים לחיים ולעבודה: לא להתחצף למעסיקים שלנו. לבוא בזמן לעבודה ואף פעם לא לאחר. להתלבש נקי ומסודר. להתגלח בבוקר, וגם כשאין חשק וכח – להיות ממושמעים. אנחנו החניכים ניקינו את החדרים שלנו. אם הבית הייתה בודקת את הניקיון. פעם בשבוע הייתה פגישה של כל החניכים. השנתיים שם הקפיצו אותי. לימדו אותי להיות עצמאי.  

משם הגעתי לדירה של אגודת ניצן בתל אביב. הדירה הראשונה הייתה ברחוב רש"י עם שותף. פעמיים בשבוע מגיעה אלינו מדריכה מיוחדת. היא עוברת איתנו על התקציב האישי שלנו. בודקת אם אנחנו מסתדרים ועוזרת לנו לפתור בעיות אישיות. יש לי שני תחביבים. הראשון הוא תיאטרון. אני משתתף בקבוצת התיאטרון של ניצן בתל אביב. בקבוצה שלנו יש כיסא פנוי. בכל פעם מישהו יושב על הכיסא הפנוי ומספר על הבעיות שיש לו, למשל בעבודה. כל החברים נותנים רעיונות איך להתמודד עם הבעיות. ככה יש לי תמיכה מחברים. 

התחביב השני הוא אימון בחדר כושר. אני מתאמן בחדר כושר שנקרא 'פורמה' ברחובות. מקבלים אותי שם כמו שאני. מתייחסים אליי יפה ולכן אני נהנה לנסוע לשם ולהתאמן. ההורים שלי נפטרו מזמן. מזל שיש לי מקום עבודה קבוע כבר 18 שנה. בבית לוינשטיין אני מכיר את כולם. יש לי קשר מצוין עם העובדים. גם המשכורת שלי סבירה. אמנם אני מקבל השלמת הכנסה, אבל אני מסתדר. בסה"כ טוב לי ואני רוצה שכולם ידעו כמה אגודת ניצן עוזרת לי".

לכתבה המלאה באתר ynet לחץ כאן.