הורים שואלים
הורים שואלים כיצד יוכלו לסייע לילדיהם
אני אמא לילד בסוף כיתה ג', ילד אינטיליגנט, נבון, קשב וריכוז ברמה סבירה ביותר, זכרון לטווח קצר וארוך טובים, בעל הבנה עמוקה בחשבון, יכולת התבטאות טובה מאד, אוצר מלים עשיר, אך מתקשה בקריאה קולית ודמומה ובכתיבה, אם כי חשוב לי לציין שהוא מבצע הכל בתחום זה אך מבחינתו רק ברמת מינימום. המורה המליצה לעשות אבחון חיצוני כדי לדעת אם לשלב אותו בפעילות בוועדת שילוב של ביה"ס בשנה הבאה. שאלתי היא - האם קשיים אלה מקוטרגים בקרטריונים של וועדת שילוב? נראה לי שניתן לעשות עוד הרבה בביה"ס לפני המלצה שכזאת. מה דעתכם?
וועדת שילוב הינה וועדה פנימית של בית הספר העוסקת בהקצאת שעות הוראה מתקנת, בעיקר לילדים עם בעיית קריאה. דוקא בשל הפער שאת מתארת אצל בנך, בין ההבנה, ההתבטאות הטובה, אוצר המלים, לבין
הקושי בקריאה ובכתיבה, קיימת סבירות שיהיה זכאי לקבל שעות שילוב מטעם ביה"ס. לצורך קבלת שעות אלה יש צורך באבחון.
בני אובחן בשנת 2004 בסניף ניצן פתח תקוה ועל פי הסיכומים הוגדר כילד הנמצא בקבוצת סיכון לליקויי למידה. היום בני עולה לכיתה ה' והפערים בלמידה, על פי ראייתי וחוות דעת של המחנכת הולכים וגדלים. לאחרונה, בהתייעצות וטיפול מול הנוירולוג, הוחלט לתת לו לנסיון רטלין במינון נמוך, וכן פעמיים בשבוע בזמן שהוא הולך למורה פרטית. לדברי המורה הילד רגוע, עד שתענוג ללמדו והוא אף משתף פעולה בצורה שלא תאמן. גם חווית הלמידה שלו ממש טובה. ברצוני לברר מדוע למרות נטילת התרופה, ישנם מצבים בהם הילד נתקע בעת קריאה במילה מסוימת, עד שאינו מצליח לזהות ולקרוא אותה. האם קיים אבחון נוסף שרצוי לעשות בכדי לנסות לעלות על בעיה והאם זה מעיד על דיסלקציה?
הרטלין עוזר לילד להתמקד ולהיות קשוב ומרוכז יותר במקרים בהם קיימת בעיית קשב וריכוז. קשיים בקריאה עקב קושי בזיהוי יכולים לנבוע כתוצאה מלקות למידה, וכפי שאת מציינת, הילד אכן אובחן כנמצא בקבוצת סיכון לליקויי למידה. יש לבדוק האם אין בעיה בראיה ו/או במיקוד הראיה ובמידה והראיה תקינה, האם לא מדובר בלקות? הרטלין אינו פותר את בעית הלקות.
במידה ויש חשד ללקות יש לפנות לאבחון דידקטי (במידה וטרם נעשה). מומלץ לבצע את האבחון תחת השפעת רטלין, בכדי לנטרל את קשי הקשב והריכוז.
יש לי שני ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ושניהם לוקחים רטלין. הגדול לומד בכיתה ה' ויש לו רמת אינטילגנציה גבוהה מאד לגילו. בגיל 6 עבר אבחון בניצן והמאבחנת אמרה שאינו זקוק להוראה מתקנת בשל רמת האינטילגנציה הגבוהה. לדברי המורה שלו יש לו קשיים בכישורי שפה, בקריאה ושגיאות כתיב והיא ממליצה על אבחון נוסף. שאלתי היא אם לא כדאי לחכות לכיתה ו', כדי שהאבחון יהיה רלבנטי לחטיבה, והאם עושים את האבחון תחת השפעת רטלין?
לגבי הבן הקטן שלי (שגם לו רמת אינטליגנציה גבוהה מאד), הוא עולה בשנה הבאה לכיתה א', הוא מטופל בשל בעיות התנהגות. האם כדאי גם לו לעבור אבחון? (שניהם היום בריפוי בעיסוק ואצל קלינאית, לשניהם בעיות בשליפת מלים).
ראשית, כל הכבוד לך על המודעות וההשקעה באבחון ובטיפול ילדייך.
לאור תיאורי הקשיים שמציגה מורתו של במך הגדול, נראה כי לצד רמת האינטילגנציה הגבוהה, תתכן גם קיומה של לקות למידה. בנוסף, מאחר והאבחון הראשון נערך בגיל 6, בהחלט מומלץ לבצע אבחון נוסף, הן בכדי לקבל תמונה עדכנית מקיפה לגבי קשייו והן בכדי להתוות תכנית התערבות מתאימה ביחס לממצאי האבחון.
לשאלתך בדבר דחיית האבחון, ברצוננו ליידעך שאבחון המבוצע בכיתה ו' אינו רלוונטי לחטיבה באם את מתכוונת ליישום התאמות בדרכי הבחנות. בהתאם להוראת משרד החינוך כיום, כפי שפורטו בחוזר מנכ"ל תש"ס 9 א', האבחון צריך להערך לפחות בכיתה ז' על מנת שההתאמות תהיינה תקפות לבחינות הבגרות. גם כשעורכים אבחון בכיתה ז', המטרה עיקרית הנה איתור הקשיים, בניית תכנית התערבות ומתן התאמות בדרכי למידה והבחנות. ברוב המקרים יומלץ לפנות להארכה חוזרת (לא תמיד אבחון) בצירוף של דיווחים מפורטים על התפקוד בביה"ס במקצועות השונים בהם קיימים קשיים, בכדי לבחון מתן המלצות לדרכי הבחנות בבחינות הבגרות.
לגבי רטלין בזמן האבחון- אם הילד נוטל רטלין באופן קבוע ומתפקד בעזרתו, הרי שהאבחון ייערך אף הוא תחת השפעת רטלין.
בנוגע לבנך הצעיר - אנו מתרשמים שהוא מאובחן ומטופל ומתפקד בהתאם. מומלץ להתייעץ עם אנשי המקצוע העובדים עימו - האם האבחון יוכל להעשות כחלק מהתהליך הטיפולי או שיש צורך באבחון נוסף בנפרד. יתכן וכדאי לשקול אבחון לבדיקת בשלות ומוכנות לכיתה א'.
בני בן ה-12, מתקשה מאד בהכנת שיעורי בית ומבקש תמיד את נוכחות אחד ההורים. האם עלי להיענות לבקשתו, או לדרוש ממנו שיכין את שיעוריו באופן עצמאי? ברצוני להוסיף שלאחרונה הנושא מעורר ויכוחים ומריבות בבית, וזמן הכנת השיעורים מתארך יותר ויותר. לעיתים נראה לי שהוא מפתח בי תלות ואינו מסוגל לעבוד באופן עצמאי.
את שואלת שאלה המעסיקה הורים רבים שמוצאים עצמם נאבקים יום יום עם ילדיהם סביב הכנת שיעורי הבית. נושא זה הוא נושא כאוב, במיוחד במשפחות בהן יש ילדים עם ליקויי למידה.
כמו שאת מתארת, יש תגובות רבות של כעס, בעיקר נוכח חוסר האונים של ההורים ובמקרים רבים מערכת היחסים עם הילדים נפגמת, לעתים עד כדי הרמת ידיים וויתור.
אחד הקשיים המרכזיים אצל ילדים עם לקויות למידה הינו קושי בגיוס האנרגיות ללמידה.
לעתים רבות נוכחות של מבוגר, במיוחד הורה, עוזרת לילד לגייס את אותה אנרגיה שכל כך קשה לו לגייס כשהוא לבדו. זו גם הזדמנות לשהות ביחד שמאפשרת לילד לזכות בתשומת לב ובהערכה מצד הורה על המאמץ שהוא משקיע.
לכן, מומלץ בהחלט (כמובן כשזה מתאפשר), לשבת ליד בנך בעת הכנת השיעורים. ניתן בהדרגה לצמצם את משך הישיבה, או המעורבות בהכנת השיעורים. למשל: לאחר מתן עזרה לילד בהתארגנות להכנת השיעורים, כאשר הוא מבין את הנדרש ממנו ומתחיל להכין שיעורים, לצמצם את משך הישיבה, אולם להישאר באותו חדר ולעסוק במשהו אחר ומדי פעם להציץ על הילד, לעודד וכו'.
בכל מקרה, מאד חשוב לעשות כל מה שניתן בכדי להימנע מהכעס והרגשות ה"שליליים" המקלקלים את מערכת היחסים עם הילדים.
אני אמא לילד בן 13, אשר אינו מסוגל לקרוא ספר שלם. אני נוקטת בשיטת ספרי בדיחות מאחר ומדובר בשורות קצרות (שאהובות עליו) וכן משתדלת שיקרא סיפור לפני שנה לאחותו הקטנה בכל ערב.
האם השיטה מספיקה? או שיש דרכים נוספות לעודד אותו לקריאה יותר ארוכה (דף ביום)? אציין כי כל המשפחה מנוייה בספריה כך שדמויות לחיקוי יש בהחלט.
קודם כל, הערכתנו לך על פיתוח שיטה טובה לחיזוק הקריאה. ולמעשה, כל תחום עניין שיעודד את ילדך לקרוא, הינו ראוי לצורך זה. ניתן להיעזר בעיתונות כמו ספורט, עיתונים לבני העשרה, מוזיקה, מחשבים וכד'. האינטרנט משמש כמקור עשיר מאד לנושאים מגוונים, הכתובים במאמרים קצרים. גם גיוסו של בנך להקראת סיפורים לאחותו הינו רעיון טוב. במקביל, ניתן לעודד התכתבות בתוך המשפחה בעזרת פתקים,, sms או אינטרנט.
ולבסוף, יש הרבה משחקי שולחן העוסקים בקריאה כמו משחקי קלפים שונים, שבץ-נא ועוד משחקים המבקשים קריאה כחלק ממטלות המשחק.
הבן שלי בכיתה ג', מתקשה בקריאה ונמנע מלקרוא. הקריאה שלו מקוטעת ואינו מצליח לקרוא מלים קשות. בנוסף, יש לו הרבה שגיאות כתיב. המורה שלו טוענת שהוא ילד נבון ושאין מה לדאוג ובכל זאת אני דואגת, האם יש משהו שאפשר לעשות?
בכיתה ג' בהחלט יתכן שעדיין קיימות שגיאות כתיב ושהקריאה אינה רהוטה ושוטפת. יחד עם זאת, מנסיוננו, אין לזלזל באינסטינקטים של הורים מאחר ואין כמו הורה להכיר את ילדיו וכדי להשקיט את דאגותייך אנו ממליצים לפנות לאבחון דידקטי בו יבדקו תפקודי הקריאה, הבנת הנקרא והכתיבה וניתן יהיה להעריך האם הקשיים שתיארת אכן מצביעים על קיומה של לקות למידה כזו או אחרת.
בני בן 7.5 עולה לכיתה ב'. מאז ומתמיד הוא מאד רגיש ופגיע ובכיתה א' זה הוחמר. הוא נלחץ בקלות ונפגע עוד יותר בקלות, במיוחד מהחברים בגילו גם כשאין סיבה לכך. לטענת המורה אין בעיה לימודית אבל לרוב הוא מאבד את הריכוז ולא מקשיב (מרחף). מה עושים? דבר חשוב - נורא חשוב לו לרצות את החברה.
תיאור הדברים שהעלית מצביע על חשד לקושי רגשי או לקות למידה. בכדי לברר זאת לעומק, כדאי להגיע לפגישה הכרות עם פסיכולוג מומחה ללקויי למידה, בכדי להחליט האם ואיזה אבחון לבצע.
בתנו היא כזאת שיודעת הכל, זוכרת הכל וקוראת המון. אבל מכיתה א' לא עושה שיעורי בית. בכלל קשה לה להתרכז במילוי משימות ועמידה בזמנים וזה פוגע בה בהמון תחומים. בבי"ס לא עושים כלום כי הציונים שלה מעולים בד"כ. גם אנחנו ההורים עברנו חוויות דומות. איך לעזור לה למצות את עצמה?
א. יתכן שבתך זקוקה לתוכנית לימודים מאתגרת יותר.
ב. נראה לנו שכדאי להיעזר במורה/חונכת, שתלמד אותה גם אסטרטגיות לניהול זמן ולשיפור דרכי למידה.
הילד שלי בן 9, מסדר ומארגן את התיק ללימודים לבדו ותמיד אני עוברת אחריו. זה מאוד מעליב אותו ותוך כדי הביקורת שלי הוא מקטר, אבל תמיד יש איזה מקצוע שהוא שוכח או ספר לימוד. העניין הוא שאני לא יכולה להרשות זאת, כי להשלים את החומר בבית אחר כך זה מאוד קשה, במיוחד לאור העובדה שאינו נוטל רטלין אחה"צ. מה לעשות?
ההורה צריך ללמד את הילד מהי אחריות. כדאי במקרה שתיארת, לחשוב יחד עם הילד (רצוי שזה יהיה הרעיון שלו), איך בודקים אם הכל נמצא בילקוט. בדרך מכבדת זו, עוזרים לילד להתארגן ובמקביל ללמוד אסטרטגיה של בקרה. כמו כן, יעוץ והדרכת הורים הינם חשובים לא פחות. אנו מציעים לך להצטרף לקבוצות ההורים שבאגודת ניצן ו/או לאוניברסיטה להורים.
בני בן 14.5 ועולה לתיכון בשנה הבאה. הוא קיבל ממוצע 9.3 בתעודת סיום כתה ח'. בשנתיים האחרונות שמתי לב במיוחד לחוסר ריכוז בהכנת שיעורי הבית. יש לציין שהוא די אינטליגנט ובעל השכלה כללית די רחבה יחסית לגילו. כמו כן הוא מאד רגיש ובעל ביקורת עצמית מוקצנת. הוא גם נוטה לפעמים למצבי-רוח. במקביל, היה שרוי בדיכאון (קצר וזמני מאד: כחודש בכל פעם). בהתייעצות עם יועצת ביה"ס, היא טענה שאין לי מה לדאוג מכיוון שיש לו תעודה מצוינת וגם אף אחד מהמורים אותם שאלה לא התלונן, אלא להיפך. מאחר והוא עולה לתיכון בשנה הבאה, רציתי לדעת אם יש טעם לעשות לו אבחון דידקטי.
בכדי לענות על שאלתך באופן הטוב ביותר, נראה לנו שכדאי לבצע הערכה פסיכיאטרית. הפסיכיאטר עושה אבחנה מבדלת וקובע אם הבעיה נעוצה בקשיי קשב וריכוז או בסיבה אחרת. בשלב ראשון, אנו מבקשים למלא שאלון מקיף ובעקבותיו ראיון מקיף ראשוני. במידת הצורך, ואם הפסיכיאטרית תראה לנכון, יערך אבחון דידקטי. אנו עובדים עם דר תמי מוזס פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער.