דף הבית   English
*שם מלא
*דוא''ל
*טלפון
*עיר מגורים
אשמח לקבל עדכונים מאגודת ניצן. בכל עת ניתן להסיר את כתובתך
facebook nitzan page link

הורים שואלים

הורים שואלים כיצד יוכלו לסייע לילדיהם
אני אמא לילד בן 10 עם בעיית ארגון. הוא עולה לכיתה ד' והישגיו גבוהים (אפילו מאוד). האם יש דרך לטפל בבעיית ארגון?

כדאי לפנות לשיחת ייעוץ אצל מומחה בתחום לקויי למידה. לעיתים קרובות לקויות למידה מלוות גם בבעיות ארגון. ניתן לפתח תוכנית טיפולית/אימונית. גם לימוד אסטרטגיות למידה והתארגנות יועילו מאד.

יש לי אחיינית שקשה לה לשבת ללמוד. היא לא מאובחנת כ"לקוית למידה" ובכל זאת היא לא מתעניינת בלימודים, לא משתתפת בכיתה, שיעורי בית היא שונאת...ניסינו ללמד אותה בצורה מעניינת, בהתלהבות וכו' וזה לא עזר, תמיד התשובה שלה "אוף, שוב פעם?!"..היא ילדה מקסימה שעולה לכיתה ז', היא פשוט מסוגלת לשבת ולבהות בלי לעשות כלום, לא מעניין אותה כלום, אין לה תחביב שמעסיק אותה - לא לימודים,לא משחקים ולא יצירות. ודווקא היא מאוד חברותית ולא מסוגרת. מדבריך לא ברור האם הילדה אובחנה בעבר או לא.

פעמים רבות, לקות למידה אינה נראית ואינה בולטת לעין. ילדים לקויי למידה נמנעים פעמים רבות מלמידה ונראים כילדים עצלים או חסרי מוטיבציה. במידה והילדה לא אובחנה כדאי לפנות לאבחון דידקטי כדי לברר האם המקור לקשייה הוא ליקוי למידה ולטפל בהתאם.  את מוזמנת לפנות להתייעצות בסניף ניצן הקרוב למקום מגוריך.

 

בני החל להתדרדר בלימודיו עם המעבר לחטיבת ביניים. במהלך שלוש שנים אנחנו מנסים לעזור לו בכל צורה שהיא, כדי להימנע מרטלין ומצבו לא השתפר. כיום הוא בגיל 15, נוטל ריטלין רק לבית ספר, לא מקפיד על תזונה נכונה וממש עושה לנו טובה. הוא עבר אבחון נוסף לצורך קבלת הקלות והתוצאה היתה חד משמעית - שהלקות קלה ושיש לו אינטיליגנציה גבוהה. הבעיה היא שהוא לא מתאמץ, לא עושה כלום עם עצמו ואם עושה זה רק לרצות אותנו. היו לנו המון שיחות ושום דבר לא עוזר. איך אפשר לגרום לו להבין שהוא צריך לעבוד על עצמו ורק הוא יכול לעזור לעצמו?

אכן בעיה קשה ומורכבת. אחת הדרכים היא ע"י ייעוץ והנחיית הורים. ניתן לעשות זאת ע"י פסיכולוג המתמחה בכך. במסגרת אגודת ניצן פועלות קבוצות הורים במרכז הארצי בת"א ובמספר סניפים ברחבי הארץ. ניתן לקבל מידע נוסף בטלפון 03-5372266 ואשר לבנך, היינו מציעים להיעזר בפסיכולוג או במאמן אישי.

שלום, אני מורה פרטית של בחור בן 16. הבחור מגיע ממשפחה פשוטת יום, שלא מייחסת עניין רב ללימודים ולא תומכת בו כלל. הוא מאובחן באופן כללי כבעל לקויות למידה וזקוק לתוספת זמן, הוא לא הופך אותיות, קורא היטב אך יש לו שגיאות כתיב לעיתים. קשה לו עם מסה של חומר, הוא יודע אבל אינו יכול להעביר לכתב. באבחון לא ניתנה לו האופציה להבחן בעל פה. עם הרבה השקעה ומאמץ הוא מצליח לטפס למעלה - מרבית העבודה שלנו מתרכזת בארגון החומר כאשר אני מכתיבה והוא מסכם - לרוב עפ"י סעיפים ותת נושאים. באילו עוד אמצעים אפשר להשתמש על מנת להפוך את הלמידה ליעילה יותר וגם מהנה מבחינתו? הרבה פעמים קשה לו להשאר מרוכז בשיעור.

אנו מעריכים מאד את פנייתך. נראה כי הנושא חשוב וקרוב לליבך. כדאי לחזור ולהתייעץ עם מי שאבחן את התלמיד, על מנת לבנות יחדיו תכנית עבודה מפורטת וברורה ולנסות ולהתגבר על הקשיים שאת מעלה. על פניו, נראה כי הנער זקוק להוראה מתקנת ולימוד אסטרטגיות למידה יעילות שיסייעו לו לעקוף את קשייו. 
במידה ואת מעוניינת להרחיב את ידיעותיך, ניתן להצטרף לקורס / סדנאות בנושא באגודת ניצן.

הבן שלי עשה בדיקת טובה בכיתה ב', מאז לא עשה שום אבחון למעט אבחון דידקטי. הוא לומד בכיתה קטנה בבי"ס רגיל, מטופל בריטלין ונמצא במעקב של נירולוג. הוא סובל גם מדיסלקציה לא קשה, השתפר מאד בקריאה אך בכתיבה יש שגיאות כתיב. מהו השלב הבא שעלינו לעשות בהמשך הדרך? יש לציין שהרטלין פוגע לו בתאבון ובמצב הרוח. ניסינו קונצרטה והתופעות זהות. מה יהיה בחטיבת הביניים?

המשך המעקב חשוב בשלב זה, דווקא לפני העלייה לחטיבת הביניים. יש להמשיך את המעקב הנוירולוגי, במקביל למתן עזרה על ידי שיעורים פרטיים של מורה להוראה מתקנת בכדי להתגבר גם על הקשיים הלימודיים. חשוב מאד לבצע אבחון טרם העלייה לכיתה ז', על מנת למקד את הקשיים ולדעת כיצד לסייע לילד. 
נשמע כי אתם דואגים מאד לילדכם ועושים רבות למען הצלחתו. אנו מזמינים אתכם להצטרף לקבוצת הורים באגודת ניצן, אשר תקנה לכם את הכוח, את הכלים והידע כיצד להמשיך ולהתמודד באופן יעיל ותסייע לכם להשיב על השאלה "מה עליכם לעשות בהמשך הדרך".

הבן שלי מאובחן כ-ADHD ובעל לקויות למידה, מטופל תרופתית ורב מערכתית. בביה"ס הוא מקבל מתי"א בחשבון, תרפיה במוסיקה ואומנות ומטעמנו יש לו מורה להוראה מתקנת. אני מרגישה שהוא אינו מתאים למערכת לימודים רגילה וצוות ביה"ס טוען שהוא כן. הם אינם מוכנים אפילו לשמוע על חינוך מיוחד (הצוות נפלא - אין לי טענות כלפיו אך יש לי הרגשה שהם לא מבינים מספיק את צרכיו). האבחון גם טוען אותו דבר - אבל יש לי ספקות. זה לא שאני רוצה את הבן שלי בחינוך מיוחד,אבל אני רואה שהוא מתפספס.

במקרה אותו את מציגה, יש חשיבות בדיון משותף עם צוות ביה"ס, בוועדת השמה שתתכנס לבקשת ההורים על מנת לדון ביתרונות ובחסרונות של החינוך המיוחד עבור הבן. וועדת השמה הינה וועדה בה יושבים נציגים של הרשות המקומית, השרות הפסיכולוגי וצוות ביה"ס, בנוכחות ההורים ו/ או איש מקצוע מטעמם. במידה והנכם מעוניינים להתייעץ עמנו לפני הוועדה, הנכם מוזמנים לפנות לצוות אגודת ניצן טלפונית - 03-5372266. 

בתי לקוית למידה, ולאחרונה אותרו גם קשיי קשב וריכוז. ההתמודדות קשה לנו מאד גם בביה"ס וגם בבית. היכן נוכל לקבל עזרה והדרכה?

אגודת ניצן מספקת מענה נרחב להורים, הכולל סדנאות תמיכה להורים, במהלכן רוכשים ההורים ידע רב אודות לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז, התמודדות בבית ועם הממסד ועוד. 
בנוסף, באוניברסיטת תל אביב מתקיימת סדרת הרצאות המיועדות להורים על ידי טובי המומחים בארץ.

בביתי תמיד כשמלאתי בצייתנות משימה שהטילו עליי הורי, היה "אסור" בתכלית האיסור לעשות זאת בהבעה מעט זועפת, או לענות בטון מעט עצבני, כעת עם ילדיי קורה דבר דומה: אני מצליחה לגרום להם לציית, למרות שלאחד מהם יש בעיה קלה בריכוז, וגם הוא עושה זאת. אבל לפעמים הם מגיבים בעצבנות, שאמנם לא מתבטאת באי- ציות אבל כן בהבעה זועפת או בקול. שאלתי: עד כמה צריך להתייחס גם לנכונות והמוכנות של הילד לציית? הרי ברור שילד בן 11 לא שש לקום ולסדר את החדר, אבל הוא עושה זאת, ולפעמים בפרצוף זועף ותוך כדי מלמולים שכאילו אני אשמע ואבין כמה הוא מסכן. האם להתייחס לכך, או להסתפק בעובדה שהוא מציית וממלא את ההוראה בסופו של דבר, ולא יאוחר מהטווח שאני מציבה לו, כי אני מניחה שהזעף הרגעי יעבור בסופו של דבר, נכון? הוא לא ילד זעפן מטבעו.

לשאלתך, האם להסתפק בציות או לצפות שהילד ימלא את המשימות ברצון, הרי שהמטרה הנה ליצור מערכת יחסים בין הורים וילדים, שבה יש מקום לזכויות ולחובות של הילד בבית.
אנו באגודת ניצן ממליצים לנהל שיח עם הילד, שמטרתו הבנה הדדית של צרכי ההורה מחד, וצרכי הילד מאידך, למשל: לשאול את הילד מה מפריע לו, האם עצם מילוי המשימה או הדרך שבה אנו פונים אליו? (פקודה). האפשרות של ההורה להבין את נקודת הראות של הילד מאפשרת לפתור את הבעיה שצצה ובו זמנית מאפשרת גם להתמודד באופן יעיל יותר עם דרישות נוספות.

אני גרושה זה כ-7 חודשים והבן המקסים שלי בן 10 סובל מאוד. הוא אינו היפר ולכן אינו מוציא את מה שהוא מרגיש החוצה. מצד אחד הוא דואג לי מאוד ומצד שני כועס עלי מאוד, למרות שלא אני יזמתי את הפירוד. לפני חצי שנה הוא היה תלמיד נהדר ובסוף השנה פשוט הפסיק ללמוד, המורה אמרה: "פיזית הוא פה, אבל הוא אינו מתפקד כתלמיד...!" מה זה אומר בדיוק?? במקצועות מעטים שהוא ממש אוהב יש לו ציונים מצוינים ובאחרים יש לו ירידה חדה. גם בבית הוא מנותק רוב הזמן ומחובר לטלוויזיה ולמחשב כל היום. אני מודאגת. הוא ילד מדהים ורגיש וכואב לי נורא לראות אותו סובל. במה אני יכולה להקל עליו? (קשה לו גם כי תמיד הייתי אמא שנמצאת בבית עם סיום ביה"ס ועכשיו כמפרנסת יחידה אני עובדת המון שעות וחוזרת מותשת).

המציאות שאת מתארת בהחלט איננה פשוטה, גם לך וגם לילדך אשר נאלץ להתמודד עם פרידת הוריו וכן עם העובדה שאת עובדת שעות רבות. אחת התגובות למצבים כאלה הינה ירידה בלימודים. אנו ממליצים לך לשוחח עם הילד ולאפשר לו לשתף אותך ברגשותיו. במידה ולא יחול שיפור אנו ממליצים לך לפנות להתייעצות עם פסיכולוג כדי לעזור לו להתגבר על המשבר. 
ללא קשר לכך, חשוב לשלול את האפשרות לקיומה של לקות למידה.

בני הוא ילד P.D.D, בן תשע וחצי. וכמובן שהעניין מלווה בבעיה של ריכוז וקצת היפריות. הוא לומד בבית ספר רגיל (עם סייעת), מגיעות לו הקלות שונות. ביום הורים האחרון המורה ציינה את הקושי שיש לו בתנ"ך (מבחינתו זו עוד שפה זרה) ואמרה לי: "בואי נוותר לו על זה, זה לא מקצוע חשוב וממילא הוא יכול להוציא פטור". ואני חושבת: למה מראש לוותר? הרי כל החיים יהיו רצופים דברים שקשים. הבעיה שמתסכלים אותו אי הצלחות, הוא פרפקציוניסט, אבל גם ילדים "רגילים"`לא מצליחים בהכל. לוותר או לא? מה בעצם כדאי? מה הגישה היום?

לשאלתך האם לוותר או לא, תשובתנו היא שרצוי שבנך ישתתף בשיעורי התנ"ך. יחד עם זאת יש להתאים לו את הדרישות הלימודיות, בהתאם ליכולתו. 
חשוב להפוך את ילדך לשותף בבנית התכנית האישית, כמובן ביחד עם המורה אשר תאפשר לו הזדמנות להצלחה. חוויה לימודית מוצלחת תוכל לעזור לו להתמודד עם קשיים נוספים.