שאלתך אינה כוללת אינפורמציה מספקת כמו גיל הילד, האם אובחן וכן הלאה ולכן ננסה להשיב באופן כללי. קודם כל ילד מתקשה יודע שהוא מתקשה... כל אחד מאיתנו זקוק לעזרה בתחומים בהם הוא מתקשה ואין אחד מאיתנו שלא קשה לו באיזשהו תחום. המסר העיקרי הוא שאין בושה ואין רע בפנייה לעזרה ובקבלתה וכמבוגרים חשוב שנדגים לילדים כיצד גם אנחנו מבקשים עזרה, במה אנחנו מתקשים. הכי חשוב זה לא לחשוש לסייע ולנסות להפוך את העזרה לפעילות מהנה. בקש מילדך להראות לך מה הוא לומד, מהם שיעורי הבית שלו, שב איתו באווירה נוחה ונעימה, אל תהיה שיפוטי ואל תעביר ביקורת על כך שאינו יודע. במרבית המקרים כשאנחנו מרגישים נוח עם נושא מסוים, כמו בקשת עזרה גם ילדינו מרגישים עם כך נוח...
אם מדובר בילד צעיר, קל יותר לסייע לו וניתן ללמד דברים רבים דרך משחק והמחשות. אז גם יש להורים מקום הרבה יותר נרחב, כמובן רק במידה שאין זה כרוך במתחים ומריבות.
במידה ומדובר בילד גדול יותר, לא תמיד אנו כהורים מכירים מספיק את החומר ושיטות הלימוד בביה"ס ואז חשוב לבחון את קשייו של הילד ולשוחח בפתיחות על הקשיים. כדאי להיוועץ בשלב מאוחר יותר גם בצוות ביה"ס. החשוב ביותר הוא להיזהר מלקלקל את היחסים הטובים המושתתים על אהבה, הקשבה וחיבה עם ילדינו ולא להפוך לדמויות סמכות של "מורים" היות ואז ניגע בדיוק בנקודות הרגישות. ילדים זקוקים הרבה פעמים להוראה מתקנת, לחונך, למורה ולא להורה שילמד אותם.