הפעם הראשונה בה נתקלתי בילד עם לקות למידה הייתה בנסיבות חברתיות. אמו ביקשה להראות לי תעודת סוף שנה שהוא קיבל. התעודה הייתה ללא ציונים ולאורכה היה כתוב "פרא אדם".
לפני זמן מה, ערב אחד בעת שאני בחיק משפחתי קיבלתי הודעה שזו לשונה: ״כרגע נערכת מסיבת יום הולדת ברחוב X לילד בן 11 ואף ילד לא הגיע. כל מי שיכול מתבקש לבוא לשמח אותו, כי אף אחד לא הגיע״. ההודעה העלתה בי מיד מחשבות רבות ובתור אשת חינוך עוררה פלשבק לתהליכים המתקיימים בכיתה.
הילדים ובני הנוער חיים כיום ברשתות החברתיות, השיח החברתי מצטמצם למסכים ונעשה בוטה ואלים יותר. מול מציאות כזו ילדים רבים מוצאים את עצמם מעורבים בעל כורחם באירועים חברתיים מורכבים.
