מאמרים בנושא

הפעם הראשונה בה נתקלתי בילד עם לקות למידה הייתה בנסיבות חברתיות. אמו ביקשה להראות לי תעודת סוף שנה שהוא קיבל. התעודה הייתה ללא ציונים ולאורכה היה כתוב "פרא אדם".

כמעט כל הורה מכיר את התופעה: הילד מתחיל חוג בהתלהבות, ותוך זמן קצר נמאס לו ממנו והוא מתקשה להתמיד. בכל שנה הוא מצטרף לחוג חדש, פעם תיאטרון ופעם כדורסל, פעם קפוארה ופעם ציור או נגינה – ובכל שנה מחדש פורש אחרי מספר מועט של מפגשים.

"העדפתי שלא יראו אותי" – ילדה שלובשת קפוצ'ון שחור וכובע בימים החמים ביותר. אם ששמה לב שמשהו לא בסדר, אבל הילדה נסגרת יותר ויותר. עד שבמקרה, בחופש הגדול, נחשפת האמת: חרם כפול ונידוי חברתי.