הצטיינות בלימודים = הצטיינות בעולם העבודה העתידי?
מאת: ד"ר דן וקס וד"ר מיטל אמזלג

תוכן עניינים:

מאת:
ד"ר דן כהן-וקס, ראש החוג לתואר ראשון המכון הטכנולוגי חולון
ד"ר מיטל אמזלג, חוקרת ומרצה בפקולטה לטכנולוגית למידה, המכון הטכנולוגי חולון

לא אחת אנחנו נדרשים לשאלה הבוחנת היבטים בהכשרת לומדים במערכות להשכלה גבוהה. האם סטודנט שהישגיו הלימודים הינם גבוהים, בהכרח יהיה עובד טוב במציאות של שוק העבודה במאה ה- 21? האם סטודנט שהישגיו הלימודיים הינם גבוהים ישתלב בהצלחה בעולם בו המציאות משתנה תדיר?
אחת המיומנויות המרכזיות הנדרשות בעולם זה נוגעות ליכולת לעבוד בשיתופי פעולה הכוללים היבטים שונים לרבות אלו הקשורים למעורבות רגשית, בניית מערכות יחסים, אמפתיה, קבלת שונות, מתן כבוד לאחר, תחושת מסוגלות עצמית ומוטיבציה אישית. רכישת יכולות אלה ויישומן הופכות להיות מאתגרות בעולם של מציאות גמישה ומשתנה.

אוכלוסיית העולם התוודעה אל המושג תנאי משבר מתפתחים דרך אירועים שונים שהתרחשו במהלך ההיסטוריה. מציאות זו כוללת משברים מסוגים שונים, לרבות אסונות טבע, כמו גם מגיפות, כגון מגפת הקורונה עמה מתמודד העולם בשנתיים האחרונות. יש לציין כי אוכלוסיית ישראל, חווה לעיתים אתגרים ביטחוניים, שלאחרונה משולבים עם אתגרים בריאותיים ואחרים. כל אלה מהווים אתגרים מקומיים המתווספים לאתגרים הגלובליים שהוזכרו. המשותף לכל אלו נעוץ בעובדה שהתנאים האמורים משפיעים ואף פוגעים בהיבטים שונים בחיי היום יום, הכוללים היבטי תעסוקה, כלכלה, חברה ולימודים. במציאות של מגפת הקורונה נאלצנו ועדין נאלצים לשמור על ריחוק חברתי שהשפיע ומשפיע עמוקות על המציאות הגלובלית בכל ההיבטים האמורים.

בעולם מורכב ומאתגר זה, נדרשת מכל אדם היכולת לעבוד בשיתופי פעולה, כלומר, ליצור אינטראקציות עם אנשים במסגרות שונות לרבות עבודה, לימודים ופנאי. לכן, תנאי הריחוק החברתי אליהם נקלענו כולנו, מבליטים את הצורך בפיתוח מיומנויות חברתיות.

מה עונים המחקרים

לאור האתגרים האמורים, במהלך שנת הלימודים האחרונה, ביצענו מחקר הבוחן היבטים חברתיים ולימודיים במהלך הלמידה המקוונת בתקופת הקורונה. לכן, בדקנו את הקשר בין אינטראקציות לימודיות לבין אינטראקציות חברתיות, וכן את הקשר ביניהם לבין אמונתו של הלומד ביכולותיו האקדמיות (מסוגלות עצמית). המחקר נערך במכון הטכנולוגי בחולון בהשתתפותם של 166 סטודנטים, מהם 78 שזו שנת לימודיהם הראשונה במערכת האקדמית ו- 88 סטודנטים אשר זו שנת לימודיהם השנייה. יש להדגיש כי הסטודנטים שלמדו בשנה הראשונה התנסו רק בלמידה מרחוק ואילו הסטודנטים שלמדו בשנה השנייה התנסו גם בלמידה פרונטלית וגם בלמידה מרחוק.

מצאנו קשר בין אינטראקציות לימודיות, חברתיות ומסוגלות עצמית, כלומר ככל שיש יותר אינטראקציות חברתיות, יש גם יותר אינטראקציות לימודיות, ולהיפך. עוד מצאנו שככל שיש ללומד יותר אינטראקציות חברתיות, כך האמונה ביכולות האקדמיות שלו גבוהות יותר, ולהיפך. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של האינטראקציות החברתיות במערכת האקדמית.
ישנם מעט מחקרים הבודקים את הקשר שבין אינטראקציות חברתיות לבין אינטראקציות לימודיות בקרב סטודנטים הלומדים במערכת ההשכלה הגבוהה בשגרה. מהמחקרים הקיימים ניתן ללמוד כי האינטראקציות החברתיות הן אלה אשר מובילות לאינטראקציות לימודיות. מממצאי מחקר חדש יותר, שנערך אף הוא בשגרה, עולה כי היווצרותן של אינטראקציות לימודיות תמכו ביצירתן של אינטראקציות חברתיות בין סטודנטים. עוד נמצא כי האינטראקציות החברתיות שנוצרו בתחום דעת אחד הדהדו לתחומי דעת נוספים, ולכן ניתן לומר כי האינטראקציות הלימודיות והחברתיות, הזינו אחת את השנייה ואף גרמו להגדלה הדדית ביניהן.

בעולם מורכב ומאתגר זה, נדרשת מכל אדם היכולת לעבוד בשיתופי פעולה, כלומר, ליצור אינטראקציות עם אנשים במסגרות שונות לרבות עבודה, לימודים ופנאי. לכן, תנאי הריחוק החברתי אליהם נקלענו כולנו, מבליטים את הצורך בפיתוח מיומנויות חברתיות.

5 מי יודע

לאור ממצאי מחקרנו, שבוצע בתקופת משבר עולמי, תוך הדגשה של צרכים אותנטיים שעלו מהשטח במציאות משתנה, אנו ממליצים לאמץ את גישת ה- (Social and Emotional Learning) SEL . גישה זו שמה דגש על חמישה אשכולות ליבה הקשורים ליכולות חברתיות ואישיות: מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, כישורי מערכות יחסים וקבלת החלטות אחראית. ה- SEL מהווה בסיס נוח להמלצות בנושאי חברות לאנשי הוראה, בטח ובטח בתקופה של ריחוק חברתי, אתו אנו מתמודדים בשנתיים האחרונות. לכן, אנו ממליצים על עיצוב פדגוגי הכולל ומזמן אינטראקציות חברתיות ולימודיות בדרכים מגוונות ההולמות מודל זה. מצד שני, אנו ממליצים לשקול את בדיקת המשמעויות של רוויה באינטראקציות חברתיות. כלומר, מינון האינטראקציות והתאמתן לסיטואציה הפדגוגית המתאימה כך שיניבו פעילות לימודית אופטימלית. לסיכום, המלצותינו נוגעות לדרך שבה מעצבים פעילות לימודית הכוללת בתוכה התייחסות להיבטים חברתיים ורגשיים של הלומד, שהן קריטיות בתקופה זו, כמו גם להיבטים הנוגעים לתחומי הדעת. אנו מאמינים כי בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה אשר יהיו בעלי ידע תוכן ובעלי יכולת חברתית רגשית גבוהה יצליחו בקריירה המקצועית שלהם, במערכות יחסים בין אישיות ובמעורבות אזרחית, שהם ערכים שכל מדינה נאורה מעוניינת בהם עבור אזרחיה.
עוד בנושא
לקבלת מידע נוסף התקשרו או
השאירו פרטים בטופס ונחזור אליכם בהקדם
המרכז הארצי
Scroll to Top

איך אפשר לעזור?

יכול לעניין אותך

מתגייסים עם לקויות למידה והפרעת שקב

עולים על מדים

כל הורה חרד מהרגע שבו הבן או הבת, צעירים שרק סיימו את ביה"ס התיכון, "עולים על מדים" ומתגייסים לצה"ל. החששות גדולים אף יותר אצל הורים לצעירים שאובחנו עם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז. האם יצליחו במבחני המיון? האם הצבא ישכיל להתאים להם את תפקיד שייהנו וימלאו אותו בהצלחה?

הכנת שיעורי בית

הכנת שיעורי בית – של מי האחריות?

סוגיית שיעורי הבית מעסיקה הורים, מורים ותלמידים כאחד. מהי חלוקת האחריות הראויה בין התלמיד, ההורים והמורים בנושא שיעורי הבית? היכן עובר הגבול בין תמיכה הורית לבין עצמאות הילד? ומהו תפקידם הנכון של ההורים בכל הנוגע להכנת שיעורי הבית?