מהי לקות למידה?
לקות למידה הינה קושי מהותי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות של קריאה, כתיבה ו/או חשבון. הקשיים ברכישה ובשימוש במיומנויות אלה יכולים להופיע בכל תחומי השפה, כגון: הקשבה, דיבור, קריאה וכתיבה, מתמטיקה ושפה זרה.
ברוב המקרים תתבטא הלקות בפער גדול בין היכולת הכוללת של היחיד והרמה המצופה ממנו, בהתאם לגילו ולרמת תפקודו בפועל.
לקויות למידה נובעות מתפקודים נוירולוגיים לקויים בתחומי השפה והתפיסה החזותית או מהפרעה בתהליכי הקשב והן מופיעות בדרגות חומרה שונות, החל בלקויות קלות שאין בהם כדי למנוע תפקוד יומיומי תקין ושילוב במסגרות חינוך רגילות, דרך ליקויים המצריכים טיפול ייחודי בבתי ספר רגילים, ועד ללקויות המחייבות סיוע במסגרות לימוד נפרדות.
מתי מתגלות לקויות הלמידה?
לקויות למידה עשויות להופיע כבר בראשית הלימודים, ואולם סימנים המעידים על לקות למידה עשויים להתגלות אף בגיל הרך. ראוי להדגיש כי קשייהם של מקצת התלמידים עם לקויות הלמידה, אינם מתגלים אלא בהגיעם לבית הספר התיכון או לאוניברסיטה. תלמידים שהצליחו להתמודד עם הלמידה בבית הספר על אף לקויות הלמידה עלולים להיתקל בקשיים עם עליית המורכבות של הדרישות הלימודיות, העלייה ברמת הקושי, הצורך בהתבססות על ידע קודם וכדומה. לכן, לקויות הלמידה יכולות להיחשף בשלבים שונים.
לאבחון המוקדם של לקויות הלמידה נודעת חשיבות מכרעת בכל הקשור לסיכויי ההתמודדות.
מהן הסיבות ללקות למידה?
מיהי אוכלוסיית לקויי הלמידה?
ילדים עם לקויות למידה הנם לרוב בעלי פוטנציאל שכלי ממוצע ומעלה, אשר מתקשים באחד או יותר מן המיומנויות האקדמיות: קריאה, כתיבה, כתיב או חשבון. קשים אלה עלולים, מן הסתם, לגרום להנמכה בתפקוד בכל מקצועות הלימוד. הנמכות-תפקוד אלה נשענות על קושי באחד או יותר מן המנגנונים הקוגניטיביים הבסיסיים הבאים:
- תפיסה ועיבוד חזותיים – הבחנה בפרטים, בסמלים גרפים, בכיוונים, בין דמות לרקע וראיית השלם על חלקיו.
- תפיסה ועיבוד פונולוגיים – הבחנה בין צלילים דומים, זיהוי ובידוד צליל מתחילת מילה ומסופה, פירוק ומיזוג מילה ממרכיביה הצליליים ויכולת השמטת חלקים ממילה.
- זיכרון חזותי ושמיעתי – זיכרון לטווח קצר וארוך, שליפה ממאגר זיכרון, זיכרון פעיל, זיכרון תוך כדי עיבוד וזיכרון עם ובלי משמעות.
- שפה – היגוי, שליפה ושיום אוטומטי מהיר – אוצר מלים, תחביר ומורפולוגיה.
- קשב וריכוז – היפראקטיביות, תת פעילות ואימפולסיביות.
- עיבוד סנסורי – רגישות יתר חושית או תת-חושית.
- תפקוד מוטורי ותפקוד סנסומוטורי – מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה.
- לקויות בהתמצאות בזמן ובמרחב.
אל הסממנים האלה נלווים היבטים רגשיים-התנהגותיים שהם תוצאה של הלקות, אך אינם הסיבה לה.
במה שונים תלמידים עם לקויות למידה זה מזה?
תלמידים עם לקויות למידה שונים זה מזה בתחומי הלקות, בחומרתה ובהשפעתה על תפקודם הלימודי, החברתי והרגשי.
קשה לאמוד את השפעתן של לקויות הלמידה על ילד מסוים: ילד יכול להתמודד עם לקות אחת או עם לקויות בכמה תחומים. חומרת הלקויות היא בטווח הרחב שבין לקות קלה לבין לקות חמורה.
מועד איתור הלקויות, הטיפול המסייע המלווה הניתן לילד וכן נתוניו האישיים, אופיו, הסביבה התרבותית והחברתית שבה הוא חי – כל אלה קובעים את ההשפעות על הילד לאורך חייו.
לקויות הלמידה משנות פניהן במהלך ההתבגרות ומקבלות משקל שונה בשלבים שונים של ההתפתחות ושל הלמידה. לדוגמא, קושי ברכישת הקריאה מתגלה לעיתים, במהלך השנים, כבעיה בהבנת הנקרא. אצל תלמיד אחר יכול קושי דומה ברכישת הקריאה להיות לשולי ולהכביד מעט, רק כאשר עליו להתמודד עם טקסטים ארוכים.
מה הקשיים האופייניים לתלמידים עם לקויות למידה?
לקויות למידה מתבטאות בקשיים ניכרים בשני היבטים מרכזיים של הלמידה:
- רכישת מיומנויות למידה בסיסיות, כגון: קריאה, כתיבה, חשבון ושפות זרות.
- שימוש במיומנויות הלמידה לפי דרישות הגיל, כגון קריאת טקסטים ארוכים. לעתים מתקשים תלמידים שרכשו את מיומנויות היסוד לעשות שימוש יעיל, המתאים לדרישות הגיל, במיומנויות למידה.
הקשיים ברכישת מיומנויות הלמידה ובשימוש בהן יכולים להופיע בכל תחומי השפה – בהקשבה, בדיבור בקריאה ובכתיבה, במתמטיקה ובשפה זרה; הם באים לידי ביטוי בעיקר בשלושה תחומים של המיומנויות הנרכשות.
דיסלקסיה – לקות בקריאה
דיסגרפיה - לקות בכתיבה
דיסגרפיה מתבטאת במגוון קשיים בתהליך הכתיבה, כגון:
- שליטה לקויה בלחץ על כלי הכתיבה (חזק מדי או חלש מדי).
- קצב כתיבה איטי במיוחד.
- ריבוי שגיאות כתיב.
- קשיים בניסוח תקין של משפטים.
- נטייה להימנע מכתיבה או להסתפק בתשובות קצרות.
תופעה מאפיינת בדיסגרפיה היא פער בין יכולת ההבעה בעל-פה לבין ההבעה בכתב. לרוב, רמת התוכן שהתלמיד מצליח לבטא בכתיבה נמוכה משמעותית מיכולתו להתבטא בעל-פה. זאת מכיוון שהמאמץ הרב המושקע בהיבטים הטכניים של הכתיבה גורם להסחת דעת מהתוכן עצמו.
במידה מסוימת, קשיים אלו באים על רקע של קשיים במוטוריקה העדינה (כגון קושי באחיזת העיפרון), קשיים שפתיים (כגון קושי בהבחנה בין צלילי שפה וקושי בקישור בין צליל לאות), קשיים בתפיסה החזותית (כגון קושי בהבחנה בין אותיות) וקושי בתיאום בין העין ליד.
דיסקלקוליה – לקות בחשבון
דיסקלקוליה מתאפיינת בקושי ברכישת מיומנויות חשבון תואמת- גיל, ולרוב מתגלה כבר בגיל צעיר. הלקות באה לידי ביטוי במספר תחומים מרכזיים:
- קשיים בהבנת מושגי יסוד בחשבון ובביצוע פעולות חשבון בסיסיות.
- קשיים בהבחנה כמותית (כגון השוואה בין כמויות ויכולת אומדן).
- קשיים בהבנת רצפים (כגון רצף מספרים ורצף פעולות חשבון).
- לקויות שפתיות הקשורות למתמטיקה (כגון קושי בלמידת מונחים מתמטיים או בתרגום בעיה מילולית לתרגיל).
חשוב לציין כי דיסקלקוליה עשויה להופיע לצד קשיי למידה נוספים המשפיעים על תהליכי העיבוד הקוגניטיבי, ביניהם: הפרעת קשב, הפרעות בהתפתחות השפה (דיספזיה), קשיים בסוגי הזיכרון, קשיים במוטוריקה העדינה והגסה וקשיים במיומנויות החברתיות.
שילוב הקשיים הללו עלול להשפיע באופן משמעותי על יכולת הלמידה של התלמיד במגוון תחומים, מעבר למתמטיקה בלבד.
מה בין לקות לקושי?
סימנים מקדימים ללקויות למידה
הסימנים הבאים מוצגים לכם על ידי אגודת ניצן בהתייעצות עם ד"ר מיכל שני מהחוג ללקויות למידה באוניברסיטת חיפה, ומטרתם לסייע להורים ולאנשי חינוך בזיהוי מוקדם של קשיים העשויים להצביע על אפשרות ללקויות למידה.
גן חובה
- שפה וחשיבה – בעיות בהיגוי, התפתחות איטית של אוצר מילים, קושי בחריזה, חוסר עניין בהאזנה לסיפורים, קושי בזכירה של שמות, צבעים, ספרות ואותיות, שימוש מופרז במילות פקק כמו: "זה", "נו", התבטאות לא מאורגנת, בעיות בבניית משפטים נכונים.
- חשבון – קושי בתפיסת כמות, קושי בשימור כמות, קושי בבניית רצף עולה ויורד באמצעות ספירה, קושי בסידור על פי גודל, קושי ביישום ובכתיבה של ספרות.
- קשב וריכוז – פעילות יתר קיצונית, היסח דעת בולט יחסית לקבוצת הגיל, חוסר התמדה בביצוע מטלות וחוסר השלמה של מטלות, תנודות במצב הרוח, התמודדות לא טובה עם כשלונות.
- בתחום החזותי-מוטורי– קושי בביצוע משחקים בהם יש להבחין בפרטים, או להבחין בין דמות לרקע, קשיים במוטוריקה עדינה (רכיסת כפתורים, שריכה), מסורבלות מוטורית (נפילות, הפלת חפצים), הימנעות מפעולות כמו ציור, צביעה וגזירה.
- בתחום ההתנהגותי-חברתי– קושי ביצירת קשרים חברתיים, בהבנת מצבים חברתיים, בקבלת חוקי משחק, בעבודה בקבוצות ועוד.
כיתות היסוד (א' – ד')
- קריאה וכתיבה – הימנעות מקריאה וכן קושי בלמידת הקשר שבין אותיות וסימני ניקוד לבין הצלילים, קושי בחיבור של חלקי מילה למילה שלמה, שגיאות קריאה, קריאה איטית, שגיאות כתיב יוצאות דופן באיכותן ובכמותן.
- חשבון – שגיאות בחישוב (חיבור, חיסור, כפל, חילוק), קושי בחיבור וחיסור במאונך, כפל במאונך, אי הבנת הקשר בין בעיות בחשבון לבין החישובים.
- שפה וחשיבה – שימוש במשפטים קצרים ולעיתים לא נכונים, אוצר מילים דל, קושי בהבעה בעל פה.
בתחום החזותי-מוטורי: אחיזת עיפרון בלתי נוחה ו/או לחץ חזק או חלש מדי על העפרון, קשיים בעיצוב האותיות ובארגון הכתוב על הדף (כתב יד בלתי קריא), איטיות במטלות ספורטיביות ובמילוי מטלות הדורשות מוטוריקה עדינה (כמו שרטוט וציור).
כיתות ה' – ח'
- קריאה וכתיבה – שגיאות קריאה, איטיות בקריאה ובכתיבה, הימנעות מקריאה בקול, קשיים בהבעה בכתב (תחושה שהילד אינו מצליח לבטא במדויק את ידיעותיו, מחשבותיו ורעיונותיו), קשיים ברכישת הקריאה והכתיבה בשפה זרה, שגיאות כתיב מרובות.
- בתחום החזותי-מוטורי – כתב יד לא קריא, קשיים באחיזת עיפרון או עט, הסתייגות מכתיבה ואי רצון לכתוב, קשיים בהתארגנות (ארגון ציוד לימודי, ארגון זמן) ועוד.
תיכון
- קריאה וכתיבה – פער בין ההבעה בעל פה להבעה בכתב לטובת ההבעה בעל פה, קושי בלמידה עצמאית, ירידה ניכרת בהישגים לימודיים ביחס לשנים קודמות.
- שפה וחשיבה – פירוש מוטעה של מידע, אי יכולת למזג ידע ממספר טקסטים, קושי בתפיסת רעיונות מופשטים ובהבעתם, קושי בהפעלת אסטרטגיות למידה יעילות, קושי בזכירה של חומר לימודי למבחנים, למרות התכוננות.
- זיכרון, קשב וריכוז – בעיות בקליטת חומר בכיתה (מחברות ריקות), התעייפות, קושי בהתמדה בביצוע מטלות, מתן תשומת לב מוגזמת לפרטים או לחלופין, חוסר תשומת לב לפרטים הקטנים.
- בתחום החזותי -מוטורי – איטיות בעבודה, מסורבלות, חוסר הצלחה או סרבול בביצוע מטלות ספורטיביות כגון: שחייה, רכיבה על אופניים, קליעה לסל ועוד.
כיצד תסייעו לילדכם שאובחן עם לקויות למידה?
- זכרו כי מרבית לקויי הלמידה הם בעלי אינטליגנציה תקינה ואף למעלה מזה. רבים מהם מגיעים ללימודים גבוהים באוניברסיטאות, במכללות וכולי. כמו כן הם עשויים, ככל ילד אחר, להצטיין בתחומים כמו מוסיקה, אמנות וספורט ותחומים יצירתיים אחרים.
- חשוב לזהות ולפתח את יכולותיו של הילד ולעודד את מאמציו, הן בתחומי הלמידה העיוניים והן בתחומי הענין שלו.
- רכשו ידע עדכני בדבר טבעם של לקויות המידה, גורמיהם והטיפול בהם באמצעות ספרים, סרטי וידאו, אתרים באינטרנט, שיחות עם מומחים וכו').
- ודאו שאתם מבינים היטב את תוצאות האבחונים שנעשו לילדכם ואת משמעויותיהן האפשריות והתייעצו בדבר הטיפולים המתאימים לו. אל תחששו לשאול שאלות.
- דברו עם ילדכם על מהות לקויות הלמידה, על גורמיהם ועל משמעות החיים עם לקויות למידה. הסבירו לו את ממצאי האבחון בשפה המובנת לו. תמכו בו ועזרו לו להבין את עצמו בדרך שאינה כרוכה בשיפוט שלילי. התמקדו בכישוריו ובכוחותיו. ספרו לו על דרכים להסתדר עם לקויות הלמידה בבית ובבית הספר. עודדו אותו לבקש עזרה כשהוא מרגיש שהוא זקוק לה.
- עזרו לילדכם להשתתף באופן פעיל בפעילויות חברתיות ולשפר את מיומנויותיו בתחום זה: כמה מהילדים הסובלים מלקויות למידה מתקשים לבנות חברויות ולשמור עליהן. תשומת לב חיובית, הפחתת עימותים וכללים ברורים ועקביים בבית הם חלק מהעקרונות שיסייעו לילדכם להצטייד בכלים שיעזרו לו לנהל חיים חברותיים מספקים במשפחה ובמסגרות אחרות.
- עמדו בקשר שוטף עם צוות החינוך בבית הספר שילדכם לומד בו: שתפו את צוות בית הספר בתוצאות האבחון והיו מעורבים בשלבי הטיפול בילדכם. שיתוף הפעולה עם בית הספר חיוני להצלחת הטיפול בילד.
- התייחסו ללימודים בפרופורציה הנכונה: הכירו בחשיבות הלימודים, אך אל תכבידו על ילדכם בלחצים מיותרים, כגון לחץ מתמיד להשלים שיעורי בית. הקשר ביניכם חשוב יותר.
- גידול ילד עם לקויות למידה עלול לתבוע מכם השקעה נפשית רבה. דאגו לחדש את כוחותיכם, הקצו זמן גם לעצמכם, לבן זוגכם ולחבריכם. באפשרותכם להסתייע בקבוצות תמיכה מיוחדות לנושא זה. קבוצות אלו משמשות מקור למידע ולהתייעצות, מתוך הזדהות עם הורים המתמודדים עם חוויות דומות.
