טעויות של הורים – ממה להמנע
מאת: ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן

תוכן עניינים:

ילדכם סובל מקשיי למידה? אלה הטעויות מהן חשוב להימנע

האם לאבחן ומתי? באילו אנשי מקצוע להסתייע? איך לתווך לילד את הקושי? האם להילחם במערכת החינוך או לזרום איתה? דר' מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן ריכזה עבורכם מספר טעויות שאתם עלולים לעשות, ואיך מומלץ לנהוג אחרת.

הורים רבים מתמודדים עם ילד אחד לפחות, הסובל מקשיי למידה, ויודעים להעיד מנסיונם עד כמה הדרך מאתגרת. החל משלב האבחון והבנת הבעיה ועד לפיתוח דרכי ההתמודדות הם נתקלים בקשיים ומכשולים מגוונים. ועל הדרך, למרות הכוונות הטובות ביותר, עושים גם טעויות רבות.

מרוב מומחים לא רואים את היער

ברגע שנדלקת אצלכם נורה אדומה ועולה החשש שילדכם סובל מלקויות למידה, מיד צצה השאלה מהי הכתובת הנכונה? מטבע הדברים אתם מחפשים את אנשי המקצוע הכי איכותיים ונחשבים, ומשקיעים אלפי שקלים באבחונים רבים, החל מפסיכולוגים המאבחנים את הפן הרגשי, מאבחנים דידקטיים המתמקדים בהיבט הלימודי, ועד לפסיכיאטרים ונוירולוגים המאבחנים הפרעת קשב. כך אתם מוצאים את עצמכם טובעים בים של אבחונים שונים, ללא גורם מרכזי שיאגד עבורכם את כל התוצאות ויספק תמונה בהירה וכוללת. לעתים קשיי הלמידה נובעים מבעיות שינה, קשיים חברתיים או סביבתיים ורגשיים, כמו אח חדש, מעבר דירה או גירושי הורים. זו הסיבה שמומלץ לחפש גוף מאבחן הכולל אנשי מקצוע רב תחומיים.

לא מסתכלים על התמונה הגדולה

בשלב הבא, ינתב איש המקצוע את ילדכם לאבחון הנכון בסדר הנכון. לעיתים עדיף להתחיל אצל פסיכיאטר ילדים, ובמקרים אחרים אצל פסיכולוג או מאבחן דידקטי. בכל מקרה, חשוב לקבל תמונה מלאה על הילד, שכן שלעתים קיים קשר בין ההפרעות השונות. בסיום התהליך מומלץ לקבל דו"ח מסכם אחד, החתום על ידי המאבחנים השונים, ולא אוסף אבחונים שאין ביניהם קשר. מומלץ לקבוע עם כל מאבחן שיחת סיכום ולא להסתפק בקבלת ממצאי האבחון בדואר. במהלך שיחת הסיכום, המאבחן אמור להסביר לכם את ממצאי האבחון ומשמעותם ולספק המלצות מעשיות. כשמתעורר קושי, מומלץ לשוב ולפנות לגורם המאבחן ולשוחח איתו על מצב הילד, על רקע האבחון שנעשה.

לא מתעמקים באבחון אלא רק בהשלכותיו

קשה להאמין, אבל לאחר מסע האבחונים הארוך שעובר הילד, רבים מההורים מתמקדים בדרך כלל רק בשורה התחתונה – לאיזה התאמות נדרש הילד ואיזה הקלות ניתן להשיג בעזרת הדו"ח בבית הספר. רבים מדווחים כי האבחונים נשלחים כלאחר כבוד לאחת ממגירות הבית ונשלפים רק לקראת מפגשים עם גורמים במערכת החינוך. הבעיה היא שגם ביה"ס משקיע זמן מועט בקריאת הדו"ח ובלימוד ממצאיו. למעשה, אין פספוס גדול מזה. הורים משקיעים משאבים רבים בתהליך האבחון: זמן, מאמץ וכספים ובסופו של דבר משקיעים מאמץ מינימאלי בלמידת הממצאים. חשוב לקרוא את הדו"חות ביסודיות, להבין את המשמעויות, ולחפש בין השורות היכן טמון הפוטנציאל של הילד ומהן נקודות החוזק שלו.

לא מבצעים חשיבה לטווח ארוך

כדאי לתכנן אסטרטגיית למידה לילד, בעזרת איש מקצוע שקורא את הדו"ח. תכנון כזה יסייע לכם לזהות לאילו תחומים כדאי לנתב את הילד וכן אילו חוגים ותחביבים עשויים להתאים לו ולתרום להתפתחותו. הבנה מעמיקה של יכולותיו תאפשר לכם להציב בפניו אתגרים המתאימים לו,  ובמקביל, למנוע ממנו ככל האפשר תסכולים וחוויות שליליות.
מומלץ לכם ההורים לשוב ולעיין בדו"ח האבחון מדי תקופה, ובוודאי לא  להשאירו במגירה נשכחת.

לא משתפים מספיק את הילדים

מתברר שהורים רבים לא מתיישבים לשיחה כנה, רצינית ואמיצה עם ילדם בנושא שהוא כה מרכזי בחייו ובחיי המשפחה: לקות הלמידה. הם אינם מסבירים לו בשפה ברורה מהי לקות הלמידה ממנה  הוא סובל, מה משמעויותיה ומהן ההשלכות להווה ולעתיד. לעיתים גם ימנעו מלספר לילד שלמעשה אותרה לקות למידה ו"שיש שם" לקשיים שהוא חווה. בנוסף, לא תמיד יתעניינו בתחושות הילד ביחס ללקות, ולא יבדקו האם הוא חש בודד, מבויש או מתוסכל בשל הקשיים שהוא חווה.

טעויות של הורים

מלחיצים את הילדים

הרצון להצטיין, להצליח ולהוביל הוא מחירה של חברה תחרותית והישגית. הבעיה היא שעל פי רוב, הלחצים המופעלים על הילד המתמודד עם לקות למידה או הפרעת קשב, אינם מועילים לשיפור הישגיו הלימודיים ואינם תורמים להגדלת המוטיבציה שלו להצליח. עבורו, הכנת שיעורי הבית היא משימה קשה. הוא מרבה לדחות את הכנת השיעורים, מתרשל, ולעיתים מתעצל ומחפש תירוצים להמנע מהכנתם. ההורים מוצאים עצמם על תקן מפקחים – כעוסים, עצבניים ומאוכזבים מחוסר המוטיבציה שמפגין הילד. הורים רבים נוקטים בשיטת המקל והגזר: הטלת עונשים רבים (איסור צפייה בטלוויזיה, מניעת מפגשים עם חברים וכד') מול הענקת פרסים על התנהגות טובה, גישה זו איננה הדרך המיטבית להתמודדות.

לא מציבים יעדים ברורים

בתקשורת נכונה, הורים מאצילים סמכויות לילדיהם ומציבים להם גבולות ברורים. לעיתים הילד זקוק לסיוע בהתארגנות ללמידה הכוללת: חלוקת חומר הלימוד, הגדרת מסגרת זמן, או אף נוכחות של הורה בעת הלמידה. לעיתים יזדקק למישהו שילמד יחד איתו (בין אם מדובר בהורה או במורה פרטי). בדרך כלל, כאשר הלחץ ההורי סביב נושא הלמידה מופחת, ההישגים הלימודיים של הילד משתפרים בהדרגה. תקשורת פתוחה וכנה, הבנה אמיתית של קשיי הילד ומצוקותיו, קיומו של דיאלוג כן אודות האתגרים והכרה בחוזקות – הם שיספקו לילד את התמיכה הנחוצה ויהוו בסופו של דבר, את המפתח להצלחתו גם בתחום הלימודי. חשוב  לקבוע יחד עם הילד יעדים ריאליים, קטנים ומדידים לשינוי, ולהתארגן באופן שיאפשר השגת הצלחות קטנות. על פי רוב, הצלחה ראשונית תעורר בילד רצון להשיג הצלחות נוספות.

לא קל להיות הורה לילד עם לקות למידה או הפרעת קשב. הורים רבים מתלוננים על תחושות שחיקה ועייפות, על הקושי להפעיל לחץ קבוע, להיות תמיד עם היד על הדופק. אולם, היות וההורה הוא הגורם החשוב ביותר בטיפול בילד, עליו לטפל בראש ובראשונה בעצמו, אם וכאשר הוא חש מותש.

מפתחים ציפיות ממערכת החינוך ומתאכזבים

המפגש של הורים לילדים עם ליקויי למידה עם מערכת החינוך הוא לעיתים קרובות מתסכל וכואב. הרצון להעביר את האחריות על הטיפול בילד לביה"ס הוא טבעי, אך במציאות הנוכחית – אינו מעשי . הציפייה כי ביה"ס ידע לטפל בקשייו של הילד, פעמים רבות אינה מתממשת, ולא פעם עומדים אנשי החינוך נבוכים אל מול הקשיים המתעוררים, כאשר מגבלות תקציביות ודלות משאבים מובילות לכך שיכולתה של המערכת לספק מענה מלא הינה מוגבלת. כהורים עלינו להבין את מגבלות המערכת ולכבד אותן. מורה בחטיבת הביניים, המלמד 300 תלמידים בשבוע, לא תמיד יזכור את הקושי הייחודי של הילד ועל ההורה לחשוב על דרכים יצירתיות לתזכרו. למשל: סימניה אותה יציג הילד בעת הבחינה, תזכורת טלפונית למורה ערב הבחינה וכד'. ההורה צריך להבין כי אם המורה מקדישה לילדו פגישה שבועית, אין זה מובן מאליו, שכן סביר להניח שאינה מתוגמלת על הזמן הזה.

כאשר ההורה מוזמן לפגישה או לוועדה בביה"ס, עליו להגיע מוכן. עליו לברר מראש את נושא המפגש, מטרתו, מי הנוכחים, ולחשוב על הצעות לפתרונות וחלופות אפשריות. מומלץ לתעד את המפגש ולרשום את עיקרי הדברים.

פעמים רבות הצוות החינוכי אינו יכול לספק פתרון, אלא נמצא שם לשם ביצוע בקשות ההורה.
על ההורים להיות היזמים – לכוון לפתרון מסוים, או לבקש מענה לבעיה ממוקדת ומוגדרת.
גם במפגש עם ביה"ס, כדאי לקבוע יעדים קטנים ומדידים. וכשאלה הושגו, להמשיך להשגת היעד הבא. חשוב לא לצפות למהפך מיידי ולהבין ששינוי הוא תהליך ממושך והדרגתי.

לא משתפים מספיק פעולה עם בית הספר

ההתנהלות מול ביה"ס חייבת להיעשות בדרך של דיאלוג פורה ומכבד. הורה המתנהל בכעס מול הצוות החינוכי, יזכה לקבל תגובות דומות בחזרה. התנהלות מתוך חוסר אונים תוליד חוסר אונים בצד השני. רק שיתוף פעולה אמיתי בין ההורה לבין ביה"ס ישרת את טובת הילד. נתק בין שני הגורמים עלול להכשיל את הילד ולא יתרום להצלחתו. פרט להורים, אף אחד לא יכול לזכור את כל הפרטים הקשורים בילד, ולאיש אין מוטיבציה כמותם לעשות זאת. הבעיה היא בראש ובראשונה של ההורה ושל ילדו. כאשר ההורה מזהה כי ההתנהלות מול ביה"ס אינה נעימה, אינה יעילה, מתאפיינת בוויכוחים או בכעסים, עליו לעצור ולבחון כיצד הוא יכול לשנות את אופי הדיאלוג. לעיתים הפתרון טמון בעבודה עצמית של ההורה בהתמודדות עם מוקדי הקושי והכעס שלו, ורק לאחר מכן לחזור לביה"ס מנקודת מוצא אחרת. אם ההורה חש שאין ביכולתו להתנהל לבדו מול ביה"ס, מומלץ שיגייס לצידו גורם מסייע, כמו: מורה להוראה מתקנת המכירה את הילד, פסיכולוג וכד'. מבחינה מקצועית, צעד זה יוביל בדרך כלל לתוצאות חיוביות יותר עבור הילד. חשוב גם לשתף את הילד בדיאלוג מול ביה"ס, לספר לו על תכני הפגישות, לשאול לדעתו ולבנות איתו שיתוף פעולה שיפחית את רמת החרדה שלו, יסייע לכם לקבל ממנו מידע על התרחשויות חשובות וגם יעניק לו תחושה שאתם שם עבורו.

מתעייפים, נשחקים ומוותרים

לא קל להיות הורה לילד עם לקות למידה או הפרעת קשב. הורים רבים מתלוננים על תחושות שחיקה ועייפות, על הקושי להפעיל לחץ קבוע, להיות תמיד עם היד על הדופק. אולם, היות וההורה הוא הגורם החשוב ביותר בטיפול בילד, עליו לטפל בראש ובראשונה בעצמו, אם וכאשר הוא חש מותש. פתרונות שגרתיים, כמו חופשה, בילויים והתאווררות יכולים לסייע. אך מעבר לכל, קשה להורים להתמודד לבד עם אתגרי היום יום. מומלץ להורה לפנות לאימון אישי, ייעוץ או הדרכה מקצועית המותאמים לאתגרים הייחודיים של הורות לילד עם קשיי למידה. בתהליכים אלה, ירכוש כלים מעשיים להתמודדות יעילה, יפתח מיומנויות תקשורת מקרבת ומעצימה, וילמד לזהות דפוסים המעכבים את התקדמות הילד. הליווי המקצועי יאפשר לו להתבונן בסיטואציות מזווית חדשה ולנהל טוב יותר מצבי קונפליקט. באמצעות תהליך זה של צמיחה והעצמה אישית, יחזק ההורה את יכולתו לתמוך בילדו בהתמודדות עם קשיים חברתיים, רגשיים ולימודיים, ובכך ישפיע באופן עמוק ומשמעותי על הצלחתו ורווחתו.
עוד בנושא
לקבלת מידע נוסף התקשרו או
השאירו פרטים בטופס ונחזור אליכם בהקדם
המרכז הארצי
Scroll to Top

איך אפשר לעזור?

יכול לעניין אותך

לקויות למידה

לקויות למידה

לקות למידה הינה קושי מהותי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות של קריאה, כתיבה ו/או חשבון. הקשיים ברכישה ובשימוש במיומנויות אלה יכולים להופיע בכל תחומי השפה, כגון: הקשבה, דיבור, קריאה וכתיבה, מתמטיקה ושפה זרה.

כך תשדרגו את שעת הסיפור של הילדים

אין ספק, לספרים ערך רב להתפתחות הילדים. אנחנו ההורים יודעים זאת ומקפידים להקריא לילדים סיפורים באופן קבוע. השאלה היא, איך באמת ניתן למצות את מירב היתרונות מהקריאה? איך נעזור לילד גם להנות מעולם האגדות וגם ללמוד מהספרים ולהעשיר את עולמו?