ילדכם סובל מקשיי למידה? אלה הטעויות מהן חשוב להימנע
האם לאבחן ומתי? באילו אנשי מקצוע להסתייע? איך לתווך לילד את הקושי? האם להילחם במערכת החינוך או לזרום איתה? דר' מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן ריכזה עבורכם מספר טעויות שאתם עלולים לעשות, ואיך מומלץ לנהוג אחרת.
הורים רבים מתמודדים עם ילד אחד לפחות, הסובל מקשיי למידה, ויודעים להעיד מנסיונם עד כמה הדרך מאתגרת. החל משלב האבחון והבנת הבעיה ועד לפיתוח דרכי ההתמודדות הם נתקלים בקשיים ומכשולים מגוונים. ועל הדרך, למרות הכוונות הטובות ביותר, עושים גם טעויות רבות.
מרוב מומחים לא רואים את היער
לא מסתכלים על התמונה הגדולה
לא מתעמקים באבחון אלא רק בהשלכותיו
קשה להאמין, אבל לאחר מסע האבחונים הארוך שעובר הילד, רבים מההורים מתמקדים בדרך כלל רק בשורה התחתונה – לאיזה התאמות נדרש הילד ואיזה הקלות ניתן להשיג בעזרת הדו"ח בבית הספר. רבים מדווחים כי האבחונים נשלחים כלאחר כבוד לאחת ממגירות הבית ונשלפים רק לקראת מפגשים עם גורמים במערכת החינוך. הבעיה היא שגם ביה"ס משקיע זמן מועט בקריאת הדו"ח ובלימוד ממצאיו. למעשה, אין פספוס גדול מזה. הורים משקיעים משאבים רבים בתהליך האבחון: זמן, מאמץ וכספים ובסופו של דבר משקיעים מאמץ מינימאלי בלמידת הממצאים. חשוב לקרוא את הדו"חות ביסודיות, להבין את המשמעויות, ולחפש בין השורות היכן טמון הפוטנציאל של הילד ומהן נקודות החוזק שלו.
לא מבצעים חשיבה לטווח ארוך
כדאי לתכנן אסטרטגיית למידה לילד, בעזרת איש מקצוע שקורא את הדו"ח. תכנון כזה יסייע לכם לזהות לאילו תחומים כדאי לנתב את הילד וכן אילו חוגים ותחביבים עשויים להתאים לו ולתרום להתפתחותו. הבנה מעמיקה של יכולותיו תאפשר לכם להציב בפניו אתגרים המתאימים לו, ובמקביל, למנוע ממנו ככל האפשר תסכולים וחוויות שליליות.
מומלץ לכם ההורים לשוב ולעיין בדו"ח האבחון מדי תקופה, ובוודאי לא להשאירו במגירה נשכחת.
לא משתפים מספיק את הילדים
מתברר שהורים רבים לא מתיישבים לשיחה כנה, רצינית ואמיצה עם ילדם בנושא שהוא כה מרכזי בחייו ובחיי המשפחה: לקות הלמידה. הם אינם מסבירים לו בשפה ברורה מהי לקות הלמידה ממנה הוא סובל, מה משמעויותיה ומהן ההשלכות להווה ולעתיד. לעיתים גם ימנעו מלספר לילד שלמעשה אותרה לקות למידה ו"שיש שם" לקשיים שהוא חווה. בנוסף, לא תמיד יתעניינו בתחושות הילד ביחס ללקות, ולא יבדקו האם הוא חש בודד, מבויש או מתוסכל בשל הקשיים שהוא חווה.
מלחיצים את הילדים
לא מציבים יעדים ברורים
בתקשורת נכונה, הורים מאצילים סמכויות לילדיהם ומציבים להם גבולות ברורים. לעיתים הילד זקוק לסיוע בהתארגנות ללמידה הכוללת: חלוקת חומר הלימוד, הגדרת מסגרת זמן, או אף נוכחות של הורה בעת הלמידה. לעיתים יזדקק למישהו שילמד יחד איתו (בין אם מדובר בהורה או במורה פרטי). בדרך כלל, כאשר הלחץ ההורי סביב נושא הלמידה מופחת, ההישגים הלימודיים של הילד משתפרים בהדרגה. תקשורת פתוחה וכנה, הבנה אמיתית של קשיי הילד ומצוקותיו, קיומו של דיאלוג כן אודות האתגרים והכרה בחוזקות – הם שיספקו לילד את התמיכה הנחוצה ויהוו בסופו של דבר, את המפתח להצלחתו גם בתחום הלימודי. חשוב לקבוע יחד עם הילד יעדים ריאליים, קטנים ומדידים לשינוי, ולהתארגן באופן שיאפשר השגת הצלחות קטנות. על פי רוב, הצלחה ראשונית תעורר בילד רצון להשיג הצלחות נוספות.
לא קל להיות הורה לילד עם לקות למידה או הפרעת קשב. הורים רבים מתלוננים על תחושות שחיקה ועייפות, על הקושי להפעיל לחץ קבוע, להיות תמיד עם היד על הדופק. אולם, היות וההורה הוא הגורם החשוב ביותר בטיפול בילד, עליו לטפל בראש ובראשונה בעצמו, אם וכאשר הוא חש מותש.
מפתחים ציפיות ממערכת החינוך ומתאכזבים
המפגש של הורים לילדים עם ליקויי למידה עם מערכת החינוך הוא לעיתים קרובות מתסכל וכואב. הרצון להעביר את האחריות על הטיפול בילד לביה"ס הוא טבעי, אך במציאות הנוכחית – אינו מעשי . הציפייה כי ביה"ס ידע לטפל בקשייו של הילד, פעמים רבות אינה מתממשת, ולא פעם עומדים אנשי החינוך נבוכים אל מול הקשיים המתעוררים, כאשר מגבלות תקציביות ודלות משאבים מובילות לכך שיכולתה של המערכת לספק מענה מלא הינה מוגבלת. כהורים עלינו להבין את מגבלות המערכת ולכבד אותן. מורה בחטיבת הביניים, המלמד 300 תלמידים בשבוע, לא תמיד יזכור את הקושי הייחודי של הילד ועל ההורה לחשוב על דרכים יצירתיות לתזכרו. למשל: סימניה אותה יציג הילד בעת הבחינה, תזכורת טלפונית למורה ערב הבחינה וכד'. ההורה צריך להבין כי אם המורה מקדישה לילדו פגישה שבועית, אין זה מובן מאליו, שכן סביר להניח שאינה מתוגמלת על הזמן הזה.
כאשר ההורה מוזמן לפגישה או לוועדה בביה"ס, עליו להגיע מוכן. עליו לברר מראש את נושא המפגש, מטרתו, מי הנוכחים, ולחשוב על הצעות לפתרונות וחלופות אפשריות. מומלץ לתעד את המפגש ולרשום את עיקרי הדברים.
פעמים רבות הצוות החינוכי אינו יכול לספק פתרון, אלא נמצא שם לשם ביצוע בקשות ההורה.
על ההורים להיות היזמים – לכוון לפתרון מסוים, או לבקש מענה לבעיה ממוקדת ומוגדרת.
גם במפגש עם ביה"ס, כדאי לקבוע יעדים קטנים ומדידים. וכשאלה הושגו, להמשיך להשגת היעד הבא. חשוב לא לצפות למהפך מיידי ולהבין ששינוי הוא תהליך ממושך והדרגתי.


