בשנים האחרונות גוברת והולכת המודעות למצבם של אנשים עם לקויות למידה, ליכולותיהם המרובות והמגוונות מחד, ולצרכיהם המיוחדים מאידך. אולם על אף שמערכת החינוך הצליחה לחולל שינויים רבים במגמה לשלב תלמידים אלו במסגרת החינוך הרגילה עדיין בבתי הספר ילדים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז מרבים ללכת לאיבוד. ה"במה" לכישלונם של תלמידים אלו היא הכיתה וקשייהם מתגלים במצבים המחייבים למידה פורמאלית.
קשה להתעלם מהעובדה כי המערכת החינוכית בבתי הספר מבוססת על התנהגויות ודרישות נורמטיביות לפיהן מוערך הפרט. מכאן, שתלמידים שאינם מסוגלים להסתגל לדרישות ולנורמות הקיימות, מוצאים עצמם מתקשים וממוקמים בלית ברירה, בשולי המפה הבית ספרית. לעובדה זו יש השלכה ארוכת טווח על הפרט והמדינה. צעירים עם ליקויי למידה והפרעת קשב מתקשים להשתלב בשוק העבודה, מחליפים עבודה לעיתים מזומנות ולעיתים מתקשים ביצירת קשרים חברתיים משמעותיים ובניית זוגיות יציבה. המצב הקיים מצביע על הצורך בשינוי רב ממדי אסטרטגי עם ממשקים למערכות השונות מילדות ועד בגרות. תוכנית לאומית שתגבש התערבויות מתוכננות אשר יגדילו את שוויון ההזדמנויות, יצמצמו פערים חברתיים ויקטינו את ההוצאה העתידית בגין אי שילובם של אנשים אלה בחברה או היותם נטל עליה.
החזון
בכדי שאוכלוסיית ליקויי הלמידה תקבל את מקומה הראוי בחברה דרוש שינוי תפיסתי המחייב את ראיית השונות כאתגר שיאפשר למערכות להכיר את היכולות הייחודיות ואת הפוטנציאל הטמון מחד, ואת ההוצאה הלאומית המצטברת כאשר אוכלוסייה זו אינה מקבלת את המענה הראוי לה מנגד. התייחסות לקבוצה זו לא כקבוצת שוליים, אלא כחלק מכלל הצבעים הייחודיים המרכיבים את הפסיפס החברתי.
התקדמות המחקר בתחום לקויות הלמידה והפרעת קשב בשנים האחרונות רק מחזק עמדה זו. ההכרה במונח ריבוי אינטליגנציות שטבע גארדנר מחייבת שינוי באוריינטציה כלפי אוכלוסיית לקויי הלמידה. הגיע הזמן להכיר ביכולות המגוונות של אוכלוסיית זו ולהתחיל לראותם כמשאב אנושי יקר לחברה. אין ספק כי השקעה לאומית תניב תוצאות ותוכיח את עצמה בעתיד!
מוקדי הקושי / מנופים בדרך ליישום החזון
ממסד – היעדר חקיקה מוסדרת בנושא לקויות למידה. הצעת חוק העוסקת בזכויות תלמידים עם לקויות למידה, ומטרתה לקבוע את זכויותיהם ברוח כבוד האדם וחירותו, תוך מתן מענה הולם לצרכיהם הייחודיים במסגרת החינוך הרגיל, אמנם קיימת, אך טרם נחקק חוק כלשהו. המשמעות בפועל של מצב זה היא, שנכון להיום, אוכלוסיית לקויי הלמידה "נופלת בין הכיסאות". איתור ואבחון מוקדמים הינם קריטיים, וכיום, בשונה מהמציאות בארה"ב שבה רוב המאובחנים באים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות הרי שבישראל המציאות היא הפוכה וקיים קשר הדוק בין רמה סוציו-אקונומית גבוהה ומספרם של התלמידים המאובחנים הזכאים להתאמות בדרכי ההיבחנות. איתור ואבחון צריכים להיכלל בסל השירותים הניתנים על פי אמות מידה סוציאליות.
התייחסות החברה– ע"פ הנורמות המקובלות בחברה כיום, לקות למידה עדיין נתפסת כ"סטיגמה", ולראיה, ניסוי חברתי ברשתות החברתיות ע"י אגודת ניצן בשיתוף עם חברת פרסום "אקליפטוס" מוכיח כי עדיין לא קיימת סובלנות בחברה לשגיאות כתיב הידועה כאחת הבעיות השכיחות של לקויות למידה. הגברת המודעות הציבורית והאדרת שמם של אנשים מפורסמים שהביאו תרומה ייחודית בארץ ובעולם בתחומים שונים תסייע לילדים ולהוריהם לראות את תופעת לקות הלמידה והפרעת הקשב כיתרון ולאו דווקא כמגבלה בחיים.
מערכתית- המערכת החינוכית מבוססת, עדיין, על הישגיות ועל התנהגויות ודרישות נורמטיביות לפיהן מוערך הפרט. מכאן, שילדים שאינם מסוגלים להתנהגויות והנורמות הקיימות מוצאים עצמם כמתקשים וממוקמים בשוליים של המפה הבית ספרית. טיפוח ביה"ס כקהילה אכפתית בה השונות היא ערך מרכזי. השרשת גישה חינוכית הנותנת מקום לשונה ולייחודי הטמון בכל לומד, תסייע לביה"ס לפתח דרכים חדשות להתערבויות חינוכיות אפקטיביות . חשיבה על כיווני התערבות אפשריים היא הכרחית, שכן זו תוביל להתמקדות מערכתית שתאפשר את שילובם המיטבי של תלמידים אלו בבתי הספר ובחברה בכלל.
משפחה – אין דבר מתסכל יותר מלדעת ולחוש שהילד שלך מיוחד, אלא שהסביבה לא מצליחה לראות זאת מבעד לקשיים. הילדים נשפטים על סמך הישגיהם הלימודיים: האם יודעים הם קרוא וכתוב כראוי? או מתקשים במשימות לימודיות בסיסיות? למרבה הצער, השיפוט נעשה על סמך מדדים כלליים, על סמך השוואה לממוצע, ולא לפי איכויות אישיות. מחקרים מוכיחים כי להורים תפקיד קריטי בהצלחת ילדיהם, אך רב ההורים חסרי ידע בנושאים אלה, לרבות זכויותיהם ואפשרויות הסיוע בתוך ביה"ס ומחוצה לו. לחסך זה יש השלכה על אופן התמודדותם עם הילד והתנהלותם מול ביה"ס והמערכות השונות עמם הם באים בקשר. דיאלוג אפקטיבי בין מורים, תלמידים והורים ופיתוח תכניות סיוע להורים לילדים עם ליקויי למידה כגון, הדרכת הורים, אימון הורים וכו' יסייעו בבניית מערכים משולבים ומתואמים לרווחת הילד והוריו.
