הקשר המפתיע בין שינה לקשב

על שני דברים מהותיים בתחום הקשב והריכוז פחות מרבים לדבר ולכתוב:

האחד – מדובר בהפרעה של חוסר ויסות. אזורים מוחיים מסוימים שלנו אחראים על קביעת קדימויות בהחלטות, עיכוב תגובות מסוימות וזירוז תגובות אחרות, סינון גירויים שונים. אזורים אלה נמצאו בבדיקות של דימות מוחי, כלוקים באנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז – האונה קדם קדמית של המוח למשל, ולמרבה ההפתעה (או שלא) גם בשינה נמצאה ירידה בפעילות אזורים אלה.
האם, אם כך, אנשים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז הם אנשים שבעצם ישנוניים יותר? זו שאלה שנשאלת כבר שנים רבות, ואכן, לפחות קבוצה של אנשים מתוך הלוקים בהפרעה, סובלת מהפרעת שינה כזו או אחרת, המביאה להיות האנשים ישנוניים יותר ומכך מרוכזים פחות, באי שקט יותר וכו'.

השני – הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה כרונית, והפרעה הנמשכת במהלך היממה – גם ביום וגם בלילה, ובמילים אחרות, גם בעירות וגם בשינה. הטעות לחשוב ,שכשאנו ישנים, כל מוחנו וגופנו ישן. חלקים במוחנו ישנים, בחלקים מהשינה אך לא בכללה. המחלות, לעומת זאת, אינן ישנות כלל, והן קיימות גם כשאנו ישנים ובפרט הפרעת קשב וריכוז.