E.C.C אימון קוגניטיבי-רגשי, המשלב בין תיאוריות התנהגותיות, פסיכולוגיות וקוגניטיביות ומתבסס על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית. אפשר לבנות מערכת טובה עם הילדים. שיטה מבוססת מחקר
"אני יוצאת מהאימון עם מחברת המסע שליוותה אותי לאורך כל הדרך.
המחברת הזו חשובה לי. יש שם מילים שלא יוצאות לי מהראש, הן מהדהדות….. זה עוזר לי ברגעים של חוסר בטחון ומבוכה. בכל פעם אני שולפת משהו מתהליך האימון ואז אני אומרת שיהיה בסדר. זה נותן לי כוח ותקווה". (אם לילד עם ליקויי למידה והפרעת קשב).
השיטה לאימון הורים הינה שיטה אינטגרטיבית המשלבת תיאוריות התנהגותיות, פסיכולוגיות וקונטיביות, ומתבססת על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית. ההנחה עליה מושתת מודל העבודה היא שהטיפול צריך לכלול שלושה רבדים של הקיום האנושי: רגשות, מחשבות והתנהגויות.
הליבה של המודל היא חקירת רגשות אשר מובילה לפיתוח ולחידוד המודעות העצמית, ומכאן גם ליכולת לפעול באופן מעשי. בהתאם לשלושת הרבדים, גם הטיפול בנוי משלושה שלבים: חקירה, תובנה ופעולה.
הניסיון המחקרי מלמד כי התנהגותו של ילד אינה ניתנת להערכה באופן מנותק מהדינמיקה המשפחתית הקיימת, שבה הילד משפיע ומושפע כאחד. התקשורת בין ההורים לבין עצמם, היחסים בין האחים וחלוקת התפקידים בבית – כל אלו משפיעים ומושפעים מביטויי המצוקה של הילד, מהתנהגותו ומקשייו.
לפיכך, האימון המבוסס על מודל זה הינו שיטת התערבות ממוקדת-הורה, המעניקה תמיכה פרטנית ומותאמת לצרכים של כל הורה, בכדי לחולל שינוי ולהשפיע על התפקוד של המשפחה בכלל, ושל הילד/ה בפרט. המודל הינו ספיראלי ובמהלכו ישאל ההורה את עצמו את השאלות: מה אני מרגיש? מה אני מבין? כיצד אני פועל?
אימון בשלבים
כל אחד מהשלבים מניח את הבסיס לשלב הבא אחריו: ההורה מבצע חקירה מעמיקה של הרגשות, זו מהווה בסיס לתובנות חדשות ביחס לקשיים עימם הוא מתמודד. התובנות החדשות מביאות לכך שההורה פועל באופן שונה מה שפעל בעבר.
בשונה משיטות התערבות אחרות שמספקות ידע, שיטה זו מעניקה להורים את הכלים שבעזרתם ימצאו את התשובות בתוך עצמם ויוכלו לפעול באופן מיטבי. המיקוד הוא בהורה, ב- WELL BEING שלו. רק כשההורים נמצאים במקום חיובי, יציב ומודע, יש ביכולתם לחולל שינוי חיובי בקשר עם ילדם. לתוך חדר האימון מביא כל הורה את עצמו, את הילד שלו, את הקושי כהורה עם ילדו וגם את מה שהוא רוצה לשנות ולשפר בקשר הזה.
שיטת ההתערבות הנה קצרת מועד, במהלכה מלווה המאמן, איש מקצוע בתחום הטיפול אשר עבר הכשרה בת שנתיים בניצן, את ההורים המתאמנים אשר חווים תהליך של התבוננות עצמית. התהליך מבוסס על דוגמאות שמעלה ההורה המתאמן, והשיח במפגשים משמש כמודל (modeling) לשיח שבין ההורה לבין ילדו.
במהלך האימון עוברים ההורים המתאמנים בהדרגה מהשלב האינטואיטיבי, כלומר, הדרך שבה הם פועלים בדרך כלל ("הטייס האוטומטי"), לשלב שבו יש ביכולתם לנתח כיצד הם פועלים באופן קוגניטיבי. הם לומדים להרחיב את יכולת ההתבוננות, להבין ולהרגיש באופן מדויק יותר את התנסויותיהם ואת חוויותיהם ולהציב לעצמם יעדים ברי השגה. חלק חשוב בלמידה נוגע ליכולתם של ההורים ליישם את סגנון החשיבה שרכשו באימון בתוך סיטואציות חדשות בחייהם.
ויש גם מאמן...
תפקיד המאמן הוא לעורר את המודעות אצל ההורים המתאמנים, לסייע להם לגבש תובנות ביחס לדפוסי התמודדות המשרתים אותם, וללוות אותם החוצה, הרחק מהמקום הקשה שבו הם נמצאים, ובדרך אל מקום אופטימי יותר, אך גם ריאלי, לתמונת עתיד.
מטרת האימון היא שכלול מיומנויותיהם ויכולותיהם של ההורים ועיצוב מחדש של דפוסי התנהגותם בהתמודדותו עם משברים ועם קונפליקטים. כל הורה יציב לעצמו יעדים ברי השגה לשינוי, וכתוצאה מכך יביא לשיפור במערכות יחסים במעגלי החיים השונים.
מודל האימון מוצג בספר 'המדריך לאימון הורים', שתורגם גם לאנגלית – 'Coach Your Child to Successes', ומשמש כספר הלימוד בתכנית להכשרת מאמנים להורים לילדים עם ליקויי למידה והפרעת קשב של אגודת ניצן. הספר זכה להמלצתו של Russel Barkley, מומחה בעל שם עולמי בתחום ה-ADHD.
שיטת ה- E.C.C מעניקה להורים את הכלים שבעזרתם ימצאו את התשובות בתוך עצמם ויוכלו לפעול באופן מיטבי. רק כשההורים נמצאים במקום חיובי, יציב ומודע, יש ביכולתם לחולל שינוי חיובי בקשר עם ילדם. לתוך חדר האימון מביא כל הורה את עצמו, את הילד שלו, את הקושי כהורה עם ילדו וגם את מה שהוא רוצה לשנות ולשפר בקשר הזה.
דבר המחקר
מתוצאות מחקר אשר בדק את השפעת אימון הורים עולה כי:
- הורים אשר השתתפו בתהליך האימוני שיפרו את מיומנויות ההתמודדות ההורית.
- הורים אשר השתתפו בתהליך האימוני הגיבו באופן חיובי ושינו את מערכת היחסים עם ילדיהם ועם בני משפחה נוספים.
- ילדים שהוריהם השתתפו בתהליך שיפרו את תפקודם בתחום הלימודי, החברתי והרגשי.
כשנשאלו ההורים מהו האירוע המשמעותי בתהליך, שיצר אצלם שינוי, נותחו הכוחות התרפויטיים הפועלים בתהליך.
נמצא כי שני הכוחות המרכזיים שפעלו הם:
- מודעות רגשית/ תובנה
- הגדרת הבעיה/ שינוי
הורים שהשתתפו בתהליך הפכו להיות מודעים יותר לרגשות שלהם, וחוו תובנות שאפשרו להם לנסח במדויק את הקושי שלהם כהורים, ואת דפוסי ההתנהגות שעליהם לשנות בכדי להשתחרר מהם ולהיות במקום מכיל, קשוב ומבין.
השינוי שחל בתגובות ההורים מוביל לשינוי חיובי אצל הילד, ולפיכך גם לשינוי חיובי בדינאמיקה המשפחתית כולה.
כך קורה שהורים שפנו לעזרה בכדי "לטפל" או "לתקן" את ילדם, גילו שהם אלה שצריכים להשתנות. בזכות השינוי, ההורים מגלים שהם הרוויחו רווח כפול: גם את הקשר החיובי עם ילדם ועם שאר בני המשפחה, וגם את השינוי שחל בהם בתחומי חיים נוספים פרט להורות (עבודה, חברים ועוד), שלא ציפו לו כלל וכלל.
